אמאל'ה יואו....חח מסקרן ההמשך.. 😊
נווווו למה את לא ממשיכה :? :?: :!:
נווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו למה את מותחתתתתתתתתתתתתתתתתת
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייי
מתוקה תקשיבי, יש לך כישרון מדהים. אני הייתי בשוק של חיי כשקראתי את זה, אני לא הפסקתי לבכות בחלק הזה שהוא גילה לה שהוא חולה. אני ממש הייתי בשוק, זה כזה יפייפה. אין אני פשוט חייבת לדעת מה יקרה למאיה. והרופא הזה בן בן זונה חתיכת מאנייק כושל אמו.. סליחה חח הייתי צריכה להוציא עצבים, מה זה נכנסתי לתוך זה.. טוב אז אני מצפה להמשך.. :biggrin:
נו אני כל היום מחכהההההההההההההה
תראי עד איזה שעה אני יושבת ערה כדי לקרוא את זה..................
נו תמשיכיייייייי אני מעריצה שלך! את כותבת כ"כ יפה!! אני בכיתי בהמון קטעים! זה פשוט מקסים תמשכי כבר!! 😢 :cry: :!:
אל תלחצו עליה בטח לוקח לה זמן לרשום. 😊
"מה? לא! זה לא יכול להיות.." טל הרכין את ראשו בידיו, לא היה גבול לכאב שהרגיש. אחר כך התקרבה אליו אחות אחת ואמרה: "אתה טל אשירוב נכון?" "כן.. למה?" "הגיעו תוצאות של הבדיקות שלך.." "וואי כל כך מהר?" כן.. בוא אחריי.." טל הלך אחרי האחות. באותו רגע הוא התפלל שהתוצאה תהיה חיובית, כי בלי מאיה אין לו שום אינטרס לחיות, כי היא הסיבה לחייו. "חכה כאן!!" אמרה ונכנסה לחדרו של הרופא. אחר כך קראה לטל להיכנס."שלום!" הוא אמר. זה היה רופא אחר. בדיוק כמו שמאיה רצתה. "למה זה לא הרופא שלי?" שאל טל. "פיטרו אותו.." "אבל למה?" "תכף תדע!" אמר הרופא המחליף. "טוב, מה התוצאה של הבדיקות שלי?" "טוב תתכונן.." אמרה הרופא וקצת חייך. "מה אתה מחייך, בגלל שאני הולך למות?" "לא, בגלל שאתה הולך לחיות!" "מה?" שאל טל בתדהמה. "כן כן!" אמר הרופא. "אבל איך זה יכול להיות!?" היה טל הכי מופתע שיש. "אני אסביר לך מה קרה, הרופא הקודם שיתף פעולה עם אביך כדי לגרום לך לחשוב שאתה חולה במחלה הזאת..בגלל זה גם פיטרו אותו כי הוא התוודה כי היו לו ייסורי מצפון" "מה?!" צעק טל. גרמתם לי תחושה נוראה שליוותה אותי שנתיים שלמים!! איך יכולתם?" "זה לא אני.. זה הרופא לשעבר.." "מה אכפת לי מי.. העיקר שהרסתם לי את החיים.. אבל עכשיו במקום לשמוח אני מצטער שאני לא חולה, כי אני רוצה למות.. אם אהובתי תמות." בכה טל. "למה.. למה הכול מתהפך, חשבנו שאני חולה ולא יכולנו להיות מאושרים כי חשבנו שנפרד בצורה הכי אכזרית שיש, אבל עכשיו.. עכשיו מאיה על סף מוות ואני אחיה.. זה לא פייר שככה זה קורה לנו.." טל הרכין את ראשו בידיו. "יהיה בסדר בחור.." "מהפה שלך לאלוהים!" אמר טל וקם. "אני הולך לראות מה עם מאיה, חברה שלי.." "אוקי לך.. ותמסור לה בשורות טובות.." אמר הרופא. "לצערי אני לא אוכל למסור לה שום דבר, כי היא במצב קריטי.. והיא בידיו של אלוהים רק הוא יחליט אם היא תחיה או תמות."
טל התקרב למיטתה של מאיה בצעדים איטיים. "מאיה.. מי היה מאמין.. רק לפני לא הרבה זמן אני שכבתי פה מחובר לחוטים ואת בכית לידי, ועכשיו למה הכול מתהפך, הייתי מוכן עכשיו למות רק כדי שאת תחיי." אמר ודמעות זלגו במורד לחייו, מאיה שכבה בלי לנוע ובלי להשמיע אפילו גניחה קטנה שתראה שהיא עדין בחיים. טל היה ממש קרוב אליה ולפט אותה בכתפיים. "לא! עכשיו כשאני אחיה, את לא תמותי לי, שמעת? תתעוררי כבר, תתעוררי..!!" צעק טל והתחיל לטלטל אותה. "הי מה אתה עושה? זוז ממנה..!!" נכנסה האחות בריצה והוציאה את טל החוצה. טל המיואש ישב במסדרון חסר אונים ולא ידע מה לחשוב. הוא התחיל להיזכר בכל מה שהוא ומאיה עברו יחדיו, והם היו מאושרים כל אותה התקופה שחשבו שהוא היה חולה אבל הידיעה הזאת מנעה בעדם לשמוח עד הסוף, אבל עכשיו, עכשיו כשהוא גילה שהוא לא חולה, ושבסוף יכול להיות להם אושר מושלם, אז דווקא עכשיו החיים מעבירים אל סף המוות את אהובתו. "בבקשה אלוהים, תעשה שמאיה תחיה, אם צריך קח אותי אבל אני רוצה שהיא תחיה איתי או בלעדיי, בבקשה.." התפלל טל. "שהיא תחיה, שתחיה.." טל הוריד את ראשו בין כפות ידיו. פתאום נשמע פיצוץ, טל הרים את ראשו בבהלה וראה חשכה. "הפסקת חשמל.." צעקו כולם מסביב. "אוי לא.." קרא טל. "בלי חשמל מאיה יכולה למות כי היא מחוברת לכל החוטים האלה שעוזרים לה לחיות, כולל החמצן..." קרא טל. "בבקשה תעשו משו.. בבקשה!!" צרח. "עושים כל מה שיכולים כדי לתקן את הבעיה.." אמרו לו. אחרי כ10 דקות חזר החשמל. ו ישר רץ למחלקה לראות מה עם מאיה, הוא נכנס לחדרה כולו מודאג. והוא ראה..
נווווו מה הוא ראההההההה
תמשיכיייי פלייייייייזזזזזזז
אל תתעלי בנו..........
חח רק תיברתי והיא שלחה את ההמשך.. :wink:
. והוא ראה..
את מאיה עם עיניים פקוחות לרווחה. "מאיה.." הוא רץ אליה עם חיוך. הוא חיבק אותה באושר, והיא לא זזה. "מאיה?" שאל מודאג. מאיה הייתה קפואה כמו קרח. "מאיה, מה קרה לך? מאיה.. תתעוררי.. מישהו.. עזרה!! משהו קרה למאיה!!" צעק טל. אף אחד לא בא. ואז טל רץ במסדרון וחיפש רופא או מישהו. "בבקשה.. משהו קרה למאיה.." נכנס טל בלי דפיקה לרופא שמסר לו את תוצאות של הבדיקות. "מה קרה?!" "לא יודע, היא לא זזה.." אז הרופא רץ אחריו לחדר שבו נמצאת מאיה. הוא ראה אותה והיה המום. "טל, בבקשה תצא.." "אבל למה? מה קרה לה?" "תצא אמרתי לך!" אמר הרופא בתוקפנות. טל יצא וישב במסדרון כשהדאגה אוכלת אותו מבפנים, הוא לא ידע מה לחשוב.. כשהוא ראה את עיניה הפקוחות הציף אותו גל של תיקווה שהיא חזרה לעצמה, אבל כשהוא נגע בה והרגיש את הקור העולה ממנה, זה שבר אותו. "טל.." פתאום נשמע קול. "מה אתה עושה כאן? טל הרים את ראשו זאת הייתה אירית. "אירית? מה את עושה כאן ואיך ידעת מה קרה? הרי לא הודענו לאיש. "טל.. לא באתי בגלל זה.. אבל עכשיו אתה באמת מדאיג אותי, באתי בגלל שאימא שלי לא הרגישה טוב ונאלצו לאשפז אותה.. ועכשיו קרה עוד משהו.. מה מה קרה?!" שאלה אירית. "מאיה מאושפזת כאן!" אמר. "מה?! יואוו לא עוד מכה, גם אימא שלי וגם אחותי באותו יום?? מה קרה לה, איך היא עכשיו?" שאלה אירית והתבוננה בדאגה כשעיניה היו אדומות מהבכי. "לא יודע.." אמר טל והוא באמת לא ידע מה נעשה באותו חדר איפה שהוא השאיר את מאיה שאי אפשר לדעת אם היא חיה או מתה ואת הרופא שעל פניו לא ניקרה הבעה מעודדת. "טל.. היא תמות?" לחשה אירית בולעת את דמעותיה. "לא יודע.." אמר טל. אחרי כעשרים דקות יצא הרופא מהחדר של מאיה. "מה מה יש לה??" צעקה אירית. "דוקטור, איך היא מה קרה לה?" שאל גם טל. הרופא השפיל את ראשו. "למה אתה לא עונה?!" שאלו טל ואירית בקול אחד. "היא מתה?" שאלה אירית בוכייה. "לא.. היא לא מתה.. זה משהו יותר גרוע!"
"אוי אלוהים!" קרא טל. "מה יכול להיות יותר גרוע ממוות?" "כתוצאה מזעזוע מוח הקשה שחוותה הנערה, נוצרה אצלה פגיעה תת שכלית שגרמה לשיתוק מוחלט." אמר הרופא. "מה?!" צרחה אירית בבהלה. "שיתוק?? למה?? איך??" "ומה יהיה עכשיו?" צעק גם טל. "קודם כל תירגעו שניכם! כאן זה לא שוק הכרמל!" צעק עליהן הרופא. "לא.. לא נירגע עד שלא נדע מה יקרה עכשיו למאיה!!" אמרה אירית. "יכול להיות שזה משהו חולף.. ו.. אנחנו ננסה לעשות כל מה שביכולתנו כדי להחזיר אותה לתפקוד המלא. אבל יכול להיות שתישאר אצלה נכות קלה." אמר הרופא. "או ש.." "או ש.. מה? תמשיך!!" "או ש.. היא תישאר ככה.." "מה?? לאאא.." צרח טל וגם אירית. "אני יכול לראות אותה? היא יכולה לדבר?" שאל טל. "היא בהכרה.. היא לא מדברת אבל היא יכולה להבין כל מה שתגידו לה.." אמר הרופא והלך. טל נכנס לחדר וראה את מאיה מתבוננת בנקודה אחת, שהיא במקרה הייתה בדיוק איפה שטל עמד. "מאיה אהובתי!" אמר ונרכן מעליה על הברכיים. הוא לא יכול שלא להבחין בניצוץ בעיניה. הוא לפט את ידה וקירב אותה אל פיו. "לא משנה מה, אני אף פעם לא אעזוב אותך, מאמי שלי, ואני לא מאבד תיקווה שאת תחזרי לעצמך.. ויש לי בשורה טובה בשבילך.. אני יודע את תוצאות הבדיקות שעשיתי.." מאיה ניסתה להגיד משהו, אבל היא לא יכלה להוציא מילה. "אני לא חולה מאיה! הכול הייתה טעות אחת גדולה.. הכול סידר אבא שלי והרופא הקודם שלי!!" אמר טל וראה חיוך קטן עולה מזווית פיה של מאיה, הוא לא היה שלם כי היא התאמצה בשבילו. "כשתחזרי לעצמך מאיוש, יהיה לנו אושר מושלם!! ניסע לחופשה שלנו.. אוייי זה בעוד שבוע החופשה.. אז מקסימום נפסיד אותה.. ויהיו לנו עוד הרבה חופשות ביחד.." אמר טל והבחין במבט עצוב על פניה ודמעות עולות בעיניה. "אל תהיי עצובה מאמי.. אני מבטיח לך שאני אהיה תמיד אתך.. נשבע לך!" אמר. מאיה השפילה את מבטה והזיזה את ראשה לצדדים לאות שלילה. "כן מאיה כן! אה.. ואת יכולה להזיז את הראש, סימן שהשיתוק לא מוחלט כמו שהרופא אמר.. עוד תראי שהכול יהיה בסדר והכול יחזור לעצמו בשלום." מאיה הסיטה את ראשה הצידה על הכרית ועצמה את עיניה. "את רוצה לישון? טוב אני אלך.. אני עוד מעט אחזור" אמר הביא לה נשיקה קלילה במצח ויצא מהחדר. אחרי שהוא יצא מאיה פקחה את עיניה וחשבה בלבה כי לא יכלה להגיד בקול רם. "טל.. עדיף שלא תחזור..."
יייווו איזה יפה! :roll: :cry: אבל עדיין עצוב!!
מתי ההמשך..?