:cry: ברק יקירי,
אינך כאן, השעות עוברות להן בעצלתיים ואילו המחשבות מתרוצצות לרצות כאילו תחרות אולימפית להן.
בכל מחשבה שחולפת, הלב מאיץ פעימותיו, כאילו מנסה לברוח, לא להיות שם, לא להקשיב, אך המחשבה משיגה אותו ללב קשה, לא מוכן לקבל את הדין.
השכל מביט ממעל, ממקום מושבו ומגחך. מה לו ללב? האינו רואה? האינו מבין?
הקשר הזה לא נכון, לא מתאים. האהבה גואה ומציפה, עד שקשה להוציא את הראש ולראות את המציאות, והיא, שלקשר זה אין עתיד.
אהבתיך עד מאד ברקי.
יודעת אני שמחכה אתה שאני אסיים את הקשר, כדי להקל על מצפונך, להקל עליך
את קשיי הפרידה. אך לא ברקי, אני לא אסיים את הקשר בשבילך, אלא אסיימו בשבילי. אין לי מקום בחייך, ועל כן משחררת אני אותך לעתיד מציאותי יותר,
לא אגיד טוב יותר כי אינני יודעת.
אהבתיך ברקי, אהבתיך מכל, אהבתיך, וזאת לא אוכל לסבול.
ואי איזה מכתב יפההההה..ועצוב!!
QUOTE
ואי איזה מכתב יפההההה..ועצוב!!
נכוןןן
