ייייייייייאאאאאא איזה יפההההההה
המשךךךךךך
ייייייייייאאאאאא איזה יפההההההה
המשךךךךךך
אורטל הפכה דפים על גבי דפים ולא האמינה למראה עיניייה......
עייניה התרוצצו על פני הדפים ושוב , שעות תאריכים , מקומות והכל על הראל... פתאום נפלו התמונות מהמחברת אורטל הרימה אותם. "אני לא מאמינה זה כבר יותר מדיי!! אני לא מאמינה שיוווו.... אני חייבת ללכת לשירז מייד!!" אורטל הרימה את המחברת ואת התמונות והחלה ללכת לכיוון המשטרה. "וואי נורא חשוך , אני לא מאמינה שכבר 10 בלילה... היום הזה עף מהר...אני מקווה שהתחנה לא תהיה סגורה!"
אורטל המשיכה ללכת היא שמעה צעדים היא הסתובבה לאחור ולא היה שם אף אחד. היא התעלמה והמשיכה ללכת. שוב נישמעו צעדים, אורטל הסתובבה בשנית. "מי שם.?!" קראה. אך לא ענו לה... "מה אתה רוצה?" שאלה ,שוב ללא מענה.היא שמעה צעדים מאחוריה , הלב שלה פעם במהרה ובחוזקה היא עזרה אומץ והסתובבה "אההההההההההההההה!!!" "אורטל תירגעי זאת רק אני נטלי!" "נטלי???? מה את עושה פה , תגידי לי מה את בסדר? הבהלת אותי!!" "לא התכוונתי , סליחה." "למה התגנבת ככה מאחורי?"
"לא התגנבתי.. תגידי מה יש לך ביד?" שאלה נטלי במבט בוחן. "אה זה?..... אמממ , זה שום דבר" "את בטוחה?" שאלה. "כן , ברור... טוב אממ נטלי אני צריכה ללכת שירז מחכה לי." אמרה אורטל והתקדמה צעד אך ידה ש ל נטלי עצרה אותה. "את בטוחה שמה שיש לך ביד זה לא שלי?" "מה.. מה פתאום...?! אני ממש ממהרת נטלי!" אמרה וניסתה להשתחרר מאחיזתה של נטלי. "את לא הולכת לשום מקום עד שאתצ לא נותנת לי את מה שיש לך ביד!!!" "בחיים לא!" קראה אורטל. היא הצליחה להשתחרר מאחיזתה של נטלי והחלה לרוץ לכיוון תחנת המשטרה , נטלי רצה אחרייה. אורטל רצה עם כל שארית כוחותייה היא ידעה שגורלם של שירז והראל נמצא בידייה והיא חייבת להצילם. היא הסתובבה שוב לאחור נטלי התקרבה עוד ועוד , כמעט השיגה אותה!! היא ראתה את תחנת המשטרה ונתתה את הריצה של הלייפ נכנסה וסגרה מאחורייה את הדלת. "תעזרו ליייייי!!! מישהו חייב לעזור לייייי!!" זעקה אורטל והתרוצצה בתחנה כמו משוגעת. "מה קרה?" שאל אחד השוטרים. "יש לי פה ראיות שיוכיחו את חפותם של שירז והראל!!" "בסדר , תני לי אותם.. אבל בגלל זה את צועקת??? וכולך אדומה ומתנשפת?" "לא זה בגלל ש...." אורטל הסתובבה לאחור ולא היה שום סימן לנטלי , מוזר לאן היא נעלמה? חשבה. "ש...?" דחק בה השוטר. "לא כלום.. תבדוק את הראיות!!"
"אוקיי!" השוטר פתח את המחברת והחל לקרוא , הוא הסתכל בתמונות ולא האמין למראה עיניו..."מאיפה השגת את זה?"שאל. "זה של המנוחה , נועה אזולאי. מביתה.." השיבה אורטל. "אוקיי". מבלי להוסיף מילה הוא התקדם לכיוון הטלפון וחייג.. "הלו ,אבי?" "כן.." "אתה חייב להגיע לתחנה יש ראיות חדשות שמשנות את כל העלילה....." "אני מגיע מיד!!" השוטר ניתק את הטלפון ופנה לאורטל. "תודה על הראיות , יכול להיות מאוד שהצלת עכשיו אנשים חפים מפשע..." "אני מקווה.. אני יכולה לראות את שירז?" "אממ... מאוחר...!" "בבקשה אדוני השוטר..." "טוב אבל רק לזמן קצר!!" "יששששששששש תודה אדוני השוטר!!"
אורטל הלכה לתא של שירז היא נכנסה כולה מחייכת ומצאה את שירז שוכבת שם מחוסרת הכרה....
יאאאאאא אמל'הההה... תמשיכי תמשיכי תמשיכי
מה אין המשך???
טוב מאמי, אני קראתי את הסיפור עד עכשיו
בסוף הסיפור אני אגיד לך כבר מה דעתי 😊
תהיי גם את קצת במתח חחחחחחחחחח
אוהבת_אהבה, חח איזה מתוקה מואההההההההההההההההההה!!!!!!
