ואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאייי סיפור חזקקקקקקקק :biggrin:
דייי אמאאאאאא ...
למי כאן כמוני בא לדפוק בנועה משו?? אההה?!?!?...
תמשיכי דחוווווווווווווווף
המשךךך מהרררררררר פליזזזזזזזזז דיי אני רוצה המשך דחוףףף!
נננננננננננננוווווווווווווווווווווו איפה ההמשךךךךךךךך?!?!???????????????????
וווווווווווווואאאאאאאאאיייי סיפור מהמממממממממממממםםםםםםם :!: :!: :!: :!:
המשך ד-ח-ו-ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!
zoharc,
אני איתך בובה!!!!!!!!!
אני מתה לדקור ת'נועה הזאתתת!!!!
מההתחלה לא סבלתי אותההההההההה...
חחחחחח נכנסתי לזה חזקקקקקקק...
ד"א...
הסיפור אמיתייי :?:
HiLaC,
אוקיוש...
כי פשוט השם של המועדון...
אז זה מועדון שיש בקרית אתא!!
חיחחיחיח
בגלל זה חשבתי.....
שימי המשך בובה........
דחוף!!!
דניאלוש_הבובה, הסיפור הוא לא ממש אמיתי אבל הרבה דברים שקרו בו קרו לי במציאות....
המשך קצרצר...
התקדמתי לכיוון הראל כולי מחייכת הוא עבר אותי ולא התייחס אלי תפסתי אותו בידו "הראל?! מה יש לך?" "מה יש לי את שואלת?? חח אני לא מאמין איזה זולה את!!!" "מה??. אני זולה?! למה אתה אומר לי דבר כזה?" הייתי בהלם לא האמנתי למשמע אוזניי. "נו את באמת לא יודעת? לפני שנייה היית עם מישהו ואת עוד שואלת? ותעיפי את הידיים המטונפות שלך ממני!!" "מה?! הראל לא .. אתה לא מבין ,מה שקרה זה..." "לא איכפת לי מה קרה!! תעופי ממני!!" הוא משך את ידו מהאחיזה שלי והשאיר אותי שם.לא האמנתי למה שקרה עכשיו השפלתי את ראשי וראיתי את הצמיד של הראל שם החלטתי להתקשר אליו שיבוא לקחת את הצמיד שלו...
"הלו נועה?" "כן הראלי מה המצב מאמי?" "חרא!" "למה מה קרה??" "את לא יודעת כמה שאת צדקת! עכשיו בדרך לבייתי עברתי דרך שירז..." "מה דרך שירז בשביל מה הלכת אלייה??" שאלה בכעס. "לא הלכתי אלייה פשוט היא גרה קרוב אליי , בכל אופן ראיתי אותה עם ההוא שהיא הייתה איתו במועדון היא ליוותה אותו למכונית שלו הוא בטח ישן אצלה , אני לא מאמין איזה טיפש הייתי" "אמרתי לך הראל!! אל תתקרב אליה יותר!!" "את צודקת...וואי אני לא מאמין יש לה עוד את החוצפה להתקשר אליי עכשיו! אני לא רוצה לשמוע ממנה יותר בחיים!!" "אל תדאג הראלי אני אשים לזה סוף...אני אטפל בשירז".
"הראל? זאת שירז..." "מה את רוצה? אמרתי לך שאני לא רוצה לשמוע ממך!!" "טוב תירגע הבנתי אותך פשוט הצמיד שלך אצלי הוא נפל לך.." "טוב אני יעבור בערב ואקח אותו".
ישבתי בסלון ולא הפסקתי לחשוב על מה שקרה , למה לעזעזל הראל חושב שאני זולה?
פתאום נשמעה דפיקה בדלת , זה בטח הראל...
"היי שירזי מה המצב?" זאת הייתה אורטל. "בסדר, אני יודעת.." "מה קרה לך?" "עזבי סיפור ארוך אין לי כוח לספר אותו.." "טוב איך שאת רוצה.. מצאתי פה מכתב בכניסה לבית שלך , קחי תקראי.."
