מתבגרת? אולי

את האמת אני אפילו לא יודעת מזה היומן הזה ואם בכלל הוא יתפרסם.
אבל אני כותבת את זה כדי שיישארו לי זכרונות מהתקופה הזאת של גיל ההתבגרות. אני פשוט כל כך מתגעגעת..אוף :( נימאס לי
אני לא רוצה להתאהבו בו!! אני לא רוצה שהנשיקה הזאת תישכח..אני לא רוצה להתרחק ממנו. אני רוצה לטעום ממנו עוד ועוד.
וכל יום שאני לא רואה אותו הוא יום שרוף, יום שכבר אין לו טעם
ותמיד אני מחכה למחר, כדי לראות אותו שוב..כדי לחבק אותו שוב
אוף :(( אני לא יודעת מה יהיה...לא יודעת איך אני יסתדר בלעדיו עוד שישה ימים ..שישה ימים בלי לראות אותו, בלי לנשום..בלי לחיות

רוצה אותו כאן איתי...בוא כבר
בואאא !!!!!
אוף ולמה אני שוב עושה את אותם הטעויות?! למה אני כל הזמן מראה לו שאני רוצה רק ללכת ממנו !? הרי כשאני מתחבקת איתו אני מרגישה הכי שלמה והכי מאושרת בעולם...הוא החמצן שלי וברגע שאנחנו הולכים כל אחד לדרכו אני מרגישה שחלק ממני הולך יחד איתו..שחלק ממני נשבר ושרק הואא אבל ר-ק הוא יוכל להשלים את החסר ולמלאות אותי שוב..
אהבה? לא ..לא נראה לי
לא רוצה..
אני מפחדת להתאהב !!! הרי תמיד אני סובלת אז למה ? = = מתגעגעת לנשימות שלו..
לזרועות הרחבות שלו ...לנשיקות שלו
רוצה רק אותו
חושבת רק עליו
מתגעגעת רק אליו

וכל כך ..אבל כל כךך עצובה בלעדיו