וואייייי טובבב באמאא זהה הסיפורר הכי יפהה שקראתיייי ומי שכתבה אותו...תמשיכי ככה כפרה יש לך את זה אני אומרת לך מילה זה שווה אחושרמוטהה קרה לי משו דומה לזה... 😮ops: :!:
נווווו מה עם המשך?!??!?!
:?: :!: :?: :!: :?: :!: :?: :!: :!:
אוקיי..... למי שלא קיבל השמךךךך
אני ישלח את כל הסיפור פה.......
שובבבבב
"משי מתוקה בואי שניה..." "כן אמא......... מה??" "תקשיבי שניה הבן של השכנים בא לפה לסוף שבוע בעוד חצי שעה כי ההורים שלו נוסעים לסוף שבוע...." "מה?!?!?! מי בא לפה??" "הבן של השכנים מתוקה........ ואתם תישנו באותו חדר......." "טוב.... כל זמן שרק נישן שם ביחד אין לי בעיה....." אמרה משי לאמא שלה והלכה חזרה לחדרה. כעבור חצי שעה נשמעה פעמון דלת הכניסה.... משי נשארה לבד בבית כי ההורים שלה יצאו בדיוק 5 דקות לאחר שדיברו איתה.... משי פתחה את הדלת וראתה אותו... מהרגע הזה היא ידע שהוא אהבת חייה.... משי חייכה ואמרה "שלום... בוא תיכנס....." "תודה..." אמרה וחייך גם הוא. משי ראתה את החיוך שלו ונמסה... "אממ.... אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך....." "דין... ולך?" שאל בקול מתוק כל כך שמשי פשוט לא עמדה בפניו. "משי...." אמרה בכל חולמני. "את בסדר?" שאל דין את משי כאשר ראה שהיא לא בדיוק נמצאת בסלון והיה מרוח על פניה חיוך מאושר. "אה..? כן ברור.... רוצה לשתות משהו?" "אמ..... רק אם את ניתנת לשניה........" אמרה "פחחחחחח ממש מצחיק........" "אני רציני...." "אמממ.... לא..... אז אתה רוצה לשתות משהו או לאכול??" דין לא ענה הוא קם ממקומו היתקרב למשי ונישק אותה בשפתיה, משי הישתגעה ונישקה אותו בחזרה והם היתנשקו בלהט ובתשוקה מדהימה. משי הלכה אחורה ודין אחריה, הם לא ניפרדו מהנשיקה, לפתע רותם נפלה על הספה ודין נפל עליה. רותם היתנתקה מהנשיקה והתחילה לצחוק דין נסחף אחריה וגם צחק. לאחר 5 דקות שהם צחקו הם נרגעו והיסתכלו אחד לשני בעיניים. "אנחנו...... עכשיו??" שאל דין. "מה אנחנו?" "ביחד??" "אההה.... אני חושבת שכן...." ענתה בחיוך. הוא היתקרב אלי קרוב קרוב כך שהיא הרגישה את הנשימות שלו על פניה, ונשק לה נשיקה קטנה קטנה על השפתיים, משי לע עמדה בזה יותר ונישקה אותו נשיקה לוהט הוא נישק אותה בחזרה ושוב הם התנשקו בתשוקה עזה, הפעם הם ישבו. לפתע ההורים של משי נכנסים לבית בשקט, משי ודין לא שמו לב אליהם והמשיכו להיתנשק בלהט, "אני חושבת שאנחנו מיותרים..." אמרה אמא של משי לבעלה,אבא של משי והם יצאו מהבית באותו שקט שהם נכנסו. ההורים של משי החליטו לנסוע לבית מלון באילת, ולא הודיעו למשי דבר. משי ודין המשיכו להיתנשק עוד 5 דקות ולאחר מכן היתנתקו זה מזה.... "ממי..... בוא אני יראה לך אתה החדר שבוא תישן בסוף השבוע הזה..." אמרה משי וקמה ממקום ולקחה אחריה את דין, הם הגיעו לחדרה של משי. "אממ.... אתה תישן פה ואני בסלון....." "לא!!!! את תישני פה ואני ילך לישון בסלון...." "לא.... אתה תישן פה ואני בסלון...." "לא.... אתה תישני פה ואני ישן איתך....!!!" "רק בתנאי שתתנהג יפה....." אמרה דין הבין למה היה היתכוונה "אל תדאגי אני יתנהג הכי יפה שאני יכול..." אמר וקרץ לה עין. הוא הניח את התיק שלו על הריצפה והיתקרב למשי וחיבק אותה היא חיבקה אותה בחזרה ונישקה אותה.... ושוב הם התנשקו בלהט ובתשוקה עזה הם נפלו על הזוגית של משי והמשיכו להיתנשק, הם שכבו זה בצד זה והיתנשקו, דין ליטף את משי בשיער והעביר את ידו על הגב שלה. הוא הצמיד אותה אליו יותר צמוד והם המשיכו להיתנשק, ניהיה להם חם אז משי היתנתקה ממנו "וואי חם פה או שזה רק אני??" "חם פה..." "אבל החלון פתוח... טוב נו אני יסגור וידליק מזגן... היא כמה ממקומה סגרה את החלון והדליקה את המזגן המרכזי בבית שלה וחזרה לחדרה, היא ראתה את דין ליד ארון הבגדים שלה. "לא...!!" צעקה לפתע ורצה לארון לפני שהוא פותח אותו. "מה קרה?" שאל דין מבוהל. "כלום פשוט הארון שלי הוא מחוץ לתחום בבית...." "אוקיי.... אבל למ...." משי קטעה אותו בנשיקה מתוקה ולוהטת כרגיל. הם היסתובבו מתנשקים בחדר ולבסוף נפלו על המיטה של משי הם המשיכו להיתנשק ודין ליטף את משי בכל הגוף.....הוא החל להרים את החולצה שלה, משי זזה באי נוחות ולחץ ודין הפסיק ונישק אותה שוב, הוא ירד בנשקיות קטנות קטנות ועדינות לצוואר ומהצוואר לכתף, משי לבשה גופיה ומהכתף חזרה לצוואר ואז הוא נישק אותה באוזן, בזמן הנשיקות הוא פתח לה את כפתורי המכנס, וכשמשי שמה לב לזה היא היתנתקה ממנו, היתרחקה ממנו וסגרה את כפתורי הג'ינס שלה!! היא קיפלה את רגליה והניחה אתה ראשה עליהם. לפתע נשמע קול בכי.... משי בכתה, דין היתקרב אליה וחיבק אותה. "אני מצטער מותק..." לחש מקול מתוק. משי לא ענתה ורק בכתה דין המשיך לחבק אותה והם נרדמו.
"דין קום....." אמרה משי באדישות באמצע הלילה כשלא היה לה נוח. "מה קרה ממי??" "כלום פשוט לא נוח לי... ואתה צריך להחליף בגדים...." "אההה.... טוב...." אמר. משי יצאה מהחדר והלכה לבדוק איפה ההורים שלה. היא נכנסה לחדר שלהם והם לא היו שם היא חיפשה בכל הבית ולא מצאה אותם, היא נבהלה מאוד, ובדקה אם הם ישאירו הודעה במזכריה של הטלפון. "משי מתוקה אני ואבא החלטנו לרדת לאילת... לא ענית אז השארתי לך הודעה.... תארחי יפה את דין... תהנו נשיקה ביי" אמרה אמא של משי בהודעה שהשאירה לה. "נווו טוב אז אני ישאר לבד עם דין" חשבה לעצמה. "לבד עם דין?!?!" אמרה לעצמה. "אמרת משו??" שאל קול לפתע מאחוריה. משי נבהלה והיסתובבה היא ראתה את אלירן האקס שלה. "אלירן מה אתה עושה פה?? ובכלל איך נכנסת??" שאלה משי מופתעת. "אמממ... באתי לדבר איתך... והדלת הייתה פתוחה אז נכנסתי....." אמר באי אכפתיות. "רגע.... כמה זמן אתה כבר מחכה פה??" שאלה. "אממ...... שעה......" "למה באת לפה ב......." משי היסתכלה על השעון והשעה הייתה 3 בלילה, היא המשיכה. "למה באת לפה ב-2 בלילה??" "כי ההורים שלי וההורים שלך ירדו יחד לאילת וידעתי שאת לבד....." "אממ... יש לך טעות קטנה... אני לא לבד......" אמרה וחייכה חיוך מהסס. "אז עם מי את??" שאל אלירן בעצבנות מסויימת. "אממ..... עם דין..." "מי זה דין??" "זה הילד בעומד בדיוק מאחוריך" אמרה. אלירן היסתובב וראה את דין. דין היה גבוהה עם כתפיים רחבות היה לו צבע עור שזוף היו לו עיניים בצבע ירוק תפוח היו לו עיניים מדהימות ושיער שחור סיני קוצים!!! אקיצר הוא היה מושלם. אלירן הרגיש מאויים ואמר "טוב משי אני יכול לדבר איתך רגע ביחידות??" "כן בטח.... דינוש ממי תעשה לי טובה תן לנו לדבר לבד.." "אין בעיה מש...." אמר בחיוך והלך לחדרה של משי אבל עמד בכניסה כדי לשמוע את השיחה של משי ואלירן. אלירן התחיל בשיחה: "משי מתוקה יפה שווה שלי...." "כבר לא שלך.." קטעה אותו משי.... "תני לי לסיים אחר כך תגיבי..." "טוב!" "משי אני מתגעגע אלייך.... את חסרה לי.... אני אוהב אותך כל כך..... אני רוצה לנשק אותך ולחבק אותך ולהיות איתך כל הזמן......" אמר והיתקרב למשי ומשי היתרחקה ממנו לא היה לא הרבה לאן להיתרחק ובמהרה היא נתקע בשיש שבמטבח, אלירן מצידו היתקרב אליה עוד יותר והיה ממש קרוב אליה עכשיו. "אלירן שמע זה נגמר.... תבין..... אני לא אוהבת אותך יותר..." אמרה בעצבנות. "זה בגללו?? זה בגלל דין??" הוא שאל. משי לא ענתה וחשבה לעצמה 'זה לא בגלל דין אבל אין לי כוח להיתווכח עם אלירן עכשיו' "אוקיי השתיקה שלך אומרת הכל...." אמר אלירן הוא היתקרב עוד יותר למשי והיה ממש צמוד אליה עכשיו. "אלירן תתרחק ממני....." ביקשה ממשי וקולה רעד, היא לא ידעה מה אלירן יכול לעשות לה. אלירן החל לנשק אותה בכוח צרפתית כדי שהיא לא תצעק. הוא החל להרים לה את החולצה....דין לא הבין למה שקט כל כך פתאום... הוא החליט ללכת לבדוק מה קורה, הוא ראה את אלירן ומשי מתנשקים ושם לב לכך שמשי מנסה להיתנגד לו ולהישתחרר ממנו... דין תפס את אלירן והכניס לו בעיטות ואגרופים... אלירן נבהל וברח בריצה מהבית של משי.. משי נפלה על הריצפה והחלה לבכות. דין היתקרב ורצה לחבק אותה אך היא עדפה אותו מעליה, היא קמה ממקומה בבכי והלכה לחדר של הוריה בדרך אמרה תודה לדין בקול שהוא בקושי שמע והלכה לחדר של הוריה. היא רק בכתה ובכתה ולא יכלה להירדם מרוב בכי, אחרי שעתיים של בכי דין כבר לא ידע מה לעשות ואמר שהוא נכנס לחדר שבו נמצאת משי בכל מחיר לפני שהוריה יגיעו. הוא דפק על הדלת "משי תני לי להיכנס... בבקשה.." משי לא ענתה ודין לא שמע אותה בוכה. "משי את שם... תפתחי לי בבקשה....." משי עדיין לא ענתה הוא פתחה את הדלת וראה את משי זרוקה על הרצפה ללא הכרה. הוא הרים אותה והניח אותה על מיטתה הוא הלך למטבח והביא לה קצת מים הוא נתן לה לישתות מעט אך היא לא שתתה ועדיין הייתה מחוסרת הכרה הוא נישק אותה בפה והיא יתעוררה ! "מה קרה??" שאלה משי. "שום דבר מיוחד שאת צריכה לדעת עליו, את צריכה לנוח עכשיו..." אמר בכל מרגיע. וקם מהמיטה של משי. "לא.... אל תלך.... אל תשאיר אותי לבד... בוא... תשכב לידי.... תחבק אותי...... תשמור עליי....." ביקשה ממשי בקול מתוק ועשתה פרצוף מתחנן ודין שכבר היה מאוהב במשי עד מעל הראש לא יכול היה לסרב לה, הוא נשכב לצידה והיתכסה בשמיכה יחד איתה היא היתקרבה אליו קרוב קרוב והוא חיבק אותה. עכשיו אני מרשה לעצמי לציין גיליים אלירן היה בן 16 כמו משי. דין היה בן 18 הוא לא מתגייס לצבא מכיוון שיש לו פתור.... אקיצר החיים שלו בינתיים טובים. הם היום ביחד שנה ולא רבו... הם לא שכבו כיוון שמשי לא הייתה מוכנה ודין אהב אותה בכל ליבה ואמר לה שהוא יחכה לה כמה זמן שצריך.
יום אחד- "ככה אתה אוהב אותי?? הולך ובוגד בי עם החברה הכי טובה שלי-חברה לשעבר.." צעקה משי. "משי אהובתי היא פיתתה אותי..... אני לא אשם.... לא יכולתי להיתאפק יותר... יש גם לי צרכים את צריכה להיתחשב בי......" אמר דין מנסה לשכנע את משי. "טוב אז היא פיתתה אותך.... ואם יש לך צרכים אנחנו לא יכולים להיות ביחד. עכשיו אני רוצה שתעזוב את הבית שלי.!!!!" צעקה בכל כוחה על דין. "משי בבקשה את חייבת להבין... זה לא משאת חושבת....." אמר דין. "מותק אני לא חושבת אני בלונדינית אם לא שמת לב." אמרה משי בציניות והחלה לדחוף אותו לעבר הדלת. "משי בקשה.... אני אוהב אותך.... אל תעשי לי את זה..........." אמר דין והחלו לרדת לו דמעות. "אני לא מאמינה לך יותר.... שלום ולא להיתראות........." אמרה ותרקה אחריו את הדלת... היא רצה לחדרה והחלה לבכות בכי מר.... וכואב... היא בכתה ככה שעתיים ונרדמה. היה זה חופש אז היא היתעוררה רק למחרת בבוקר. וראתה את אלירן יושב ליד מיטתה ומחייך כשראה שהיא היתעוררה. "מה אתה עושה פה??" שאלה משי בעייפות. "בוקר טוב ישנונית........." אמר בחיוך. "מה השעה בכלל??" "אמממ.. השעה 11 בבוקר..." "מה??? וואי ישנתי מאתמול...." "בטח היית עייפה..... אהה.... המכתב הזה הגיע בישבילך..." משי כבר הייתה יחסית רעננה ולקחה ממנו ת'מכתב. היא פתחה אותו והחלה לקרוא בזמן שהיא קראה החלו לרדת לה דמעות. "היי משי חמודה מה קרה??" שאל אלירן. משי החלה לקרוא את המכתב שוב אך הפעם בקול רם. "משי היקרה שלנו....
היינו צריכים לספר לך את זה מזמן אך לא העזנו...
עכשיו אנחנו חושבים שאת מספיק גדולה כדי להבין את זה...
את מאומצת...
אני ואביך לא יכולנו להוליד ילדים והשאירו לנו אותך מחוץ לדלת..
מכיוון שהיינו חשוכי ילדים חשבנו שזה נס משמיים.....
אימצנו אותך ואהבנו ואנחנו עדיין אוהבים אותך כמו הבת שלנו....
ובזמן האחרון ערכנו כמה וכמה חקירות וגילינו מי ההורים הביולוגיים שלך........
ההורים שלך הם הזוג ברקוביץ'...
השכנים שלנו.....
וכן דין הוא אח שלך...
האמא הביולוגית שלך רוצה שתעברי לגור אצלה כך שהבחירה בידייך.........
אנחנו לא נכריח אותך לעבור אלייה אך באותה מידה לא נכריח אותך להישאר איתנו.........
אנחנו נורא אוהבים אותך ותמיד נאהב אבא ואמא רוזנטל......"
משי הקריאה לו את זה ולאחר שסיימה בכתה כמו שלא בכתה אף פעם אלירן היתיישב לידה על המיטה וחיבק אותה היא חיבקה אותו בחזרה שמה את ראשה על כתפו ובכתה, הוא לא שאל אותה כלום כי ידע שזה קשה בישבילה הוא רק ישב שם וחיבק אותה בשקט בשקט. היא בכתה ככה שעה וחצי בערך ולאחר מכן נרגעה. "תודה אלירן..... באמת תודה..... אני יודעת שלא התייחסתי אלייך יפה הרבה פעמים ואני מבקשת סליחה....... תודה שהיית כאן בישבילי... " אמרה לבסוף, היא לא ידעה שאלירן באמת אוהב אותה, היא לא דימיינה את זה בכלל. "אין בעיה חמודה..... את יודעת שאתה יכולה לסמוך עליי בכל דבר...." אמר וחייך חיוך קטן. "טוב משי חמודה אני חייב ללכת עכשיו....." אמרה בקול מצטער. "לאא..... בבקשה אל תלך...... אל תשאיר אותי לבד...." אמרה ושוב החלו לרדת לה דמעות. "טוב אני ישאר... רק בישבילך....." אמר והיה ניצוץ מאושר בעיניו, אך משי לא יחסה לזה חשיבות.
הוא הלך מאוחר בלילה.... והבטיח להיתקשר אליה מחר, היא נרדמה מהר מאוד ולא חלמה על כלום. בבוקר כשהיתעוררה היא היתקלחה לבשה בגדים נקיים, חזרה לחדרה, היתיישבה על המיטה והדליקה טלויזיה. לפתע הטלפון צלצל "הלו..." ענתה לטלפון בקול מהסס. "משי?? זאת את??" שמעה קול אומר מהצד השני. "כן... מי את??" שאלה כי הקול היה קול נשי. "אני רונית חלבני.... האמא הביולוגית שלך...." אמרה האם בקול לא בטוח בימיוחד. "אהה........ מה את רוצה??" אמרה משי מקול חסר סבלנות 'אוףףף מה היא מתקשרת בכלל?!?! היא לא קולטת שאני כועסת..... יוווווו איזה קרציהה.... אני לא רוצה לשמוע אותה בכלל......... למה היא בכלל עזבה אותי?? מסרה אותי......!!! כאילו הייתי כלבבב......................' חשבה לעצמה משי והחלו לרדת לה דמעות... היא לא ניסת לדכא אותם... לא היה אכפת לה שרונית- האמא הביולוגית שלה- תשמע אתה בוכה. "רציתי לדעת אם החלטת אם את עובר לגור איתנו או שנשארת בבית של ההורים המאמצים שלך...." אמרה רונית בקול מתוק ואוהב. "אני עוברת אלייך אמא....." אמרה בקול רועד והיו לה דמעות. 'מה?!?! למה אמרתי את זה... אני לא רוצה!!! לא לא לא' חשבה לעצמה. "באמת חמודה??" "כן אמא......." "אז תארזי ויותר מאוחר אני יבוא לקחת אותך....." אמרה אמא שלה בקול מאושר ושמעו דמעות בקול שלה. "אוקיי..........." אמרה משי מאושרת. היא לקחה את זה קל, היה לה קצת קשה בהתחלה אבל היא הייתה פשוט המומה שהיא היתגברה על זה כל כך מהר. מאוחר יותר באותו היום שמעה שלוש דפיקות על הדלת. "מי זה??" שאלה משי. "זה אלירן..." ענה הקול. "אההה.... שניה...." משי היתקרבה אל הדלת ופתחה אותה היא ראתה את אלירן עומד בכניסה עם ורד, היא חייכה אליו במתיקות והזמינה אותו להיכנס. הם נכנסו לחדר של משי והוא עזר לה לארוז אז רוב הדברים שלה. "אלירן......" אמרה משי כשראתה שאלירן החל להיתעצב מעט. "כן ממי....." "אתה תבוא לבקר אותי בבית החדש שלי נכון??" "כן מתוקה.." אמר אלירן החיוך וחיבק את משי, משי הייתה המומה אך חיבקה אותו בחזרה. אלירן הפסיק את החיבוק וליטף את משי בפניה החלקים הוא ליטף את שיערה והעביר אצבע על שפתיה החושניות המלאות, הוא ליטף את לחייה והיתקרב אלייה מעט, הוא יסתכל עמוק אל תוך עינייה המושלמות, הוא היתקרב אליה עוד טיפה והיא כבר יכלה להרגיש את הנשימות שלו והוא הרגישה את הנשימות שלה, "אמ.... אלירן.........." אמרה משי מעדינות. "שששששששש...." אמר אלירן. ונישק אותה בעדינות בשפתיה נשיקה קטנטונת ועדינה הוא היתרחק ממנה ומשי הייתה המומה היא באמת לא ציפתה שהוא ינשק אותה ועוד נשיקה כזאת מושלמת, היא בחיים לא חשבה שמישהו ינשק אותה בכזאת עדינות. הם לא דיברו יותר והמשיכו לארוז. "זה לא יהרוס את הידידות שלנו נכון???" שאל אלירן לבסוף. משי היסתכלה עליו וחייכה חיוך מעודד. "לא.... אם אתה לא רוצה שזה יהרוס זה לא יהרוס...." ענתה. "יופי............. אני שמח בובה..." אמר אלירן וחייך חיוך מתוק ומאוהב משי בחיים לא ראתה אותו מחייך ככה. מאוחר יותר בערב אלירן הלך ומשי חיכתה שהוריה הביולוגיים יבואו לעזור לה להעביר את הדברים שלה לביתה החדש. פתאום היא במעה מישהו נכנס לבית והיא רצה במהירות לכניסה וראתה את ההורים המאמצים שלה. היא היסתכלה עליהם והם עליהם עינייהם היו אדומות ולאמא היו עדיין דמעות בעיניים, למשי החלו לרדת דמעות גם. "שמענו שאת עוזבת..... כן.... אני רוצה לגור עם ההורים האחרים שלי מהיום..... אני רוצה להכיר אותם....." לפתע בעינייה של יעל- האמא המאמצת שלה- היה ניצוץ של תקווה, מפני שמשי לא אמא 'ההורים האמיתיים' אלה 'אחרים'. "אבל אתם תמיד תיהיו ההורים האמיתיים שלי... אתם גידלתם אותי 16 שנים...... וחינכתם אותי.... והייתם ההורים הכי נפלאים בעולם.......... אני בחיים לא ישכח אותכם חוץ מזה אנחנו ניהיה שכנים ואני יבוא לבקר כל יום ואני יספר לכם כשיהיה לי חבר חדש.... או מחזר..... ואתם תדעו הכל עליי כמו שהיה עד עכשיו..." משי אמרה את זה בחיוך והיתקרבה אלייהם ועמדה לידם. "כן... אבל זה לא יהיה אותו הדבר.... הבית יראה ריק......" אמר אבי האבא המאמץ של משי. משי לא ידעה מה להגיד, היא נפרדה מהם יפה ועברה בלב שלם להורים הביולוגיים שלה. היא גרה שם חצי שנה ולא אהבה לגור שם... היא לא היסתדרה עם ההורים הביולוגיים שלה ובילתה את רוב זמנה בבייתה הישן. "אמא.... אני חוזרת לגור איתך......" אמרה יום אחד משי בהיסוס ליעל האמא המאמצת שלה. "מה?!?!" שאלה בהפתעה יעל. "כן.... לא טוב לי בבית החדש שלי ואני נמצאת פה רוב הזמן.... אז אני רוצה לחזור לגור פה......." אמרה משי ביותר חופשיות. "באמת מותק?? אני כל כך שמחה... אני אוהבת אותך...." אמרה יעל וחיבקה את משי חזק חזק חזק.... "יופי...................... אז מחר אני חוזרת.......... היום אני יארוז את כל הדברים שלי!!" אמרה משי בחיוך ונישקה את יעל "טוב אמא אני הולך לבית הישן שלי... לראות מה קורה שם ולהתחיל לארוז..." אמרה משי באי רצון אך בחיוך והלכה. היא היתקרבה לדלת בייתה ולפתע מישו תפס אותה מאחורה.... הוא סגר לה את הפה כדי שלא תצעק ולקחת אותה אחורה... הוא הכניס אותה למכונית שלו ושחרר אותה שם, הוא לא נתן לה לצאת מהמכונית והם עזבו את המקום. משי התחילה לבכות. "מי אתה?? מה אתה רוצה ממני?? מה עשיתי לך??" דיברה משי שמהירות ובבכי. "אני מי שאני!! ממך אני לא רוצה כלום..... ואת לא עשית לי כלום!!" אמרה הבחור שנראה בערך בן 18 בעצבנות. "את משי נכון?" "כן..." ענתה משי שנרגעה עכשיו. "יופי..." אמר הנער והיסתכל למשי בעיניים משי היסתכלה עליו בחזרה. 'יש לו עיניים מדהימות עיניים שלו ראיתי כמותם לפני כן! הן גדולות ויש לו ריסים ארוכים ומבט חודר.......' חשבה לעצמה משי. 'כמה שהיא יפה... למה לעזאזל אני צריך לחטוף אותה דווקא... היא כל כך מושלם העיניים האלה.... אני לא יוכל לעמוד ביפנייהם הרבה זמן.......... והשפתיים האלה מלאות בידיוק בצורה הנכונה........ איזה גוף יש לה......... ואיזה שיער..... יוווו היא כל כך מושלמת..........' חשב לעצמו הנער. "אפשר שאלה??" שאלה משי בקול מתוק. "בטח בובה.." פלט הנער והשפיל מיד את מבטו. "למה בכלל חטפת אותי??" שאלה משי בהיסוס. "כי את הבנאדם הכי חשוב לדין... ולי ולדין יש חשבון פתוח..." אמר הנער. "אהה.... הבנתי.... תגיד איך קוראים לך בכלל?? אני חושבת שאני יהיה איתך הרבה זמן אז כדי שנכיר..." אמרה משי ובעצם חשבה למה היה הכי חשוב לדין. "אני אושר..." אמר. "אהה.... נעים מאוד..." אמרה משי והושיטה את ידה, הם לחצו ידיים והמשיכו לנסוע בשקט. לבסוף הגיעו לבית קיץ נחמד ליד אגם מים. "הגענו.." אמר אושר והם יצאו מהמכונית, המכונית עשתה פרסה ונסעה משם. "בואי... נכנס....." אמר אושר בקול רך. משי צייתה לו והלכה אחריו, הם נכנסו לבית והבית היה מקסים מבפנים, פתאום למשי בכלל לא היה אכפת שחטפו אותה. כל אותו היום משי לא דיברה עם אושר ואושר לא תרח לדבר עם משי. משי ישבה על הספסל שבמרפסת והיסתכלה אל השמיים. היא הייתה ככה כל היום וניסת לחשוב למה היא הבנ'אדם הכי חשוב לדין.... אושר היה בתוך הבית והשקיף על משי. 'כמה שהיא יפה.....' חשב לעצמו, לפתע משהו קטע את מחשבותיו. "אושר בו מהר..." קראה משי. אושר הגיע במהירות, "תראה..." אמרה משי והצביעה אל השמיים. שניהם היסתכלו אל השמיים וראו מיליוני יונים לבנות כשלג..... מיליונים........ עפות כולן באותו הכיוון. "איזה יופי...." אמרה משי מרותקת. "כן......." אישר אושר את דבריה. לפתע היונים נעלמו, נעלמו כלא היו. "מה קרה?? לאן הן נעלמו??" שאלה משי מחוסר הבנה. "לא יודע.... זה ממש לא הגיוני... רגע אחד הן פה.... ורגע אחר לא........ מוזר....." אמר אושר וניסה להבין מה קרה שם. "בואי ניכנס פנימה מתחיל להיות קריר...." אמר אושר כששם לב שמתחיל להחשיך ונעשה קריר. "אוקיי....." אמרה משי בקולה המיוחד, המתוק, ונכנסה אחריו לבית. "את רעבה??" שאל אושר. "לא...." ענתה משי. "אהה.... טוב... רוצה לשתות משהו?" "לא......" "אוקיי...... קרה משהו?" שאל כשר שמע שקולה של משי רועד מעט. "לא... למה שיקרה משהו..??" אמרה משי וקולה נשמע כאילו היא בוכה. הוא היתקרב אלייה וראה שהיא בוכה, היו לה דמעות מוזרות . "משי את בסדר.....??" שאל אושר מודאג. "לא..." אמרה משי ועכשיו ממש ממש בכתה. "משי זה לא הגיוני..... יש לך דמעות של דם....." אמר אושר המום. "מה?!?!" משי נבהלה והלכה לבדוק בראי אם זה נכון, להפתעת היא גילתה זה נכון, שהיא באמת בוכה דמעות של דם. היא שתפה את פניה החלקים ונרגעה. "אושר... איפה אני ישנה.??" שאלה משי כאשר נכנסה לסלון. "אמממ..... בואי אני יראה לך ויביא לך משהו לישון איתו...." אמר אושר כאשר קם והיסתכל עליה. "אוקיי......" אמרה והלכה אחריו, הוא הביא אותה לחדר גדול עם מיטה זוגית, הוציא מהארון מכנס וחולצה והניח על המיטה. "איפה אתה תישן??" שאלה משי בסקרנות. "אממ.... בחדר אחר... הבית מספיק גדול..." אמר אומר. "לא..!! אני לא רוצה לישון לבד.. אני מפחדת..." אמרה משי בחוסר רצון מכיוון שבאמת פחדה לישון לבד. "אוקי.... אז את רוצה שאני ישאר לישון פה?" שאל. "כן... בבקשה....." "אוקיי...." "תודה..." אמר המשי וחייכה. וכך עברו להם שבועיים תמימים. "משי...יש לי בשורה משמחת בישבילך....." אמר אושר יום אחד. "כן?? ספר לי..." "המשטרה מחפשת אותך כבר שבועיים..... ודין החזיר את החוב שלו אלי... אז אני מחזיר אותך היום לביתך....." אמר אושר וחייך. "היי..... חמודה מה קרה??" שאל אושר כאשר ראה שמשי אינה מאושרת מהבשורה. "אני לא רוצה לחזור.... טוב לי פה..... בבית יש לי באלגן איום.... אני לא רוצה לחזור שוב לאותו הגיהנום....." אמר משי וחיבקה את אושר חזק חזק. "אני לא מבין?? את רוצה להישאר פה?? אבל כולם נורא דואגים לך..!!" אמר אושר בחוסר הבנה. "טוב מאוד.... שידאגו.... אני יתקשר אליהם יגיד שהכל בסדר ושאני לא חוזרת בחודשיים הקרובים...... אוקיי??" "אם זה מה שאת רוצה אוקי...." "אתה תישאר לשמור עליי פה??" "כן חמודה..." אמר אושר וחיבק את משי חזק. משי היתקשרה למחרת להוריה- גם המאמצים וגם הביולוגיים- ואמרה שהכל בסדר ושלא ידאגו לה... שהיא לא תחזרו החודשיים הקרובים שהיא אוהבת אותם וזהו. עברו להם 3 חודשים, באותם החודשים משי ואושר היתקרבו מאוד. ממש כמו אחים הם המשיכו לתפקד כרגיל ומשי הכירה בנים ובנות בני גילה באיזור. והיו לה אהבות וחברים והיא סיפרה הכל לאושר ואושר סיפר לה על כל הבנות שהוא היה איתן. משי ואושר שמרו אחד על השני וטיפלו אחד בשני. יום אחד עלה הנושא של לחזור הבייתה. משי הסכימה לחזור אך בתנאי שהוא יבוא לבקר אותה אושר הסכים ומשי היתארגנה לחזור הבייתה. "אושר אני מוכנה....." אמרה משי שנראת לאושר לפתע יותר יפה, אושר היסתכל עלייה והיה פשוט המום. "כדור הארץ לאושר......" אמרה משי כדי לעורר אותו. "אהה?? מה??" שאלה אושר בחוסר הבנה. "מה אתה בשוק??" שאלה משי בסקרנות. "אמממ... לא.. סתם... עזביי...." אמר אושר מבולבל. "טוב.... אתה מוכן??" שאלה משי. "אה כן...." "אוקיי.... אז תגיד מתי נוסעים..." "כןן... טוב... בואי....." הם יצאו מהבית ונכנסו למכונית של אושר. הם נסעו ולאחר כשעה הגיעו לבית, בעצם לשכונה, של משי. משי ישבה במכונית ולא זזה. "משי הגענו....." העיר אושר. "כן אני יודעת..... אבל אני מפחדת........" אמר משי והיו דמעות בעינייה. "הייי.... משי חמודה..... אין לך ממש לפחד.... את חוזרת לאנשים שאוהבים אותך..... אין לך מה לדאוג בכלל....." אמר אושר והניח את ידו מתחת לסנטרה של משי וסובב את פניה אליו, הם היסתכלו אחד לשני בעיניים, והיה שקט קסום כזה... שקט מיוחד.... "טוב... אני צריכה ללכת........" אמרה משי לבסוף. "כן... צודקת...." אמר אושר בחוסר רצון. "טוב... אז..... נתראה........" אמרה משי והיתכוננה לצאת מהמכונית. "כן......" אמר אושר מהורהר. "מבטיח שתבוא לבקר אותי.??" שאלה משי. "כן... מבטיח...." אמר אושר וחייך חיוך קטן. "יופי....." אמרה משי וחייכה חזרה. לפתע אושר לא יכל לעמוד בזה יותר וחיבק אותה חיבוק חם ואוהב משי חיבקה אותו חזרה. אושר היתרחק מעט והיסתכל למשי בעיניים, הוא נישק אותה נשיקה קטנה על שפתיה המושלמות. "מצטער........" אמר אושר והשפיל את מבטו. "אין לך על מה......." אמרה משי בחיוך ויצאה מהמכונית. אושר נסע משם ומשי נכנסה לבית שלה היא נכנסה לבית הוריה המאמצים. הם היו מופתעים לראות אותה וחיבקו אותה חזק חזק... היא הלכה לבית השני שלה... והאמרה שהיא חוזרת... שהיא לא מרגישה בנוח בבית הזה ולא אוהבת לגור פה... היא ניתקה כל קשר אפשרי עם ההורים הביולוגיים שלה. הם בכלל לא עיניינו אותה.
כעבור שנה-
משי נשארה בקשר עם אושר. הם לא דיברו על הנשיקה, והמשיכו להיות ידידים קרובים וטובים. משי בת 17..... אושר ודין בני 19 ואלירן.... אלירן עבר לגור בחו"ל עם אביו.
משי ישבה בחדרה, שמעה מוזיקה וניסתה להחליט מה ללבוש למועדון. לפתע נשמעה דפיקה בדלת."טוק טוק טוק טוק..." "מי שם??" שאלה משי. "משי זה דין... בבקשה תפתחי לי זה דחווףףף...." משי שכבר סלחה לדין, כאשר שמעה את קולו המתוק והעמוק הרגישה צביטה בלב, היא הרגישה שלמרות הכל היא לא שכחה אותו. היא ניגשה אל הדלת ופתחה אותה. הוא עמד של חתיך יותר באיי פעם שזוף עם שרירים שיער שטני ארוך עם העיניים הכחולות שמיים שלו, והמבט החודר שלו, הוא חייך את החיוך הכל כך מתוק שלו, משי חייכה אליו חזרה. "תיכנס......" אמרה. "משי אני צריך לדבר איתך..." "אז דבר......" "אנחנו לא אחים! אני מאומץ! בידיוק כמוך! רק שההורים שלי מתו..." אמר והחלו לרדת לו דמעות. משי גם התחילה לבכות יחד איתו. היא חיבקה אותו. היא לא שאלה שאלות כי ידעה שזה רק יקשה עליו. היא חיבקה אותו חזק חזק. ובתוך תוכה הייתה מעט שמחה על כך שהם לא אחים ושאולי יש סיכוי שהם יהיו ביחד. "דין... חכה שניה אני יתקשר לרוני... אני יגיד לה שאני לא יוצאת איתן למועדון הלילה... שאני לא מרגישה טוב..." אמרה משי. "משי... לא... אני לא רוצה להרוס לך...." "אתה לא הורס כלום...." אמרה. 'בטח כלום!! אתה רק הורס אותי עם על היופי והמושלמות שלך!' חשבה לעצמה משי, והמשיכה "אתה לא הורס כלום!! ממילא לא מצאתי משו נורמלי ללבוש...."אמרה בחיוך היא היתקשרה לרוני והודיעה שלא תגיע רוני שכמובן היתבאסה רצח ניסתה לשכנע את משי לבוא אך לא הצליחה. משי חזרה לדין. "משי אני עדיין אוהב אותך..." אמר דין כאשר משי חזרה לסלון. משי הייתה המומה ולא ענתה לו, היא היתיישבה לידו והדליקה טלויזיה. הם ישבו בשקט, ומידיי פעם החליפו כמה מילים.
כ~פ~ר~ה עלייך!
איזה כישרון!
איזה סיפור יפה מרגש מטמטם!!
יש לך כישרון!
שיואואוואואואוווו ססיפור פצצצצצצצצצצצההההההה!!!!
תמשיכיייייי!!!!!!! 😁 😁
יענננווו....הבנתי שניגמר הסיפור אבל תמשיכי לכתוב עוד סיפורים חיחיחיחי...
תודה לכם באמתתתתת מואאההה
כתבתי עוד סיפור....
התחלתי לפרסם אותו...
קוראים לו אהבה לא מקובלת!
יפההההההההה
רק לא הבנתי איך לדין יש הורים ביולוגיים הרי הם מתו לא?!
ציטוט מהסיפור!!!
"אנחנו לא אחים! אני מאומץ! בידיוק כמוך! רק שההורים שלי מתו..."
ציטוט מהסיפור!!!
דין ומשי לא יכלו להיות ביחד כי הוא היה צריך לנסוע לאוסטרליה לבקר את ההורים הביולוגיים ונשאר לגור איתם משי נשארה לבד.
אז איך זה יכול להיות? ויש עוד טעויות כאלה.........
אבל חפיף!!! סיפור יפה!!!!
יפההההההההה
רק לא הבנתי איך לדין יש הורים ביולוגיים הרי הם מתו לא?!
ציטוט מהסיפור!!!
"אנחנו לא אחים! אני מאומץ! בידיוק כמוך! רק שההורים שלי מתו..."
ציטוט מהסיפור!!!
דין ומשי לא יכלו להיות ביחד כי הוא היה צריך לנסוע לאוסטרליה לבקר את ההורים הביולוגיים ונשאר לגור איתם משי נשארה לבד.
אז איך זה יכול להיות? ויש עוד טעויות כאלה.........
אבל חפיף!!! סיפור יפה!!!!
חחחחח
מאמי יש לך סיפור פיצווווווווווווווווווווץץץץץץץץץץץץץ
אאיך השארת אותנו תמיד במתח
חחח
איזו חמודה אין יש לך כישרון שוווה לאללההההההההה
אתר האהבה הישראלי