אבי החוקר הסתכל עליי במבט חסר אונים. עייני התרוצצו ממקום למקום לא ידעתי מה לעשות !!!
"נו מה יש לך להגיד עכשיו?" שאל . "בטח שהטביעות אצבעות שלו על הסכין" "כי הוא הרג אותה!" "כן..מה???????? לא!!!! התכוונתי להגיד שהראל נאבק איתה וניסה לקחת ממנה את הסכין!".
"את באמת מצפה שאני אאמין לשטויות האלו? את מצפה שאני יאמין שזה היה מתוך הגנה עצמית?!" "כי זה מה שקרה לעזעזל!!!" צעקתי. "תקשיבי לי ילדה , אני חוקר במשטרה כבר הרבה שנים וסיפורים כמו שלך שמעתי בכמויות , למה שאני אאמין לך??" "כי אני אומרת את האמת!!!!!" אבי הרים את ידיו והכה בשולחן בכעס .קפצתי ממקומי. "תעיפו אותה מהעיינים שלי , אני לא סובל שקרנים.תכניסו אלי את הבחור!"
השוטר השני תפס אותי בידי ומשך אותי לכיוון היציאה ראיתי את הראל הוא ניראה כל כך שבור , כל כך מיואש אחח כמה שאני רוצה לחבק אותו עכשיו ולהגיד לו שהכל יהיה בסדר...אבל אני בעצמי לא האמנתי בזה , השפלתי את פניי לא יכלתי להסתכל בעייניו לא רציתי שהוא יראה אותי כל כך חלשה וחסרת אונים. השוטר הפנה אותי לתא שלי , זה לא היה תא אמיתי כי אני עדיין קטינה אבל זה היה תא מעצר קטן , שבו החזיקו אנשים שבחקירה. הראל לעומת זאת בן 18 אז הוא בכלא אמיתי , מסכן שלי.
שאלתי את השוטר אם אני יכולה להתקשר הבייתה הוריי וודאי דואגים וגם אורטל הם לא יודעים שום דבר ממה שקרה היום בלילה.
"הלו אמא?" "ילדה שלי איפה את?"שאלה בדאגה. "את יושבת?" "כן , למה מה קרה? אל תפחידי אותי!! שירז את בסדר?" "כן... " "אז איפה את?!" "אני בתחנת המשטרה.." "מה?!?!?! מה את עושה שם..?"
"אני חשודה ברצח..." דממה. אמא לא אמרה לי כלום ולא הבנתי מה קרה. "אמא?את שם..?" נילחצתי. "אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא......!!!!"
אההההההההההההההההההההההההההההההה הצילווווווווו
דייי אני עומדת לקבל התקף לבבבבב
תמשיכיייייייייייייייייייייייי
מהרררררררררררררררר
הסיפור שלך מהמםםםםם
נו כבררררררררררררררררררררררררררררר
אההההההההההההההה
יאלללהההההההההההההההההה
אני אבכהההההההההה :cry:
תמשיכייייי מאמיייייייייי
סיפור יפפפפפפפפההההההה..!!!!
:!: :!:
QUOTE אההההההההההההההההההההההההההההההה הצילווווווווו
דייי אני עומדת לקבל התקף לבבבבב
תמשיכיייייייייייייייייייייייי
מהרררררררררררררררר
הסיפור שלך מהמםםםםם
נו כבררררררררררררררררררררררררררררר
אההההההההההההההה
יאלללהההההההההההההההההה
אני אבכהההההההההה :cry:
QUOTE
אההההההההההההההההההההההההההההההה הצילווווווווו
דייי אני עומדת לקבל התקף לבבבבב
תמשיכיייייייייייייייייייייייי
מהרררררררררררררררר
הסיפור שלך מהמםםםםם
נו כבררררררררררררררררררררררררררררר
אההההההההההההההה
יאלללהההההההההההההההההה
אני אבכהההההההההה
:cry:
דחוף המשך!!!!!!!!
"מה זה מה קורה פה? לבנה את בסדר?" שמעתי את קולו של אבי ברקע... "אבא!!" צעקתי בתקווה שהוא ישמע את קולי. הוא הרים את השפורפרת "הלו?! מי שם?" "אבא זו אני , שירז!" "מה קרה לאמא שלך מה אמרת לה היא חיוורת כמו סיד!" "קדימה לסיים אתת השיחה" קרא השוטר. "בסדר כבר " השבתי.
"אבא תשמע אין לי זמן להסברים פשוט תבואו לתחנת משטרה!" "תחנת משטרה? מה קרה לעזעזל?!" "שתבוא אני אסביר לך את הכל!" "אוקיי אנחנו בדרך!" . ניתקתי את הטלפון והייתי מיואשת רציתי רק את אמא ואבא שלי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי או מה יקרה איתי ועם הראל , כל כך פחדתי. החוקר לא מאמין למילה שאני אומרת , יש המון ראיות נגדנו , שוטרים תפסו אותנו "על חם" והיחידה שיכולה להציל אותנו זאת נועה , והיא מתה! צריך נס בשביל שניצא מזה....
