על הספסל, הספסל הריק.. אני יושבת ובוכה.
על הספסל, לך אני מחכה. אני מתחרטת על כל דקה אשר פגעתי בך,
שהבכתי אותך, שהשפלתי אותך, אני מרגישה נורא, אתה לא שם בשביל לראות את זה,
לא שם בשביל להרגיש את זה. מה אתה יודע? אתה יודע מה הרע האפשרי? מה הגבול ההחלטי?
מה החיסרון שבתוכי? את אותם מכות שקיבל לבי? שלא חדל מלחשוב עלייך, לא הפסיק להתרגש מנשיקותייך,
לגדול ממילותייך ולהיסתפק במבטים עלייך. על הספסל.. אותו ספסל נטוש, אשר מוצף במחשבות עלייך.. מה אתה עושה?
על מה אתה חושב? מה אותך מרפא? מה כבר יהיה? הכל נפל עליי.. לפתע השמיים נעשו לשחורים והחיים לא מאירים לי פנים.
גשום מבחוץ הניירות נרטבו, כל השירים שנכתבו... בשבילך הם נועדו... ולמה הם נקרעו? כניראה זה סימן שלא נהיה, שזה לא ייקרה..
כמה דברים עברתי אבל אתה הקשה מכל, אחרייך, מה עוד ללב שהוא לא יכול? תבין עד כמה הכאב גדול, מה הוא כבר מכיל?
רגשות, כעסים? רגעים קשים או אולי משברים? כל המריבות כל הלחצים והדאגות מה היה שווה לי לחכות, אם נתת לי לבכות?
נתת לי ללכת בלי תקוות והלכתי, המשכתי ועלייך הבטתי, מלמעלה ראיתי את כל הטעויות וכבר לא הייתי שם בשביל לבכות לא למחוק לא לתקן
ולא לנקות רק להוביל אותך שלא תגיע אל אותן טעויות, אתה לא בכית, לך לא כאב, בשבילי לא קיווית, רק המשכת בלי להביט לאחור, המשכת מאותה נקודה
ששברה אותך.. קמת, התאוששת אבל אותי השארת מאחור, כניראה זה אומר הכל, זה אומר שלא נהיה, שוב... זה לא ייקרה..
על הספסל, הספסל הריק, אני יושבת מעיפה מבטים אבל אותן מילים... לא מוציאה מהראש, מיליון צלקות בלב, עדיין אותו כאב, אתה עובר,
אותי לא זוכר... בזבוז זמן, אתה יכול להסתכל על עצמך אחרי מה שהשארת מאחור? אתה יכול לחיות עם מה שקרה? מה שהיה? בשבילך זה כניראה הייתה
תקופה, אותי ראית כמו בובה, שיש אליה להתייחס בכבוד ולהעניק לה אהבה, שקונים אותה והיא הרכוש שלך אבל ניסית להסתכל באמת... לראות מה עומד
שם באמת? מה מסתתר מאחורי האמת? מהו אותו רגע מת שהותיר אותך בודד? זה כניראה לא החלום זה לא המסגרת של התמונה, זה הבדידות שהציתה
את לבך מכל אשליה הזויה, לא נכונה, הכל תוכן של שקר והמצאה.. אתה לא רואה את מה שנעשה.. אני שוב מביטה מנסה להוביל אותך אל הדרך הנכונה..
אך משהו גורם לך לטעות ושוב לעבור על המכה.. אתה דורך במקום שדרכת והצלקת נשארה רטובה.. היא נוזלת ואתה לא תועיל בלנגב אותה, אני מדממת..
ולא אכפת לך! כניראה כל זה באמת אומר שלא נהיה... שכל רגע שקרה.. לא ייקרה, לא יהיה... לא נהיה.
פעמיים לחזור על אותה טעות.. ושנינו נפלנו.. בגדול!!!! אבל אתה עוד יכול להמשיך.. אני לא...
איכזבת אותי... אבל אני איכזבתי את עצמי יותר!
טטיייייייי זה משגעעעעעעעעעע!!!!!!!!!
נורא יפהההההההה...מהלב...
על מקרה ספציפי?
וואלה...ואיפה את גרה?
חחחחחח סליחה שאני מחטט... אני בן 18 מרמת גן...
חח לא נורא... אני בתל אביב... שנקין חח המקום הכי מפוצץ שיש... חח
=)
טטי מאמי נראה לי שהיא התכוונה אם יש סיפור מאחורי השיר הזה... :roll:
