איזה יפהיפהיפהיפה! סיפור ממש נחמד!!
עכשיו כשבאתי את רשאית להמשיך 😊
קראתי את כלל הסיפור שלך מאמי..
ואני רוצה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!1 :!: :!:
:evil: אני מסוגלת לקלל כל הלילה תאימייל המפגר שלי
הוא לא מראה לי כששולחים תגובות אררררררר
טוב בכל מקרה אני ממש ממש ממש מצטערת שהייתן צריכות לחכות כל כך הרבה זמן...
אז הנה ההמשך...
[font=Times New Roman:5f21fae4e5][size=24][b]סיפור אהבה ראשונה/חלק ח'
[font=Times New Roman:5f21fae4e5][size=18]הפגישה הזאת, 3 שבועות ביחד, הייתה רק איזה שעה וחצי...בגלל שהוא היה צריך לנסוע לעבודה...
כמובן שאחרי זה הוא לא הלך כי הוא היה עייף (תמיד הייתה לי את היכולת לעייף אותו, זה היה ממש קורע).
אחרי אותה פגישה...הפגישה שבאה אחרי שלא ראיתי אותו שבועיים...שבועיים בלי טלפונים חבר'ה!!! הוא לא התקשר, ולי לא היה מאיפה. רק באייסיקיו דיברנו וגם זה פעם ב...אם הוא לא שיחק כדורגל או עבד.
ואני הייתי כל כך תמימה, כל כך טיפשה, הייתי צריכה לראות הכל, כולם ראו, כולם אמרו לי "תיזהרי הוא משחק בך, כל מה שהוא רוצה ממך זה סקס, הוא מנצל אותך". ואני, מה אני...אני לא הקשבתי, עם החברות כמעט רבתי בגללו!!!
בכל מקרה, אחרי הפגישה הזאת...עוד שבוע עבר לו מבלי שראיתי אותו. כל פעם שניסיתי לקבוע איתו משהו היה מפריע...עבודה, עדורגל עם החברים, הוא היה אמור להיות לפני ניתוח קשה בברך וכל הזמן אמר לי "מאמי את יודעת שאני עוד מעט מתאשפז. אני רוצה להנות כמה שיותר מהדבר שאני הכי אוהב".
אני זוכרת שאיך שהוא אמר (יותר נכון רשם כי זה היה באייסיקיו) אני ממש ממש נפגעתי!!! אבל עדיין לא נפתחו לי העיניים.
הוא ממש הפנט אותי. עם הנשיקות שלו, עם המגע שלו.
אחרי שבוע ראיתי אותו שוב...חודש ביחד...את היום הזה אני בחיים לא אשכח!!!...
[b] :cry: כפרושות שילי הסיפור מסתיים לסופו...נשארו רק עוד שני פרקים בערך...ואז מסתיים סיפור החודש של אותו זוג...יש כמובן המשך בגלל שקרו עוד הרבה הרבה דברים במשך החודשיים אחר כך...אז אם תרצו אני אמשיך לספר הכל הכל...
[b]אה ויש לי אזהרה קטנה לגבי הפרק הבא...יש מצב שיהיו שם קטעים ממש אינטימיים...
תהנו
חולה עליכם :kisss:
יאאאאאאאא איזה מהמםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!
שימי המשךךך היוווםםם פליייזזזזזזז אני מתה לקרוא את ההמשך שלךך!! מלא זמן לא כתבת לנוווו....
איזה סיפורררררררררררררר
תשימי המשךךךךך :!:
אהבתיייי 😁
מהההה???
נו אין המשך????
אני מתה כבר להמשךךךךךךךך!!!!!!
פליז תשימי המשךךךך!!!!!!
אני יתאבד אם לא תשימיייי!!!!!!!
חח סיפור מהמםםםםםם!!!
אמאאאא לאאא לאאא אל תפסיקייי אני בבמתחחחחחח איפההה ההמשששךךךך אלל תעשיי לנוו את זההה חחחחחח 😂
ארררר :evil: מחשב מפגרררר :evil: אחרי שרשמתי לכם המשך שלם וארוך הוא מחליט שבא לו ריסט גררררר
טוב הנה עכשיו הכל מהתחלה...
*ואגב...אמרתי כבר שהתאבדות רק לי מותר!!!
[font=Times New Roman:0b4a16dd7e][size=24]סיפור אהבה ראשונה/חלק ט'
[font=Times New Roman:0b4a16dd7e][size=18]אחרי שבוע ראיתי אותו שוב...חודש ביחד...את היום הזה אני בחיים לא אשכח!!!...
קבענו להיפגש בתחנה שליד הבית שלו בשעה 8 בערב. אני הגעתי בדיוק ב-8 וישבתי לחכות לו.
עברה חצי שעה והוא לא בא. "זה מה שחסר לי עכשיו, שהוא שוב ייבש אותו כמו פעם קודמת" זאת הייתה המחשבה היחידה שעברה לי בראש במשך הזמן שישבתי בתחנה.
בשעה 9 עדיין לא היה זכר לאלי, וזה ממש מעצבן שבמצבים כאלה אין שיחות בפלאפון. התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה להגיד לחברה שלי להתקשר אלי דחוף. אחרי 10 דקות בערך קבלתי ממנה טלפון...
"כבר שעה אני מחכה לו פה...מוזר שהוא לא התקשר ולא כלום"
"באמת מוזר לך שהוא לא מתקשר...?"
"טוב זה רגיל...אבל עדיין...אני מתחילה לדאוג..."
"אולי הוא עוד מעט יבוא..."
"את מוכנה אולי להתקשר אליו לשאול מה קורה..?"
"טוב סבבה...אני אחזור אלייך עוד כמה דקות.."
אחרי עוד כמה דקות היא חזרה אלי...ואמרה שהוא בעבודה ועוד מעט יחזור...
המשכתי לשבת שם, השעה כבר 9 וחצי ועדיין אין זכר לאלי.
פיתאום עוד צילצול, מספר לא מוכר...
"הלו, מי זה?"
"היי מאמי זה אני"
"איפה אתה?? שעה וחצי אני כבר פה"
,מצטער מאמי החזיקו אותי בעבודה פשוט ורק כשחברה שלך התקשרה קלטתי מה השעה"
"הקיצר מתי אתה תהיה?"
"עוד חצי שעה, שעה מקסימום"
"טוב"
"תגיגי את יכולה אולי לבוא לגן ואני אגיע ישר לשם...?"
"אממ לא נראה לי שאני אלך לשם...זה רחוק ואני גם קצת מפחדת"
"אין לך מה לפחד, תלכי איפה שהכביש זה לא כל כך רחוק"
"כשתראה אותי אתה תבין למה אני לא רוצה ללכת לשם לבד"
**לבשתי באותו ערב מיני וחולצה קצת חשופה..**
"טוב סבבה מאמי אני צריך לנתק אז ניפגש עוד איזה שעה ככה"
אוקיי השעה כבר 10 והוא עדיין לא בא...אבל...מי שכן בא...זה...עוד צילצול לפלאפון...
"היי מאמי זה שוב אני"
"נו מתי אתה תהיה פה כבר?"
"עוד מעט אני יוצא...בבקשה תלכי לגן שלנו...אני אפגוש אותך שם..."
"אבל אלי אני מפחדת ללכת לשם"
"לא יקרה לך כלום...רק אם תראי שמשהו יהיה לא בסדר שם אז תלכי"
"טוב אם משהו קורה לי זה על מצפונך"
טוב, אני התחלתי ללכת לכיוון הגן, הגעתי תוך חצי שעה, בדרך עצרו 50 מיליון מכוניות ואני כולי פחד שלא יאנסו אותי או משהו.
אניווי, הגעתי לשם, קיוויתי אולי הוא כבר מחכה...אבל...לא...
ישבתי על איזה ספסל וחיכיתי לו.
אחרי רבע שעה ראיתי מישהו ניכנס לגן...לא ממש הצלחתי לראות מי זה אבל ראיתי שזה בחור...
לא ממש התייחסתי אבל קיוויתי שזה אלי כי כבר נמאס לי קצת לחכות לו...
המשכתי לשבת שם לבד...ובזווית העין ראיתי שהוא מתקרב לכיוון שלי...לא הסתכלתי עליו...לא במבט ישיר בכל מקרה...המשכתי לשבת ולהעסיק את עצמי...אבל עדיין הצלחתי לראות שהוא מחזיק משהו ביד...משהו שנראה קצת מוזר והלחיץ אותי...רציתי לקום וללכת אבל היציאה מהגן היא גם הכניסה ואני צריכה לעבור דרכו כדי להגיע אליה...
הוא המשיך להתקרב אלי...עד שהוא כבר עמד ממש מולי...ו...
פה אני מפסיקה להפעם...מקווה לכתוב לכם המשך בקרוב...
מטורפת על כולכם!!!
אוקיי קראתי עכשיו אתכל הסיפור ברצף ות ממש מבהיל תרשמי כבר המשך!!!!!
אני כולי פה במטח נוראי!