טוב אז זה הולך כך. יש נער שאני מכירה מהעיר לא ממש אישי ולפני יומים עבדנו ביחד בלחלק עיתונים והיה ממש כיף ואחרי זה עיוד דיברנו והוא ליווה אותי הביתה וביקש לבגוש אותי למחרת (ונפגשנו) והייתי לא הכי נחמדה אליו בגלל שיש לי באיה. הבאיה היא שהוא קטן מימני. לא בהרבה אני ביא והוא בי' בגדול אין לי באיה כשאני ביא ומישהו ביב אבל כשמישהו קטן מימני זה ממש מוזר, והוא גם קטן וגודל יחסית אלי.. לא ממש קטן אבל לא כמו בנים בשכבה שלי. עכשיו אני לא יודעתצ מה לעשות אם לזרום או לא...
והקטע הוא שהוא לא היחד שיש לי אופציה איתו.
מה לעשות? זה באמת כול כך מוזר להיות אם מישהו קטן? למה זה כול כך מפריע לי?
תודה מראש
בקשר לבנים האחרים...
כול מי שאני חושבת אליו באיתי בצורה אחרת.
אחד דתי ויש לו שידוח ואני לא אחת שאוהבת ללכת מאחורי גבם של אנישים. אבל הוא ממש נחמד אנחנו מתאמנים ביחד והוא עוזר לי (נפגשנו בריצה)
אחד היה חבר שלי עד ללפני חודש בערך אבל הוא לא היה ממש נחמד ונפרדתי מימנו ומאז הוא לא מבטר והוא ביקש שניפגש מחר לדבר.
אחד סתם חמוד ממש ויש ניצוץ אבל אני לא מכירה אותו מספםיק
ואחרון גם קטן מימני בשנה אבל שונה מזה שסיפרתי אליו הוא בגודל שלי
והאחרון. הולך כך הוא חמוד ויפה וממש מצחיק אבל כמו שאמרתי הוא קטן




