יומני היקר!!!
סוף סוף, אחרי חיפושים של שנתיים ומלא חברים סתם בצחוק בשביל ה"מקובלות" מצאתי מישהו אמיתי. הוא לא הנסיך שתמיד חלמתי בכלל לא, לא גבוה, לא חתיך במיוחד, לא אלגנטי ולא יותר מדי בוגר, למעשב קטן ממני בחצי שנה, אבל הוא כל כך מתוק שאי אפשר לתת לו ללכת, למרות שלפעמים אני כל כך רוצה נסיך, אני נזכרת בו וסוף סוף מרגישה סיפוק, מן רגש אהבה שנותן לך מן תחושה טובה כזאת... וזה נכון שלעולם אין סיפוק באהבה, תמיד רוצים ממנה עוד, תמיד רוצים להיות בטוחים, לדבר איתו עוד להפגש להרגיש... אבל יש איזו תחושה באהבה שלי שנותנת לי כוח, למרות שכל שנייה כשמצלצל הטלפון אני מקווה שזה הוא, למרות שאני רוצה לדבר אתו גם כשאין לי מה להגיד, למרות שהוא לא מנשק ומחבק הרבה, הוא פשוט... הוא! ואני אוהבת אותך!
יומני, תודה שהקשבת, מחכה לתגובות,
נטמנית
נסיך אחר...
מצב רוח:
