המשךךךךךך דחוףףףףףףף ((((((((((((((((: נו שימישימישימישימי המשךךך
QUOTE המשךךךךךך דחוףףףףףףף ((((((((((((((((: נו שימישימישימישימי המשךךך
הנה לכן המשךך..
"כל הכבוד רותם! אני נורא שמחה בשביל שניכם." היא משכה אותי לכיוון המזנון.
"ברור שרותם נוסעת. אמרתי למורה שאני זקוק לעוזרת מחקר, ורותם מתאימה בדיוק לתפקיד הזה," אמר יניב וחייך כמו אידיוט. ידעתי שהוא התכוון לעבודה שלי בספרייה הציבורית. אחרי הלימודים עבדתי בדלפק המודיעין ועזרתי לתלמידים למצוא חומר לעבודות שלהם. זו הייתה עבודה טובה. למדתי מזה המון ותמיד גיליתי המון דברים חדשים ומעניינים. חוץ מזה, גם הרווחתי כסף. והכסף הזה יעזור לי עכשיו לממן את הנסיה לאנגליה. כך שממש לא הבנתי למה יניב צריך לעשות צחוק מהעבודה שלי.
אבל יניב היה מהטיפוסים שאוהבים לרדת על כולם. הוא היה פיקח, זה נכון. אבל הוא התפאר בזה יותר מידי. הקטע הרגיל שלו היה לעשות את עצמו כאילו הוא מתעניין במשהו או להציע עיצה ואז פתאום להתחיל להתגאות בציון שקיבל או באיזה הישג אחר שלו. ממש מעצבן!
נטלי פנתה אליי שוב בניסיון לשחרר אותי מיניב: "דרך אגב, איפה היית כל היום רותם?" שאלה. "התקשרנו אלייך הבייתה כל הבוקר ולא הייתה תשובה. כולם היו בטוחים שלא תפסידי לימודים דווקא היום."
"אם אתם באמת רוצים לדעת, הייתי בבית חולים," אמרתי בהתגרות. הם נבהלו לרגע אבל מיד הרגעתי אותם וסיפרתי מה שקרה לשכנה שלי. אחר כך נכנסנו סוף סוף פנימה, למזנון.
שירן, נטלי ואני ישבנו סביב שולחן אחד. הנרי ראה כמה חברים שלו והצטרף אליהם. "להתראות, רותם. שמחתי לשמוע שיש לך לב טוב כזה," אמר בלעג והתכוון לעזרה שהגשתי לשכנה שלי.
"חה חה חה יניב.." סוף סוף הוא הלך! חשבתי.
"הוא חמוד," העירה שירן.
"נודניק!" אמרתי. "אני מקווה שאני לא אצטרך לראות אותו יותר מידי בנסיעה הזאת. למזלי אנחנו נתגורר אצל משפחות אנגליות שונות."
"אה, אל תדאגי. את תראי כל כך הרבה דברים חדשים, עד שבכלל תשכחי ממנו," אמרה נטלי.
"כן, את צודקת." פתאום נתקפתי התרגשות כשקלטתי שאני ממש נוסעת לחו"ל. "זה יהיה נהדר! שלושה שבועות באנגליה! שום דבר לא יכול לקלקל לי את זה, אפילו לא יניב."
"אני מחכה לשלושת השבועות שהתלמידים מאמריקה יבואו לכאן!" אמרה שירן בהתרגשות. "אני ממש על סיכות!" "אני תכף חוזרת," אמרה פתאום נטלי וקמה מהשולחן.
"זה בטח נאור," לחשה שירן.
נטלי הייתה מאוהבת בנאור כבר שנים, ועכשיו כשהרגש היה הדדי, היא הייתה מאושרת. שמחתי בשבילה, אבל היא התנהגה בצורה מטופשת בכל פעם שמייקל היה בסביבה, ממש לא הבנתי אותה.
אני לא הייתי מאוהבת אף פעם. אמנם יצאץח פה ושם עם בנים, אבל אף פעם לא התנסיתי בהרגשה הפראית, הסוחפת והמטורפת הזאת שקראתי עליה בספרים.
ראיתי שתי בנות מי"ב בצד השני של המזנון ונופפתי להן. הן ניגשו אלי בשביל לדבר על הנסיעה והצטרפו לשולחן שלנו. "יניב סיפר לך, נכון?" ניחשה אחת הבנות שדרך אגב שמה הוא לילך, לשנייה קראו הילה.
"כן," אמרתי וגילגלתי עיניים.
"הוא לא כל כך נורא רותם. את לא צריכה לעשות פרצוף בכל פעם שמזכירים את השם שלו." אמרה שירן.
"הוא סתם תינוק שאוהבת להציק," הרהרה הילה בקול.
"אני חושבת שבית הספר צריך לשכור מטוס ג'מבו לטיסה הזאת, כדי שיהיה מקום לאגו הנפוח של יניב," אמרתי.
לילך והילה צחקו, אבל שמתי לב, ששירן נענעה בראשה מצד לצד.
חחחחחחחחח מקום לאגו חחחח אהבתי
המשךךךךךךךךךךך אבל ארוך! =))))))..