אורטל נתנה לי את המכתב ועל המעטפה היה כתוב "שירז" פתחתי את המכתב והתחלתי לקרוא עיניי התמלאו בדמעות לא האמנתי למה שאני קוראת.....
איזה מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אהבתייייייי מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
נו פליזזזזזזזזזזזזזז תמשיכיייייייייייייייייייייי :mrgreen:
יאאאאאאאאאאאא נוווווו תמשיכי מה היה רשוםםם ????????????????????????????????????????????????????????????...
המשך מהרררררררר!!!!
וואייייייייייייייייייייייייייייי בטח נועה הז*** הזאת כתבה לשירז מכתב בשם הראלללללללל יאללה המשךךך פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז חחחחחח נכנסתי חזק לסיפור הוא מהמם מותק!!!
פיצית_מטורפת, תודה נשמה..!!!
שמטתי את הדף מידי והרגשתי כזה מחנק בגרון , הדמעות התחילו לרדת ולא יכלתי להפסיק אותן...
"שירזי מה קרה לך מאמי?? מה כתוב שם?" שאלה אורטל. היא חטפה ממני את המכתב וקראה:
"לשירז הז***!!! תביני שאני שונא אותך ואת כלום בשבילי! תפסיקי לרדוף אחריי כי אני מתעב אותך ! באמת חשבת שאני יכול להתאהב בלוזרית כמוך?? חה חה חה הצחקת אותי!! אני מקווה שעכשיו הבנת את הרמז ותניחי לי... הראל".
"הלו הראל מה המצב.?" "סבבה נועה מה איתך?" "הכל טוב..מה אתה עושה תגיד?" "סתם בבית..." "בא לך לבוא אליי יותר מאוחר?" "סבבה..." "יאללה ביי" "ביי".
הראל הגיע לביתה של שירז ועלה במדרגות הוא ראה שהדלת פתוחה אז הוא התלבט אם להכנס או לא הוא שמע קול של בכי והחליט להכנס בלי לדפוק...
"שירז... מה קרה לך?" שאל. "אני לא מאמינה שאתה עוד מעז להראות את הפרצוף שלך כאן!!" אמרה אורטל בכעס. "מה למה מה עשיתי לה?? היא בוכה בגללי?" שאל הראל בדאגה. "נו ברור אחרי המכתב הזה... הראל לא האמנתי שתרד לכזו רמה!" הראל ניראה מופתע ואני רק המשכתי לבכות לא יכלתי לדבר לא יכלתי לעשות כלום. "איזה מכתב? על מה את מדברת תגידי לי???" "על המכתב הזה!!" אמרה אורטל והושיטה לו את המכתב. הראל קרא את המכתב וכשראה שהחתימה היא על שמו הוא הופתע. "שירז אני נשבע לך שאני לא כתבתי את המכתב הזה!" "כן בטח.. אז מי כתב אותו בידיוק?" שאלה אורטל. "אני לא יודע אבל אני נשבע לך שאני לא כתבתי אותו , אולי מה שעשית פגע בי אבל אני עדיין אוה.." "אתה עדיין מה?" שאלנו אני ואורטל כמקהלה."מה? לא כלום.." השיב במהרה. "אתה עדיין אוהב אותי? זה מה שרצית להגיד?" הראל שתק והסמיק מעט. "הראלי?" הסתכלתי עליו וחייכתי. "זה נכון?" "כן שירז זה נכון מאותו יום שדיברנו בחזרה מבה"ס אני התאהבתי בך.. וואי אני לא מאמין שאני אומר לך דבר כזה!!" לא האמנתי למשמע אוזניי הראל מאוהב בי?? "גם אני מאוהבת בך הראל.." "באמת???" "כן!!!" "אז למה היית במועדון עם מישהו אחר?" "זה בגלל שאתה נעלמת לי והחלטתי להמשיך הלאה...וכל הזמן אמרו לי שאתה לא בשבילי ושכדאי לי להתרחק ממך...." "מה מי אמר לך דבר כזה?" "נועה..." "מה??? מתי נועה אמרה לך להתרחק ממני?" "אתה זוכר באותו יום שיצאנו בפעם ה1?" "נו.." "אז לפני שיצאנו קיבלתי שיחה מנועה והיא אמרה לי לא להתקרב אליך ושזה לטובתי.." "מה?? שיוו אני לא מאמין למה היא אמרה כזה דבר?" "בגלל זה נסוגתי אחורה שניסית לנשק אותי כי פחדתי שאתה משחק בי! אני הרסתי לנו את היציאה בזה שרציתי לחזור לבייתי ובגלל זה חשבתי אולי תעלה אליי נדבר קצת , נציל את הערב הזה.." "רגע את רוצה להגיד לי את התנהגת ככה כי פחדת שאני משחק בך ולא בגלל שרצית שאני יעלה אלייך ונשכב.?" "השתגעת תגיד לי????????"
