הכינוי שראיתי היה "בלאק מן "הכרתי טוב-טוב את הכינוי הזה. כמה פעמים כתבתי בחיפוש את השם של ציון, מצאתי אותו, הוספתי, אבל הוא לא אישר אותי...כבר התייאשתי ממנו. ופתאום בקשת אישור ממנו. לחצתי מהר על האישור, כאילו כדי שזה לא ייעלם פתאום, כמו חלום בהקיץ, ואחרי עוד כמה סידורים קטנים ומוכרים ראיתי אותו סוף-סוף ברשימה שלי.
הוא היה באוואי. מתוך סקרנות פתחתי את האוואי שלו אבל לא היה שם משהו מעניין, רק משהו כמו "ערן יא מניאק". עברתי בפעם ה-100 על הפרטים שלו, וגם שם לא מצאתי משהו חדש. כמו תמיד כמה יציאות מוזרות, בדיחות פרטיות...ילד קרוע הציון הזה. לא סתם אני אוהבת אותו ככה.
ופתאום ראיתי איך הוא עובר לאונליין. עצרה לי הנשימה באותו רגע. מיד לחצתי על השם שלו וכבר עמדתי לכתוב "היי" אבל ראיתי שהוא מקליד. אחרי כמה שניות הופיעה ההודעה.
"מה המצב הכל טוב?"
"הכל אחלה מה איתך?" כמה קל לדבר באייסי, כל המבוכה של להסתכל לו בעיניים נעלמת.
"הכל מצויין"
"מי הביא לך מספר שלי?"
"לירון עדני"
"וואלה?"
"וואלה"
"אז מה ככה מה חדש?"
"חיים את יודעת, מה איתך?"
"וואלה טוב..."
"את באה היום למסיבה של מאור?"
בחיי שלא היה לי מושג על המסיבה הזאת...
"כל השכבה באה" רשם.
"איפה זה?"
"בשמים כחולים"
"אע, מכירה את המקום, באיזה שעה זה?"
"מתחיל בעשר"
"אז אני באה"
"סבבה. טוב אני זז נדבר אח''כ"
"סבבה ביי"
הוא התנתק ואני נשארתי המומה. דיברתי איתו, ממש דיברתי איתו, באמת, לא שטויות כמו שאנחנו תמיד מדברים, אלא בצורה נורמלית. שיחה קצרצרה ושטחית אולי, אבל זה היה המון בשבילי.
והמסיבה הזאת, אני לא מאמינה...לא ידעתי עליה כלום. שמעתי משהו, אבל לא ידעתי איך מה ומתי. מזל שיש לי מה ללבוש, קניתי מלא בגדים לאחרונה. החלטתי שאני עושה צעד ספונטני והולכת.
די איזה יפה את כותבת!!!!!
השמךךךךך!!!!!!! מיד!!!!
אוף אף אחד לא מגיב חוץ ממך...
תגיבו אנשים!!!!!! :?
תשימי המשך דחוףף
אני לא מגיבה כי אני במתח חחחחחחחח
ה-מ-שךך!!
את ממשיכה??
אני במתח יווו חח :roll:
מאמי סליחה שלא הגבתי פשוט לא הייתי פה מקודם!
את חייבת להמשיךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נננננננננננוווווווווווו כבררררררררררררררר
התקשרתי לדין.
"אתה בא למסיבה של מאור?" שאלתי.
"כן אני ועדי באים, ואת?"
"גם אני"
"עם מי את באה?"
"אני תכף מארגנת את זה"
"סבבה, נתראה כבר שם"
"תהיה בריא"
אחר-כך התקשרתי לשירז.
"שירזי, שומעת? אני חייבת אבל ממש חייבת לבוא היום למסיבה של מאור..."
"איזה מאור?"
"מאור גדסי...את לא תאמיני מה היה...ציון דיבר איתי באייסי...."
"הוא לא שם אותך באיגנור?"
"לא יודעת...הוא הוסיף אותי היום, בקיצור הוא שאל אם אני באה ואמרתי שאני באה. בואי נלך ביחד בחיית טוב?"
"טוב טוב" אמרה שירז. "גם ככה מזמן לא הייתי במסיבות...זה לא ממש מאוחר?"
"אוף איתך..." צחקתי. "זה מתחיל בעשר"
"אז אין בעיה...ניקח מונית לשם? את יודעת איפה?"
"תבואי אליי בתשע וחצי" אמרתי. "וניקח מונית מהבית שלי"
"טוב, אז סיכמנו"
כל-כך התרגשתי שהיום בערב אני רואה את ציון, שלא יכולתי לשבת במקום. הלכתי לישון ושמתי לי שעון מעורר על שמונה. ובאמת הצלחתי להירדם. בשמונה קמתי, התקלחתי איזה שעה אחר-כך. כמו שאני תמיד עושה, בסוף שטפתי את כל הסבון עם מים קרים לגמרי. כי מים חמים מטשטשים אותי, ומים קרים עושים אותי יותר מרוכזת ומוסיפים לי אנרגיות. יצאתי מהמקלחת, כשאני רועדת מקור, והלכתי להתלבש.
שמתי את החצאית הלבנה החדשה שלי, עם חגורה עדינה,גופיה עם מחשוף בצבע טורקיז, שרשרת נוצצת, צמיד עם טבעת על היד, ועגילים ארוכים. שתיתי קפה חזק במיוחד, אחרי זה שוב צחצחתי שיניים, מחקתי את האיפור והתאפרתי מחדש, קצת אחרת. כבר לא ידעתי מה לעשות.
כששירז הגיעה היא אמרה:
"וואלה את בטוח כובשת היום את ציון"
"צוחקת עליי אה?"
"איזהההה, את נראית חבל על הזמן"
"גם את מאמי" היא לבשה גופיה לבנה עדינה, מכנס ורוד שקניתי לה ליום הולדת ושרשרת זהב, ועשתה משהו נחמד בשיער. "את בטוח מוצאת היום מישהו"
"וואלה מי למשל?"
"רוצה אני יסדר לך את אלעד?" צחקתי.
"איכססססס מה את רוצה להרוס לי את הערב? אני רוצה את תמיר, אפשרי?"
"אויי, אל תיכנסי לזה"
הפעם באמת דפקתי הופעה מוצלחת...אפילו הנהג של המונית כל שניה חייך אליי ושאל שאלות. אני ושירז צחקנו בשקט. בחוץ כבר לא היה כל-כך חם, ולא לקח לנו הרבה זמן להיכנס, כי רק ילדים מהשכבה ועוד חברים של מאור היו שם. אני ממש אוהבת את המקום הזה...מין גן ארועים כזה, אבל יש שם מועדון, במה, הכל. פעם הייתי פה בחנוכה, באחת התקופות הכי איומות בחיי, ונהנתי בטרוף. גם עכשיו הרגשתי שהולך להיות כיף...והכי כיף היה לראות את כל הילדים מהשכבה פה, ביחד. רוב החברות שלי לא היו שם, כי הן לא הכי מכירות את מאור, אבל היו אנשים אחרים.
ניגשנו למאור כדי להגיד לו מזל טוב. הוא נישק את שתינו על הלחי, ופתאום ראינו את כל השאר לידו...ערן, אפי, לירון, ציון ועוד כמה ילדים. לירון הביא לי גם הוא נשיקה על הלחי וחיבוק ארוך, ולא הכי הבנתי מאיפה זה בא לו.
"מה המצב נשמה?" שאל.
"וואלה אחלה..." חייכתי אליו.
"את נראית בן זונה" החמיא לי.
"תודה כפרה"
"לא ידעתי שתבואי"
"ציון סיפר לי ברגע האחרון..."
"אהההה נטלי הנה את!!" ציון ראה אותי ודפק חיוך.
הוא נראה כל-כך מדהים, עם ג'ינס כהה וגופיה שחורה. אלוהים, איך מתאים לו שחור. העיניים שלו ברקו, והרגשתי באותו רגע שאני מוכנה למות בשבילו. היופי שלו הטריף אותי, יותר מתמיד, והאושר שאני רואה אותו מילא אותי.
עודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
אאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההההה
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך מיידדדדדדדדדדדדדדדדד
אם לא אז אני מתאבדתתתתתתתתת
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נ.ב : המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
"מה המצב ציון"
"מצויין...פשש איזה כוסית את היום"
"תודה" לפי החיוך של שירז,היה לי ברור ש הסמקתי באותו רגע. מזל שאחרים לא כל-כך שמו לב לזה.
לירון המשיך לעמוד לידי. ראיתי שהוא מחייך, ושהוא מחליף מבטים מוזרים עם ציון.
"בואו ניכנס" אמר לירון לי ולשירז.
"אני צריכה ללכת רגע לשירותים" אמרתי לו. "כנסו אתם, אני כבר באה" וקרצתי ללירז.
"איפה השירותים?" שאלתי את מאור. לא שלא ידעתי, פשוט ניצלתי את זה בשביל להסתכל עוד קצת על ציון.
"זה בפנים, אני בא איתך" אמר ציון. מאור וערן צחקו.
"שתוק" לא יכולתי שלא לחייך, ופניתי לכיוון הכניסה.
"נטלי" קרא ציון.
"אה?" הסתובבתי אליו.
"את מודעת לזה שאין פה מזרחית נכון?"
"חפיף, אני אתגבר גם על זה" עצרתי והסתכלתי לו בעיניים.
פתאום שמעתי את שירז קוראת לי.
"נטלייייי את באה?"
"כן" צעקתי לה. "טוב ציון שיהיה לך המשך ערב נעים..."
"תיזהרי" עשה לי פרצוף.
כשנכנסתי, ואמרתי שלום לכולם, הלכנו לרקוד אני ושירז. לירון התרחק קצת, היה עם חברים, וציון, יחד עם כל השאר, כבר התחילו לרקוד ולהתחרפן. כמו תמיד לקח לי זמן להשתחרר, כי אני לא הכי טובה בלרקוד וגם המוזיקה לא דיברה אליי, אבל אחר-כך השתחררתי ורקדנו עם עוד כמה בנות מהשכבה במשך איזה שעה רצוף. לירון וכל השאר חלפו לידנו מדי פעם, ולירון רקד לידי.
"איזה כוסון ציון היום" זרק פתאום.
"כן אהההה...." אמרתי. "וואלה גם אתה נראה חבל''ז" (מה שנכון נכון, עם חולצה לבנה מיוחדת כזאת, וג'ינס, כל היופי של לירון היה בולט. כמה קל היה, אם במקום להתאהב בציון המטורף הזה, הייתי מתאהבת בלירון. הוא כזה חמוד, אני מתה על המראה שלו, ובעיקר הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו. האמת היא שהסתכלתי עליו והתאמצתי לאתר איזשהו רגש בתוכי, ממש חיפשתי את זה, ניסיתי להדליק את עצמי, לתפוס בתוכי נקודה רגישה ולהתרכז רק בו. הוא ראה את המבט שלי וחייך אליי בחזרה. אבל אי אפשר לתת פקודות ללב...פשוט לא"
עודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
עודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
אני נואשתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת חחחחחחחחח
עודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לא יצאתי היום בגלל הסיפור הזהההההההה :roll:
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אמרתי שאני עסוקה :|
יאלה יאלה תפגיזי עודדדדדדד אני מתה לקרוא עוודדד 😮 😮 😮 😮 😮
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההה
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייי
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
השמךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נווווווווווווווווווו אני מתה פההההההההה
השמךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אלה שלי חולה עליך תביאי איזה השמך אחד גדול כדי שאני יוכל לישון בשקט פליזזזזזזזזזזזזזזזז
אאאאאאאההההההההההההההה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נ.ב: המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
QUOTE שאני יוכל לישון בשקט פליזזזזזזזזזזזזזזזז
כןןןןןןן
אשכרהה
אני לא יצליח לישון באלוהים מהזה איזה סיפור ממכר!
ד"א זה אמיתי!?
אתר האהבה הישראלי