"ילדה שלי את בסדר.?!" אמא ואבא הגיעו לתחנה מתנשפים. "עד כמה שאפשר להיות בסדר.." השבתי בעצב.
"את מוכנה להסביר לי מה קורה פה?" שאלה אימי. "תשבו זה סיפור ארוך...." הוריי התיישבו וגם אני , נשמתי עמוק והתחלתי לדבר."אז ככה הכל התחיל ...."
"סליחה שאני קוטע אתכם , אבל אתם ההורים של שירז?" "כן!" השיבו. "אתם מוכנים להתלוות אלי לכמה דקות?" שאל השוטר. "כמובן" "בואו אחריי בבקשה..." "כן.." השוטר לקח את הורי לצד ודיבר איתם , ניסיתי להבין על המ הם מדברים אך לא הצלחתי , אצטרך לחכות שהם יחזרו ויספרו לי..
"אדון וגברת חיים , אני לא יודע אם התעדכנתם בנעשה אבל בתכם וחברה חשודים ברצח" "איזה רצח על מה אתה מדבר?" שאל אבא. "אתם מכירים את נועה אזולאי?" "לא" "היא הקורבן , ביתכם וחברה נמצאו בזירת הפשע עם דם על ידיהם וטביעות אצבע של הנער נמצאו על הסכין..." "מה? אבל איך זה הגיוני?" שאלה אמא כמעט ללא קול. "עכשיו תגידו לי בבקשה , ידוע לכם אם יש לביתכם איזשהם בעיות נפשיות , דיכאונות חריפים,או משהו דומה?" "לא , מה פתאום! שירז שלנו היא ילדה מאוד חברותית ותלמידה מצטיינת!" "אני מבין..אבל לא שמתם לב למשהו שונה בהתנהגות שלה בזמן האחרון?" "היא ניראתה קצת מוטרדת אבל לא משהו רציני..." השיבה אימי. "תיראו , מר וגברת חיים . אני לא מאמין שביתכם היא זאת שביצעה את הרצח אני חושב שזה הבחור... תנסו לשכנע אותה שתספר לכם את האמת , שלא תחפה עליו!" "אוקיי , אנחנו נדבר איתה..." "תודה על שיתוף הפעולה!" השוטר לחץ את ידיהם של הוריי ועזב את המקום. הוריי התקרבו אליי חזרה...
"נו מה הוא רצה ממכם?" אמא הייתה עדיין בהלם. "שירז , את היית עדה לרצח?" שאל אבא. "לא בידיוק..."
"אז מה קרה היום בלילה??" "תראה הכל התחיל לפני חודש בערך........" סיפרתי להוריי את כל מה שקרה , על אהבתי להראל על זה שנועה ניסתה להפריד בינינו , על השקרים על הכל. הם הקשיבו ולא הוציאו מילה..
"מה שאת מספרת לנו זה חמור מאוד , כנראה שלנערה הזאת היו בעיות!" "אני בטוחה שהיו לה!" "אבל איך נוכיח את זה?" "אין לי מושג.." אמרתי והשפלתי את ראשי. "תחשבי ביתי אל תתיאשי!! אין עוד מישהו שיודע על כל הסיפור הזה?" "כן יש!!" אמרתי בשמחה. "מי?" שאל אבי בהתלהבות. "אורטל ונטלי" "אה..." אמר אבא באכזבה. "זה בעיה כי הן חברות שלך אז זה טיבעי שהן יעידו לטובתך! אני חושש שלא יאמינו להן..."
"יכול להיות אבל נצטרך לקחת את הסיכון הן תקוותי האחרונה...."
ואאאאאאאאאאאאאאאאאי איזה סיפור חזקקקקקקקק
המשךךך דחוף !!!!
תמשיכייייייייייייייייייי!!!!
ל2נתiש, QUOTE
וואי מעניין מה ההמשך
את אומרת את זה בציניות?
ציניות???????? לאאאאאאאא את יודעת שאני אהבתי תסיפור .........
תמשיכי.......
איזה סיפוררררררררררררררררררררררררררררררררררר
יוווווווו אני במתחחחחחחחחח נווווווו תמשיכייייייייייי פליזזזזזזזזזזז 😁 :wink: :!:
QUOTE
איזה סיפוררררררררררררררררררררררררררררררררררר
יוווווווו אני במתחחחחחחחחח נווווווו תמשיכייייייייייי פליזזזזזזזזזזז
:!: :!: :!: :!: :!:
