מאת: גיא ניב/ מערכת msn
חברים, הגיע הזמן שמישהו יאמר את זה. ברור לכולם שפוליטיקאים רק רוצים תשומת לב, ושהעשייה הציבורית מזמן הפכה למשנית בחשיבותה לזמן המסך שיקבלו בתוכנית א' או האייטם שישרבבו לעיתון ב'. ידוע ונהיר שיש עוד מגזר שחבריו אינם קיימים ללא פרסום, הלא הם חביבינו הסלבריטאים. ונרהיב עוז ונאמר גם שלאור המצב הכללי שמתאפיין בעגמומיות יציבה, נבחרי הציבור שלנו עושים עבודה לא מי יודע כמה, והגיע הזמן לנסות משהו אחר.
ובכן, כדוגמה לעשייה למען הכלל הצטרפתי זמנית למרכזי המפלגות, רקחתי דילים ומשחתי קומבינטורים, והקמתי את ממשלת הסלבס. הם אפילו לא צריכים שתשימו להם פתק, מחיאות כפיים יספיקו. קבלו אותם בתשואות:
שר הפנים:
פיני גרשון, מאמן מכבי תל אביב. פנחס ידוע בסובלנותו כלפי שחקנים שחורים (פרשת המוקה), שופטים, קבוצות אחרות ובכלל. זה האיש שייצור כאן אינטגרציה בין ישראלים לזרים, כושים ולבנים, שאול איזנברג ושמעון מזרחי. הוא קרוב גם לרבנים שונים ומשונים, מה שייקל על קירוב החילוניים לדת ולהפך.
שר הביטחון:
אביב גפן, הבן של וזמר בפני עצמו. גפן כידוע שירת שנים רבות בצבא במגוון תפקידים מסוכנים, ואת מרבית מעלליו לא ניתן לחשוף כאן מסיבות הקשורות בביטחון מידע. אין מתאים מהלוחם הקשוח (תדמית החנון הפציפיסט היא רק מסווה כדי לעבוד על הערבושים הרעים) לתכנן מהלכים צבאיים, לקנות הליקופטרים ולהמריץ את מיטב הנוער להתגייס למען המדינה.
שר התחבורה:
הדוגמנית אנה זאייקין. מי שראה אותה בפרסומת של רנו, מבין למה היא הגורם המתאים ביותר להפקיד בידיו כל מה שקשור למכוניות, רכבות ושאר עניינים מוטוריים. אם כולם יעצרו בכביש להסתכל על השרה, לא יהיו יותר תאונות.
שר החינוך:
הראפר סאבלימינל. לא רק שהוא דמות לחיקוי וכל אם עברייה היתה רוצה ילד מלא בקעקועים ושרשרים שנוהם על המיקרופון, אלא שהאוטוריטטיביות הטבעית שלו תשפיע על הדרדקים הכובשים את ספסל הלימודים. או במילים אחרות, מי יעיז לא ללמוד אם סאבלימינל יגיד לו? חוץ מזה, יהיה מי שידאג לשוקו בהפסקות.
שר התרבות:
עידו תדמור וצביקה הדר. כל מה שקורה בשנים האחרונות בתרבות הישראלית הרי קשור איכשהו למפעלותיו של הדר, היגאל שילון החדש. הציבור רוצה להיות מישהו, וכשהדר ישב במשרד המיניסטר כולנו נהפוך לכוכבי אינסטנט. ותדמור? כולם כל כך אוהבים אותו, והוא כזה חתיך ומוכשר ומאמם, שחייבים לרתום את זה למשהו ייצוגי.
שרת החוץ:
כריסטין פרידמן, מתמודדת בתוכנית "הדוגמניות". לאחר תסבוכת ה"עוף זה לא ציפור?" התברר שלכריסטין המסכנה קשה בשפת הקודש. ובכן, יש לה את הלוק שיפיל את הגויים, ואולי באנגלית זה יישמע יותר טוב. בכל מקרה, למה שרק אנחנו נסבול?
שר הדתות:
יהודה סעדו, שכבר קיבל ברכות מעובדיה יוסף והוזכר כמועמד לככב בקמפיין של ש"ס, לא באמת צריך זיהוי מפלגתי. ברגע שהוא יישק למזוזה ויחצה את הסף אל המשרד האחראי על המסורת היהודית, נתחיל כולנו להניח תפילין כאילו אין מחר. ניפגש בתפילת שחרית.
שר לענייני הקשר עם הקהילה:
אסי דיין, מודרטור מטעם עצמו. חברי הקהילה ההומוסקסואלית טוענים לא פעם שמפלים אותם, פוגעים בהם על רקע נטייתם המינית ובכלל מתנהגים אליהם לא יפה. ובכן, לא עוד. כשדיין יטפל באינטרסים שלהם, לא נשמע מהם יותר אף תלונה. או ציוץ, או משהו בכלל כי כולם יוגלו לסיביר בארונות נעולים.
שר לענייני ערבים:
אריאל זילבר, זמר ופעיל כך. אין כמו האיש שמרח בוץ על עצמו כדי להביע שמחה על ההינתקות, וכתב ג'ינגל לברוך מרזל כדי לסייע במאבקו הציבורי, אדם שמבין לנפשם של בני דודינו הפלשתינים. זילבר יטה אוזן קשבת למצוקתם, יפשר בין העמים ויבנה גשר אל לבבותיהם של ההמונים המצטופפים ברחובות עזה. וגר זאב עם אבו מאזן, וכבש עם גדי ירבץ.
שר לפיתוח איזורי
יהודה לוי. אין ממש תפקיד מוגדר בשבילו, אבל הוא מביא כל כך הרבה כבוד. חוץ מזה תמיד הוא יכול להיחשב מינוי אישי של ראש הממשלה.
ראש הממשלה:
נינט טייב. אין קונצנזוס יותר מהילדה החביבה שהגיע מקרית גת, כבשה את העולם כולו בסערה, והוכתרה רשמית למאמי של המדינה. חוץ מזה, כשהשר לפיתוח איזורי ושר התרבות תומכים בה ללא סייג היא לא תתקשה להעביר החלטות. למעשה, המניע המרכזי מאחורי בחירתה לתפקיד יהיה מסורת קודמיה: ברק הוציא אותנו מלבנון, שרון מעזה והיא תוכל למנף את ראשות הממשלה כדי להוציא סוף סוף דיסק.