"ניראה לך שאני אגרום לך לעלות אליי הבייתה בשביל שנשכב?" אורטל פרצה בצחוק.. "חח כן זאת בידיוק שירז מה אני אגיד לך..." "מאיפה הבאת את זה?" "נועה אמרה לי ש..." "נועה.." אורטל קטעה אותו. "כן וכשראיתי אותך במועדון עם ההוא" "שרון" תיקנתי אותו. "שרון שיהיה... חשבתי שאולי היא באמת צודקת במיוחד שראיתי אתכם מתנשקים.." "אבל זה היה בגלל שהיא כל הזמן אמרה לי לשכוח ממך ואתה נעלמת.. ושיוו אני לא מאמינה!!" "מה קרה??" שאלו אורטל והראל במהרה. "אני עכשיו ניזכרתי שנועה הייתה זו ששלחה אותי אלייך עם שרון 'בשביל להביא לה את המפתח' עלק .." "כלבה!!" סיננה אורטל. "והיום? מה היה היום עם שרון ההוא.? את עדיין איתו?" שאל באכזבה. "אז זה מה שניסיתי להגיד לך היום... אמרתי לו שאין סיכוי למשהו בינינו כי הלב שלי שייך כבר למישהו אחר..." "באמת?" שאל בתקווה. "כן הראל , אני אוהבת אותך.." "גם אני אוהב אותך!!!" הראל התקרב אלי ואני התקרבתי אליו ואז..... "הכל טוב ויפה אבל מה עם נועה? אתם מוכנים להסביר לי למה לעזעזל היא ניסתה למנוע את זה שתהיו ביחד והפיצה שקרים?" אני והראל הסתכלנו אחד על השני ואמרנו ביחד "אין לי מושג.." חזרנו להביט אחד על השני וחייכנו. "אני חושבת שאת צריכים לברר מה בידיוק קורה עם נועה.." "כן, אני חושבת שאת צודקת" אמרתי. "כן, נועה מחכה לבואי עכשיו..." "סבבה בוא נלך" אמרתי. "אל תחזרי לפה בלי תשובות , שמעת?" צעקה לי אורטל מהחדר. "אל תתדאגי הפעם אני לא אוותר לה!!!" "בייייי".
אני והראל הגענו לבית של נועה הראל צילצל בפעמון וחיכינו שנועה תפתח.... שמענו צעדים מתקרבים לכיוונינו והדלת נפתחה...
החדר היה מלא בנרות דלוקים והיה שולחן מסודר עם 2 נרות מרכזיים ו2 כוסות יין , נועה עמדה ליד הדלת כמעט ללא בגדים............
וואיייייייייייייייייי איזה זו**!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשך!!!!!!!!!! דחוףףףףףףףףף!
QUOTE וואיייייייייייייייייי איזה זו**!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשך!!!!!!!!!! דחוףףףףףףףףף!
מאמיי איזה סיפור מ-ה-מ-ם-ם-ם-ם-ם
תמשיכי יפה שלי 😊
אני מכורהההההההה המשך!!!!!! :cry: