חוסר אמון כרוני: כשהבעיה היא בי

כשהגוף זוכר מה שהראש מנסה לשכוח

יש אנשים שמגיעים לכל זוגיות חדשה עם מזוודה בלתי נראית. בפנים יש שברים ישנים: בגידה של הורה, נטישה בילדות, פגיעה ביחסים קודמים, או חוויות שלימדו אותם שאי אפשר לסמוך על אף אחד.

"הגוף שומר את הניקוד" — ביסל ואן דר קולק, מומחה עולמי לטראומה. גם כשהראש יודע ש"הפעם זה שונה", הגוף עדיין במצב כוננות.

איך זה נראה מבפנים

אם את/ה חווה חוסר אמון כרוני, אולי את/ה מכיר/ה חלק מהדברים האלה:

סריקה תמידית — חיפוש סימנים לבגידה, שקר, או נטישה. כל הודעה לא מוסברת, כל איחור, כל מבט — נבדקים. תרחישים בראש — בניית סיפורים שלמים על מה שקורה "מאחורי הגב", עוד לפני שיש ראיות. מבחנים — בדיקות קטנות שאת/ה עורך/ת לבן הזוג בלי שהוא יודע: "אם הוא באמת אוהב אותי, הוא יעשה X". ניתוק מונע — "אם לא אסמוך עליו, זה לא יכאב כשהוא יאכזב" — הגנה שמונעת גם קרבה. "דריסת רגל" — כשהכול טוב מדי, עולה חרדה: "זה לא יכול להחזיק". לפעמים האדם אפילו יוצר עימות כדי "להוכיח" שהוא צדק.

היקשרות חרדה — ההורה היה לא עקבי: לפעמים זמין ואוהב, לפעמים נעלם או קר. התוצאה: "אני כל הזמן צריך לוודא שאוהבים אותי". חוסר האמון מגיע מתוך חרדת נטישה. היקשרות נמנעת — ההורה היה רגשית לא נגיש. התוצאה: "עדיף לא לסמוך על אף אחד". חוסר האמון מגיע מתוך הגנה עצמית. היקשרות מבולבלת — ההורה היה גם מקור ביטחון וגם מקור פחד (למשל, הורה מתעלל). התוצאה: "אני צריך אותך אבל אני מפחד ממך". חוסר האמון הוא הכי עמוק והכי מבלבל.

חשוב להבין: סגנון ההיקשרות שלך הוא לא גזר דין. הוא ניתן לשינוי, דרך מודעות, עבודה טיפולית, וחוויות מתקנות בזוגיות.

ההשפעה על בן הזוג

חוסר אמון כרוני לא פוגע רק בך — הוא פוגע גם בבן הזוג שמרגיש ש:

"שום דבר שאני עושה לא מספיק" — ההרגשה שהוא נמדד ונבדק כל הזמן. "אני משלם על מה שמישהו אחר עשה" — תסכול לגיטימי שצריך מקום. "אני הולך על ביצים" — חוסר ספונטניות מפחד לעורר חשד.

זיהוי — כשעולה חשד, שאל את עצמך: "האם יש ראיה אמיתית, או שהמערכת הישנה שלי פועלת?" שיתוף — במקום לחקור, אמור: "אני מרגיש/ה חרדה עכשיו. אני יודע/ת שזה לא בהכרח קשור אליך, אבל אני צריך/ה חיבור". חוויות מתקנות — כל פעם שבן הזוג מוכיח שהוא אמין, תן לעצמך באמת לקלוט את זה. אל תמהר לעבור לדאגה הבאה. טיפול — עבודה עם מטפל/ת שמבין/ה טראומה והיקשרות יכולה לשנות את התמונה לחלוטין. שיטות כמו EMDR או טיפול מבוסס-היקשרות נמצאו יעילות.

להבין שחוסר האמון הוא לא עלבון אישי — הוא פצע. להיות עקבי. עקביות היא התרופה הטובה ביותר לחוסר אמון כרוני. להגדיר גבולות בריאים: "אני מוכן לשקיפות, אבל לא למעקב".

שאלות לרפלקציה

האם הייתי חשדני גם ביחסים קודמים, גם כשלא היה בסיס? מה חוויות מהעבר שלי לימדו אותי על אמון?

• האם אני מוכן/ה לתת לבן/בת הזוג שלי הזדמנות אמיתית — גם אם זה מפחיד?