חח הסיפור עוד מעט מסתיים!!! :cry:
אבל אני עובדת על חדש.... 😊
ד"א יש לך אייסי? כנסי לשלי... וכל מי שרוצה!!
203724568
תממישיכי קראתי 10 דפים שלמים..!
יצאו לי העיינים עכשיו את צכה להמשיך תמשכי מותק..
סיפורררררררר מהמם יפה שלי חולה עלייך !!!!
תמשיכי מהרררררררר :!: :!: :biggrin:
"שירזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז!!!!!!!!!!!!!! מישהו שיעזור לי!!!" אורטל החלה להכות את שירז בפנייה המטרה להעיר אותה. "שירזי תקומי בבקשה מה יש לך???" אורטל החלה לפרוץ בבכי ולא חדלה מלצעוק. השוטר נכנס לתא ומצא את שירז מחוסרת הכרה הוא מיד בדק לה דופק ושמח לדעת שהיא עדיין בחיים.... הוא הזמין אמבולנס ולקחו את שירז לבה"ח...
"קדימה תנשים אותה יותר מהר , אנחנו מאבדים אותה!!!!!"
שירז פקחה את עייניה. הכל לבן מסביב , שקט כמו בבית קברות , היא ניסתה להרים את עצמה מעט אח היא הייתה חלשה מדיי בשביל זה. אורטל קפצה למשמע הרעש ששירז עשתה.
"שירז?! התעוררת!!!" אמרה וקפצה על שירז בחיבוקים ונשיקות. "כן.. מזה איפה אני?!" "אנחנו בבה"ח.."
"מה, למה מה קרה?! קרה משהו להראל?" "חחחח.. לא טיפשונת את לא רואה שאת במיטה של החולה?"
"חחחח....וואלה..." "אני מצאתי אותך חסרת הכרה בתא שלך בידיוק שבאתי לספר לך שהייתי אצל נטלי .."
"אהה נטלי הייתה אצלי הערב, איזו חמודה הביאה לי עוגיות מזה טעימות. היא הרגישה רע על זה שהיא לא עוזרת לי..." "מה?? רגע... אז , יכול להיות שנטלי....." הרופא נכנס וקטע את דברייה של אורטל.
"נו התעוררת ילדונת?" "כן.." "את מרגישה יותר טוב אני מקווה...." "עדיין חלשה , אבל בסדר.."
"דוקטור , מה קרה לה?" התערבה אורטל בשיחה. "מסתבר שהייה לשירז חומר רעיל מאוד הקיבה....למזלנו היא הגיעה לכאן בזמן והתלחנו לשטוף לה את הקיבה ולהוציא את כל הרעל....עוד כמה דקות , ואני חושש שלא היית איתנו כאן!" "וואיי אני לא מאמינה!!!" "תגידי לי מה אכלת , ילדונת?" "אממ שום דבר מיוחד..אולי הגבינה היתה מקולקלת...?! אמממ...."
"זה העוגיות של נטלי !! היא ניסתה להרעיל אותך!!!!"אמרה אורטל במהרה. "אוייש אורטל את עכשיו יותר היסטרית ממני!!" גייחתי.אבל אורטל לא ויתרה. "לא באמת אני נישבעת לך!! את צדקת היא ניסתה להסתיר ראיות אני מצאתי את הכל... ושהיא ידעה שזה אצלי היא כנראה באה לטפל בך..." "מה?? שיוווווו" "סליחה שאני קוטע אתכן , אני הרי מעודכן בכל הסיפור... למרות שהוא נישמע דיי מופרך אבל אם תביאו את העוגיות האלו לבדיקה במעבדה , אני בטוח שנוכל לדעת אם הן היו המאכל שהרעיל אותך או לא...." אמר הרופא. "וואי רעיון גדול. אני יבקש מההורים שלך שיבואו את העוגייות שיבדקו אותם ואז נידע את הכל...." הרופא יצא מהחדר ושירז ואורטל נישארו לבד. מייד החלה שחרז עם השאלות...."אז מה מצאת , איזה ראיות??" "את לא מאמינה !! שיו אני עדיין בהלם מזה!!" "נו תגידי כבר!!" צעקה שירז. "בסדר ,בסדר!! מצאתי מחברת שרשום בה שעות ותאריכים ומקומות שהראל היה בהם...." "מהה?? אני לא מאמינה..." "וזה לא הכל , היו גם תמונות!!! אני אומרת לך הנועה הזאת הייתה אובססית לגביו!!!" "שיווווווווווווווווווו....... לא ידעתי שזה עד כדי כך....אבל למה נטלי.. מה היא קשורה?" "היא כנראה חושדת בך שרצחת את נועה , החברה הכי טובה שלה....והיא רוצה שתשלמי על זה...." "פאקקקק זה כל כך תלוש מהמציאות....." "כן.. אבל הכי חשוב עכשיו זה שנוציא אותך ואת הראל מכל התסבוכת הזאת יש לנו מספיק ראיות!!!" "אני מקווה.. וואי אני מתה כבר להיות עם הראל אהובי..." "בקרוב מאמי.. בקרוב..."
אתר האהבה הישראלי