בלעדייך, שנה נושא דמותך, הזכרונות,הימים היפים, שנה של חיסרון,חש הלב חסר בו דבר מה, חסר לי אותך, חסר לי מגע גופף, חסר מגע ידך מגע שפתייך, מבטיי עייניך, מנסה לשכוח אותך, מנסה להדחיק אותך לפינה,ניסיתי, ניסיתי בכל דרך אפשרית אך ללא מוצא, ניסיתי בקשר חדש, ועוד קשר חדש עברתי לעיר חדשה כדיי לשכוח אותך, אני לא מצליח, קשה לי, קשה היא האמת שלך עכשיו יש מישהו, קשה לי במציאות להגדיר אותך לידיד טוב שלי, קשה לי שאני לא לצידך, ואתה לא לצידי, אילו יכולתי לומר לך מה כואב בתוכי, מה אני מסתיר מפנייך, עד כמה אני עדין אוהב אותך , עדין חושב עלייך, לפעמים אני רוצה כל כך לומר לך מה מציק בלב, רוצה לומר אך מייד נרתע לצד, חושש, חושש מבוז מצידך, חושש מתגובה שלילית, אני כה רוצה אותך שוב לצידי כמו אז בימים הטובים
אבישי
יום בלעדייך חולף אצלי כבר שנה, כמו אבן נופלת, כמו גוף בלי נשמה, אין לי שקט, מעצמי מנותק, מזה שהכרת מתגעגע אלייך עד נורא, הזמן זוכר לוחץ על דמעותיי, יום בלעדייך כמו סוף עם התחלה, ניסיתי לשכוח אבל אני לא מצליח לא יכול, אני כה מיואש, מנסה לשכוח אותך ולא מצליח, אתה כל הזמן חג סביבי, בקשר חדש שמצאתי אני רואה אותך מולי בדימיון, אני מחבק את החבר אני חש שזה אתה, נוגע בגופי, שאני מביט עליו אני מבין שאני מביט אלייך,ואני לא יודע איך לנסות לשכוח אותך ולראות את החבר הנוכחי, ולא אותך כמולו כתחפושת,לפעמים שאנחנו מדברים אני מרגיש שאני מדבר איתך, שאני נוגע בו אני חש שאני אוחז בך, זה כל כך מיאש, כל כך מציק כל כך מכאיב
וכל כך לא פייר כלפיו, הוא חושב שאני אוהב אותו, שאני מתגעגע אליו כמו בכל יום, אבל ההיפך, כל מה שאני אומר לו, אני כאילו אומר לך בתחפושת שלך בדמות שלו, הדמות שלו זה הדמות שלך, וכך זה ממשיך כבר שנה בכל מקום שאני פוסע בו , אני פוסע ברחובות אני כאילו רואה אותך בין דמויות האנשים שחולפים לידי, וכל מקום אשר אני דורך בו,
הלוואי ויכולתי לומר לך כמה אני אוהב ומתגעגע אלייך, הלוואי והיה לי את הכוח להתיצב מולך ולומר לך אבישי, אני רוצה אותך חזרה צמוד אליי בהמשך חיי, ואני לא יודע איך לומר זאת, לא יודע איך לומר לך כל מה שחסר לי בלב,הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, הלוואי, הלוואי ויכולתי,
מכתב שלא נשלח
