טיפול עצמי

כוכב יקר!
ישבתי לי היום וראיתי טלויזיה. "השיר שלנו". נינט וזוהר שוב ביחד ובאמת ניתוח נראה כדבר היחיד שיפריד ביניהם.
אז המשחק נראה לי גרוע ומעושה, מאולץ למרות שביניהם זה אמור לבוא טבעי. אבל העיקרון, זה מה שרצח אותי.
הם נראים כל כך בגן עדן מרעיון החזרה זה לזה והשקט והמותרות שבעניין ואני, כמו בכל דבר לאחרונה, רואה בזה קשר מעוות לחיים שלי.
אין לי את זה.

אני מאוהבת אולי לראשונה בחיים שלי. אני מקווה שאני טועה ושזו לא אהבה כי אני עדיין רוצה את מה שיש לספרים לספר לי. אני רוצה לא למצוא את התשובה לשאלה: "איך אני אחיה בלעדיו?". נכון לעכשיו, אני מאמינה בחוזק שלי כדי למצוא תשובות מאוד פמיניסטיות.
אז אני אוהבת אותו. והוא, עד כמה שהבתי ממנו, עדיין אוהב אותי. אבל יש לו מישהי. עזוב את זה שאין לי מושג איך אפשר להיות עם אחד ולחשוב על אחר, אבל מדובר פה באהבה. והוא עצמו אמר שהוא יודע שהוא יבוא אליי באיזשהו יום אז עוד יותר..
אני חושבת עליו בכל שנייה שעוברת. שעה וחצי עד שאני מצליחה להירדם וגם זה לא מפסיק את המחשבות שלי עליו שכן אני חולמת עליו וחושבת עליו עוד לפני שאני קולטת שהתעוררתי.
אני רוצה שינוי בחיים שלי. שינוי כמה שיותר גדול.
אני רוצה לשנות את המראה שלי, אני רוצה לראות מה פסיכולוג יכול לעשות בשבילי. אני רוצה להרגיש גאווה על עצמי ולא את ההשפלה הקבועה שאני מרגישה כשאני חושבת על מה שרציתי ולא השגתי.
נכון לעכשיו אני לא יכולה השיג את זה כי אני צריכה לוודא מה קורה עם הקצונה אבל אני אהיה מעולה בסוף. מדהימה.