יווווווווואווווווווווווו
איזה מהמםםםם
שימי המשךךךך
בקשונתתת!!
חח חמוד לאללה זה התחלה חמודה ביותר לסיפור שהולך להיות פצצות בהמשך אנ יבטוחה!! תמשיכי!!
כפרה שימי המשךךךךךךךךךךךך
תודה לכל התגובות שלכן יפותייי אבל אני רוצה עוד!!!!
טוב, הנה לכן המשך ארוך ארוךךך!!!
חח מוקדש לאתר הזה ולאנשים הנפלאים שיש פה!-
פרק ב'
באותו יום שעה קלה לפני ארוחת הערב, הייתי עסוקה בפינוי עשבים שוטים מהגינה שלנו. אחי ואני פינינו לפי התור, אבל לעיתים קרובות שהיה תורו, הוא היה משלם לי כדי שאני אעשה את העבודה במקומו. זה בכלל לא היה אכפת לי, להפך. אני הייתי צריכה את הכסף.
סיימתי את העבודה וניערתי את רגליי שהיו מלאות בחול. אחר כך נכנסתי הבייתה הדלקתי את המערכת והתחלתי לעזור לאמא שלי בהכנות לארוחת הערב.
"הסתכלתי מקודם בארון הבגדים שלך רותם," אמרה אמא שלי. האמת היא שאמא שלי ואני די דומות: לשתינו יש עיניים חומות, גבות לא עבות ולא כל כך דקות, אפים וחמדים ושיער חום. רק שלאימי היה שיער קצוץ כזה ולי ארוך ומתולתל. "נצטרך לנסוע לקניון ולקנות לך כמה חולצות ומכנסיים חדשים, כדי שיהיה לך מה ללבוש באנגליה," היא אמרה, אמנם הנסיעה לאנגליה היא רק באביב, אבל תסמכו על אמא שלי שתחשוב חודשיים מראש על המלחתה שלי.
אמא שלי נחשבת אצלנו בבית לסמכות בענייני בגדים. אבא שלי הוא המומחה לנדל"ן, כלומר הוא מבין בכל מה שקשור לקנייה, מכירה והשכרה של בתים ומגרשים. אחי ליאור הוא הגאון של המשפחה.
"קצת קשה לי לחשוב בגדי אביב בזמן שרק התחלנו ללבוש כאן סוודרים, אמא," אמרתי לה.
"אני מבינה, אבל כדאי להכין הכל מראש," היא התעקשה.
"בסדר אמא," אמרתי. "אני אנסה למצוא זמן בשביל כל ההכנות."
"יופי חמודה. עכשיו עזרי לי בבקשה לדמור להכין את הסלט."
המורה שלנו לאנלית, אריק טומפסון, היה בערך בן עשרים ושש, הוא היה גבוה ורזה, עם שיער מתולתל ועיניים כחולות-ירוקות כאלה..לא משהו מוגדר.
לפגישה הראשונה שלנו בעניין המשלחת הוא לבש חליפה כחולה מהודרת ועניבה תכולה.
לילך דחפה אותי מאחור. היא סיפרה לי שהיא הייתה מאוהבת באריק בתחילת השנה והייתה מסתכלת על התצלום שלו בתמונת המחזור בכל ההפסקות. כל ההתאהבות הזאת דעכה לאחר שהוא התחתן ולילך הבינה שלאהבה שלה אין שום עתיד. אבל בכל זאת היא עדיין חשבה שהוא נורא חמוד.
"תגידי, הוא לא נראה נהדר היום?" שאלה אותי בלחישה.
"משגע," הסכמתי.
"אני ממש מתרגשת מהמחשבה שהוא יהיה המדריך שלנו באנגליה," אמרה.
"אני מאמינה לך. את בטוחה שהתאוששת לגמרי מהאהבה המטורפת שלך אליו?" שאלתי. "זה יהיה בזבוז נורא מצדך להסתובב באנגליה ולחלום על מישהו שהוא מקרה אבוד מבחינתך."
"מממ...זה קורה לי רק כשהוא מדבר אנגלית, אז אני מאבדת את העשתונות." ענתה לילך. "הי, רותם, הנה המחזר שלך," היא קראה פתאום בחיוך ערמומי. הרמתי את עיני וראיתי את יניב מתקרב לעברנו. הסתובבתי כדי שלא יוכל לראות ועשיתי פרצוף ללילך.
"hello, רותם," אמר והתיישב בשולחן הסמוך אליי.
"היי, יניב."
"הפלת את זה במסדרון." הוא הניח בחבטה את המילון אנגלי-עברי שלי על השולחן שלי. "ידעתי שתחפשי אותו בשיעור אנגלית היום. אריק אמר שנעשה משחקי תפקידים כדי ללמוד איך להתנהג במצבים שנקלע אליהם באנגליה, כמו ללכת למסעדה או לחנות. לא הייתי רוצה לראות אותך אילמת," אמר יניב ורמז לכך, שהוא ידע שאני טובה יותר בכתיבת אנגלית וקצת חלשה יותר בדיבור - במיוחד לפני כל הכיתה.
"תודה על המילון," אמרתי בנוקשות.
"על לא דבר." הוא נראה מרוצה מאוד מעצמו. בזמן האחרון הוא נעשה רברבן יותר מתמיד ונראה שהוא נהנה להיטפל אליי יותר מתמיד.
המורה ניסה להתחיל לדבר והישיר את מבטו אל יניב. הוא השתעל שיעול קל ואז החל לדבר. "עד לנסיעה שלנו אנחנו ניפגש פה פעם בשבוע. אני אלמד אתכם על החיים באנגליה. על המטבע האנגלי ואראה לכם גם סרט וידאו שצילמו התלמידים במשלחת של שנה שעברה. אנחנו נעשה גם הרבה משחקי תפקידים, וכמובן- הכל באנגלית. אנחנו נבקר בחלקים המערביים והדרום מערביים של אנגליה. בעוד כמה שבועות נדע מי תהיינה המשפחות המארחות ונוכל להתכתב איתן. ככה נוכל להכיר אותן באמצעות מכתבים ותמונות לפני שניפגש ממש. בבקרים אתם תלכו לבית הספר על ה'אחים' וה'אחיות' האנגליים שלכם."
"הלוואי שהאח שלי יהיה חתיך!" אמרה לילך בקול רם ואני פרצתי בצחוק קולני.
"ואחרי הצהריים," המשיך אריק, מתעלם מההערה של לילך, "נבקר יחד במוזיאונים ובמקומות אחרים. אחר כך, יהיה לכם זמן חופשי לסיורים אבל תמיד תהיו חייבים להיות עם מישהו. יהיו לכם קצת קשיים עם השפה, אז תתכוננו לזה. אל תפחדו להשתמש באנגלית שלכם. המשפחה המאמצת לא תצחק עליכם בגלל המבטא שלכם. ומובן שאני אהיה תמיד בסביבה ואשתדל לעזור לכם בכל בעיה שתתעורר."
פתאום התחלתי לקלוט שאנחנו יוצאים להרפתקאה גדולה, גדולה הרבה יותר ממה שדמיינתי לעצמי.
"האם מישהו במשפחה שלנו ידע לדבר עברית?" שאלה הילה.
"אל תדאגי הילה. מאחר שה'אחים' וה'אחיות' האנגלים שלכם עתידים לבוא לישראל לשלושה שבועות במסגרת חילופי התלמידים, הם בוודאי ידעו קצת עברית."
שמתי לב שכולם נאנחו אנחת רווחה, חוץ מיניב, שנראה רגוע לחלוטין. יכולתי לראות את כולנו עומדים כמו גלמים באנגליה בשעה שיניב מסתדר בקלות וגורם לכולנו להרגיש כמו אידיוטים.
"יש עוד שאלות?" שאל המורה.
"האם העיר שניהיה בה היא עיר גדולה?" שאלה לילך.
"לא ממש, זו עיר קטנה למדי ולא כל כך מפותחת שנמצאת על שפת אגם, והיא מוקפת בכרמים." המורה העביר בין התלמידים תמונות מהטיול של השנה שעברה וכולנו התפעלנו מהנוף היפה. אחר כך עשינו כמה משחקי תפקידים באנגלית והמפגש נגמר.
יצאנו מהכיתה. יניב פתח את הדלת החוצה, ואני הגנבתי אליו מבט. השמש האירה את שיערו, והוא זרח והיה כל כך יפה עד שכמעט רציתי לשלוח יד ולגעת בו.
"אחריך," אמר והחזיק את הדלת פתוחה. "יופי לפני שכל."
מיד הסתמרתי. גם כשהוא מנסה להיות מנומס זה לא מצליח לו וסוף סוף הוא אמר את זה בגלוי. הוא חושב שהוא יותר חכם ממני.
גלגלתי עיניים ונתתי לו דחיפה קטנה החוצה. "איך אנשים יכולים לסבול אותך, יניב?" אמרתי בכעס. "דרך אגב, איך הצלחת במבחן באנגלית שבוע שעבר?"
"אה, קיבלתי מאה, כמובן."
"קרה לך פעם שהגאווה העצמית שלך נפגעה?" שאלתי בקול רם.
"לא לעיתים קרובות. איך את הצלחת במבחן."
"הצלחתי יופי, תודה." הרמתי את אפי באוויר והלכתי. אבל יכולתי לשמוע אותו צוחק מאחורי.
"היא שואלת איך אנשים יכולים לסבול אותי! תראו מי שמדבר."
יאא
אין תגובותת??
אוקיי כנראה שהסיפור לא ממש מעניין אתכן...אני פשוט לא אמשיךך...
תודה שלפחות קראתן חצי. :roll: 😢
סיפור מעניין אבל אני לא מבינה משהו אחד יניב זה הנרי??.
QUOTE סיפור מעניין אבל אני לא מבינה משהו אחד יניב זה הנרי??.
:!: :?:
מהה??
איזה הנרי?
מי זה הנרי?
מה זה הנרי?
עזבי ניראה לי התבלבתי עם משהו אחר אני טיפה מעופפת... חיחיחי
תמשיכי !!!!
אתר האהבה הישראלי