חתונה בצל האש הקדושה
טקס הנישואין בפרס העתיקה היה אירוע רב-ממדי שמשלב טקסיות דתית, חגיגה קהילתית ומשמעות קוסמית. בניגוד לתפיסה המודרנית שרואה בנישואין עניין פרטי, בפרס העתיקה הנישואין היו אירוע שנוגע לעולם כולו — כל זוג שמתאחד מחזק את כוחות הטוב במלחמה הנצחית נגד הרוע.
הטקס נערך בנוכחות אש קדושה, סמל אהורה מזדא, אל האור. הכוהן הזורואסטרי (מובד) בירך את הזוג, ושני בני הזוג הביעו את הסכמתם בקול רם — פרט חשוב, שכן ההסכמה ההדדית הייתה תנאי מהותי לנישואין כשרים.
מרכיבי הטקס הפרסי
טקס הנישואין הפרסי העתיק כלל מספר מרכיבים מרכזיים שחלקם שרדו עד ימינו:
סופרה עקד — שולחן הטקס, מכוסה בבד לבן ועליו פריטים סמליים: מראה (אמת), נרות (אור), דבש (מתיקות), לחם (שפע), ותבלינים (הגנה מפני עין הרע) אהד-נאמה — חוזה הנישואין, מסמך כתוב שמפרט את זכויות שני הצדדים בלה-בורון — טקס חיתוך בד משי מעל ראשי בני הזוג, סמל לאיחודם שירינקאם — האכלת דבש זה לזו, סמל למתיקות החיים המשותפים
בטקס הפרסי העתיק, הכלה נשאלה שלוש פעמים אם היא מסכימה — וענתה בחיוב רק בפעם השלישית
המנהג של שתיקת הכלה בפעמיים הראשונות נועד להראות צניעות וכבוד, אך גם לוודא שההחלטה היא מושכלת ולא פזיזה.
הקבלות לטקס החתונה היהודי
הדמיון בין טקס החתונה הפרסי לטקס היהודי אינו מקרי. מאות שנים של חיים משותפים יצרו השפעות הדדיות עמוקות.
הכתובה היהודית מקבילה לאהד-נאמה הפרסית — שני המסמכים מגנים על זכויות הכלה החופה מקבילה לבד המשי שנפרש מעל בני הזוג בטקס הפרסי שבירת הכוס בחתונה יהודית — יש הרואים בה הקבלה למנהגים פרסיים של הגנה מפני רוחות רעות שבעת ימי המשתה מקבילים לשבעת ימי החגיגה שנהגו בפרס
רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, פסק הלכות נישואין רבות שמשקפות מציאות של קהילות יהודיות שחיו בארצות פרס. ההלכה היהודית, כדרכה, קלטה מנהגים מן הסביבה והעניקה להם משמעות יהודית חדשה.מגילת אסתר: חתונה בארמון פרסי
מגילת אסתר היא המקור המקראי המרכזי שמתאר את החיים בחצר המלכות הפרסית, ובמרכזה עומד סיפור נישואין — נישואי אסתר לאחשוורוש.מגילת אסתר מתארת את תהליך הבחירה: נערות נאספות מכל רחבי הממלכה, עוברות שנה שלמה של הכנות — שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בבשמים — ורק אז מובאות אל המלך. זהו תיאור שמשקף מנהגי חצר פרסיים אמיתיים, לא המצאה ספרותית.
אך מעבר לתיאור ההיסטורי, המגילה מגלה משהו עמוק יותר. אסתר אינה בוחרת את נישואיה — היא נלקחת אל ארמון המלך. ובכל זאת, בתוך מציאות שלא בחרה, היא מוצאת דרך להשתמש במעמדה להצלת עמה.
האהבה כהצלה: מאסתר ועד ימינו
המסר העמוק של מגילת אסתר הוא שאהבה ונישואין אינם רק עניין אישי. אסתר לא יכלה להישאר בתוך ארמונה ולהתעלם מהסכנה לעמה. אהבתה למרדכי, לעמה, לאלוהיה — דחפה אותה לסכן את חייה.
"ואם אבדתי — אבדתי" (אסתר ד, טז) — הכרזה שמשלבת אומץ, אהבה ומסירות
בפורים, כשאנו קוראים את המגילה, אנו חוגגים לא רק את ההצלה הלאומית, אלא גם את הכוח של אהבה שמוכנה להקריב. זוהי אהבה שאינה רומנטית במובן המודרני, אלא אהבה שעושה מעשה, שמשנה מציאות.
מנהגי פורים כהד של פרס
מנהגי חג הפורים שומרים על זכר חי לפרס העתיקה:
משלוח מנות — מנהג שמהדהד את מסורת חילופי המתנות בחצר הפרסית סעודת פורים — משתה כמו המשתאות שמתוארים במגילה התחפשות — מעין הד למסכות ולתפקידים שמילאו בחצר המלכות עד דלא ידע — שתיית יין כמנהגי החגיגה הפרסיים
הרב יונתן זקס זכרונו לברכה כתב שפורים הוא החג שמלמד אותנו על ההשגחה הנסתרת — שגם כשאין ניסים גלויים, גם כשהאלוהים נסתר (ושמו אינו מוזכר במגילה כלל), האהבה פועלת דרך בני אדם, דרך אומץ, דרך מסירות.חתונה בפרס העתיקה, כמו חתונה בישראל, לא הייתה רק חוזה בין שני אנשים. היא הייתה הבטחה לעתיד, מחויבות להביא אור לעולם, להעמיד דור חדש, להמשיך את המאבק הנצחי למען הטוב.
