. . . . . .

" האהבה שלי בורחת ! "
שמעתי אותה צועקת והתחלתי ללכת לאט לאט
מפחדת לגלות משהו שלא כדי לי לדעת
שמעתי אותה בוכה והלכתי לפי הקול שלה
לפי הרעש לפי הצעקות לפי קול הבכי
מצאתי את עצמי במסדרון
חשוך קצת ושולחן שעליו נר דף עט וורד אדום
קראתי את הדף לאט לאט בקול רועד
היא כתבה לו מכתב שהיא אוהבת אותו כ'כ
והבנתי שגם הוא אותה
הוא אפילו לא אומר לה מה הוא רוצה
להשאר ככה או להיות חברים
ואז שמעתי אותה שוב צועקת
" אני לא רוצה להיות פה "
הלכתי לכיוון הדלת שבו נמצאת הנערה
שלא מפסיקה לבכות,,
פתחתי תדלת בזהירות....
ונכנסתי ראיתי את הנערה על הרצפה שוכבת ובוכה
כל האיפור שלה היה מרוח והיא הייתה נראית חיוורת נורא
אבל עדיין זהיתי אותה ידעתי שזאת אותה אחת
שהייתה עם חיוךך על הפנים ועם צחוק וקול חמוד
אותה הילדה שראיתי יום יום
הסתכלתי אלייה ואמרתי לה
" ספרי לי מה קרה אני פה לצידך את לא לבד "
היא לא הצליחה להרגעע היא בכתהה ובכתהה
היא הייתה נראית נורא
היא הייתה שחומה קצת
ופתאום היא נהייתה קצת לבנה
ראיתי אותה יום יום לא אוכלת בקושי שותה
והוא יענו דואג לה
הסיתי לדבר איתה נסיתי להסביר לה
שכל הבנים אותו דבר והדרך ארוכה
אבל היא לא הקשיבה
לפתע ראיתי סכין ראיתי
שהיא כבר חתכה את הורידים והיא מאבדת דם
היא אמרה לי בקול חלש
" תני לי ללכת ... בבקשה "
הסתכלתי אלייה וכאב לי לראות אותה ככה
אבל היא המשיכה לדבר
" אני רוצה לשמור עליו עכשיו .... פגעתי בו מספיק "
ומה איתה שהוא פגע בה שגרם לה לבכות יום יום בגללו ?
נתתי לה ללכת והבטחתי לה שאנקום בו עד יום מותי . . . .