<*:.~מבחן האהבה~.:*> סיפור נוסף שלי........!!

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף המחשב שלי נתקע כל פעם שאני נכנסת לעמוד הזה בגלל ההמשך הדפוק הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייייייי זה מהמםםםםםםםםםםםםםםםםם
אני מכורה לסיפור...........................!!!!!!!!!

כן גם לי זה ככה...
תמשיכייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הינה לכם השמך!!!!!!!!

[B]לפתע משהו קטע את מחשבותיו. "אושר בו מהר..." קראה משי. אושר הגיע במהירות, "תראה..." אמרה משי והצביעה אל השמיים. שניהם היסתכלו אל השמיים וראו מיליוני יונים לבנות כשלג..... מיליונים........ עפות כולן באותו הכיוון. "איזה יופי...." אמרה משי מרותקת. "כן......." אישר אושר את דבריה. לפתע היונים נעלמו, נעלמו כלא היו. "מה קרה?? לאן הן נעלמו??" שאלה משי מחוסר הבנה. "לא יודע.... זה ממש לא הגיוני... רגע אחד הן פה.... ורגע אחר לא........ מוזר....." אמר אושר וניסה להבין מה קרה שם. "בואי ניכנס פנימה מתחיל להיות קריר...." אמר אושר כששם לב שמתחיל להחשיך ונעשה קריר. "אוקיי....." אמרה משי בקולה המיוחד, המתוק, ונכנסה אחריו לבית. "את רעבה??" שאל אושר. "לא...." ענתה משי. "אהה.... טוב... רוצה לשתות משהו?" "לא......" "אוקיי...... קרה משהו?" שאל כשר שמע שקולה של משי רועד מעט. "לא... למה שיקרה משהו..??" אמרה משי וקולה נשמע כאילו היא בוכה. הוא היתקרב אלייה וראה שהיא בוכה, היו לה דמעות מוזרות . "משי את בסדר.....??" שאל אושר מודאג. "לא..." אמרה משי ועכשיו ממש ממש בכתה. "משי זה לא הגיוני..... יש לך דמעות של דם....." אמר אושר המום. "מה?!?!" משי נבהלה והלכה לבדוק בראי אם זה נכון, להפתעת היא גילתה זה נכון, שהיא באמת בוכה דמעות של דם. היא שתפה את פניה החלקים ונרגעה. "אושר... איפה אני ישנה.??" שאלה משי כאשר נכנסה לסלון. "אמממ..... בואי אני יראה לך ויביא לך משהו לישון איתו...." אמר אושר כאשר קם והיסתכל עליה. "אוקיי......" אמרה והלכה אחריו, הוא הביא אותה לחדר גדול עם מיטה זוגית, הוציא מהארון מכנס וחולצה והניח על המיטה. "איפה אתה תישן??" שאלה משי בסקרנות. "אממ.... בחדר אחר... הבית מספיק גדול..." אמר אומר. "לא..!! אני לא רוצה לישון לבד.. אני מפחדת..." אמרה משי בחוסר רצון מכיוון שבאמת פחדה לישון לבד. "אוקי.... אז את רוצה שאני ישאר לישון פה?" שאל. "כן... בבקשה....." "אוקיי...." "תודה..." אמר המשי וחייכה. וכך עברו להם שבועיים תמימים. "משי...יש לי בשורה משמחת בישבילך....." אמר אושר יום אחד. "כן?? ספר לי..." "המשטרה מחפשת אותך כבר שבועיים..... ודין החזיר את החוב שלו אלי... אז אני מחזיר אותך היום לביתך....." אמר אושר וחייך. "היי..... חמודה מה קרה??" שאל אושר כאשר ראה שמשי אינה מאושרת מהבשורה. "אני לא רוצה לחזור.... טוב לי פה..... בבית יש לי באלגן איום.... אני לא רוצה לחזור שוב לאותו הגיהנום....." אמר משי וחיבקה את אושר חזק חזק. "אני לא מבין?? את רוצה להישאר פה?? אבל כולם נורא דואגים לך..!!" אמר אושר בחוסר הבנה. "טוב מאוד.... שידאגו.... אני יתקשר אליהם יגיד שהכל בסדר ושאני לא חוזרת בחודשיים הקרובים...... אוקיי??" "אם זה מה שאת רוצה אוקי...." "אתה תישאר לשמור עליי פה??" "כן חמודה..." אמר אושר וחיבק את משי חזק. משי היתקשרה למחרת להוריה- גם המאמצים וגם הביולוגיים- ואמרה שהכל בסדר ושלא ידאגו לה... שהיא לא תחזרו החודשיים הקרובים שהיא אוהבת אותם וזהו. עברו להם 3 חודשים, באותם החודשים משי ואושר היתקרבו מאוד. ממש כמו אחים הם המשיכו לתפקד כרגיל ומשי הכירה בנים ובנות בני גילה באיזור. והיו לה אהבות וחברים והיא סיפרה הכל לאושר ואושר סיפר לה על כל הבנות שהוא היה איתן. משי ואושר שמרו אחד על השני וטיפלו אחד בשני. יום אחד עלה הנושא של לחזור הבייתה. משי הסכימה לחזור אך בתנאי שהוא יבוא לבקר אותה אושר הסכים ומשי היתארגנה לחזור הבייתה. "אושר אני מוכנה....." אמרה משי שנראת לאושר לפתע יותר יפה, אושר היסתכל עלייה והיה פשוט המום. "כדור הארץ לאושר......" אמרה משי כדי לעורר אותו. "אהה?? מה??" שאלה אושר בחוסר הבנה. "מה אתה בשוק??" שאלה משי בסקרנות. "אמממ... לא.. סתם... עזביי...." אמר אושר מבולבל. "טוב.... אתה מוכן??" שאלה משי. "אה כן...." "אוקיי.... אז תגיד מתי נוסעים..." "כןן... טוב... בואי....." הם יצאו מהבית ונכנסו למכונית של אושר. הם נסעו ולאחר כשעה הגיעו לבית, בעצם לשכונה, של משי. משי ישבה במכונית ולא זזה. "משי הגענו....." העיר אושר. "כן אני יודעת..... אבל אני מפחדת........" אמר משי והיו דמעות בעינייה. "הייי.... משי חמודה..... אין לך ממש לפחד.... את חוזרת לאנשים שאוהבים אותך..... אין לך מה לדאוג בכלל....." אמר אושר והניח את ידו מתחת לסנטרה של משי וסובב את פניה אליו, הם היסתכלו אחד לשני בעיניים, והיה שקט קסום כזה... שקט מיוחד.... "טוב... אני צריכה ללכת........" אמרה משי לבסוף. "כן... צודקת...." אמר אושר בחוסר רצון. "טוב... אז..... נתראה........" אמרה משי והיתכוננה לצאת מהמכונית. "כן......" אמר אושר מהורהר. "מבטיח שתבוא לבקר אותי.??" שאלה משי. "כן... מבטיח...." אמר אושר וחייך חיוך קטן. "יופי....." אמרה משי וחייכה חזרה. לפתע.......
[B]

המשךךךך

לפתע אושר לא יכל לעמוד בזה יותר וחיבק אותה חיבוק חם ואוהב משי חיבקה אותו חזרה. אושר היתרחק מעט והיסתכל למשי בעיניים, הוא נישק אותה נשיקה קטנה על שפתיה המושלמות. "מצטער........" אמר אושר והשפיל את מבטו. "אין לך על מה......." אמרה משי בחיוך ויצאה מהמכונית. אושר נסע משם ומשי נכנסה לבית שלה היא נכנסה לבית הוריה המאמצים. הם היו מופתעים לראות אותה וחיבקו אותה חזק חזק... היא הלכה לבית השני שלה... והאמרה שהיא חוזרת... שהיא לא מרגישה בנוח בבית הזה ולא אוהבת לגור פה... היא ניתקה כל קשר אפשרי עם ההורים הביולוגיים שלה. הם בכלל לא עיניינו אותה.
כעבור שנה-
משי נשארה בקשר עם אושר. הם לא דיברו על הנשיקה, והמשיכו להיות ידידים קרובים וטובים. משי בת 17..... אושר ודין בני 19 ואלירן.... אלירן עבר לגור בחו"ל עם אביו.
משי ישבה בחדרה, שמעה מוזיקה וניסתה להחליט מה ללבוש למועדון. לפתע נשמעה דפיקה בדלת."טוק טוק טוק טוק..." "מי שם??" שאלה משי. "משי זה דין... בבקשה תפתחי לי זה דחווףףף...." משי שכבר סלחה לדין, כאשר שמעה את קולו המתוק והעמוק הרגישה צביטה בלב, היא הרגישה שלמרות הכל היא לא שכחה אותו. היא ניגשה אל הדלת ופתחה אותה. הוא עמד של חתיך יותר באיי פעם שזוף עם שרירים שיער שטני ארוך עם העיניים הכחולות שמיים שלו, והמבט החודר שלו, הוא חייך את החיוך הכל כך מתוק שלו, משי חייכה אליו חזרה. "תיכנס......" אמרה. "משי אני צריך לדבר איתך..." "אז דבר......" "אנחנו לא אחים! אני מאומץ! בידיוק כמוך! רק שההורים שלי מתו..." אמר והחלו לרדת לו דמעות. משי גם התחילה לבכות יחד איתו. היא חיבקה אותו. היא לא שאלה שאלות כי ידעה שזה רק יקשה עליו. היא חיבקה אותו חזק חזק. ובתוך תוכה הייתה מעט שמחה על כך שהם לא אחים ושאולי יש סיכוי שהם יהיו ביחד. "דין... חכה שניה אני יתקשר לרוני... אני יגיד לה שאני לא יוצאת איתן למועדון הלילה... שאני לא מרגישה טוב..." אמרה משי. "משי... לא... אני לא רוצה להרוס לך...." "אתה לא הורס כלום...." אמרה. 'בטח כלום!! אתה רק הורס אותי עם על היופי והמושלמות שלך!' חשבה לעצמה משי, והמשיכה "אתה לא הורס כלום!! ממילא לא מצאתי משו נורמלי ללבוש...."אמרה בחיוך היא היתקשרה לרוני והודיעה שלא תגיע רוני שכמובן היתבאסה רצח ניסתה לשכנע את משי לבוא אך לא הצליחה. משי חזרה לדין. "משי אני עדיין אוהב אותך..." אמר דין כאשר משי חזרה לסלון. משי הייתה המומה ולא ענתה לו, היא היתיישבה לידו והדליקה טלויזיה. הם ישבו בשקט, ומידיי פעם החליפו כמה מילים.

חחחחחחחחחח איזה לחץ

לפתע צלצל הטלפון בבית ומשי נבהלה, תפסה את הטלפון וענתה "הלו..." "שלום אפשר בבקשה לדבר עם משי..." נשמע קול רועד ועצוב בקו השני. "מדברת מי זה??" שאלה משי בסקרנות. "זאת.... זאת....." עכשיו הקול ממש ממש בכה. "זאת אמא של רוני ז"ל..." משי היתעצבה והדמעות החלו להיצטבר בעיניה.... "משי חמודה היום ההלוויה ב-3 בצהריים.... אז איך שאת מרגישה עם זה תבואי....." והשיחה היתנתקה. משי נראתה מפוחדת ועצובה. "משי?? את בסדר?? מי זה היה?" שאל דין מודאג. "אה..... כן כן יהיה בסדר... זאת הייתה אמא של רוני... היום ההלוויה ב-3 בצהריים....." אמרה משי בקול מגמגם ורועד. הדמעות ירדו מעינייה.... לאט לאט....ודין חיבק אותה חזק.... "אני עדיין אוהב אותך ותמיד יואהב..." לחש דין באוזנה, היא היסתכלה עליו. "זה לא הזמן..." אמרה בשקט. דין לא ענה וליטף את שיערה בעדינות. משי הרגישה צמרמורת קלה עוברת בכל גופה. דין הרגיש בזה והמשיך ללטף את שיערה של משי בעדינות. משי הרגישה איך היא מתחילה להיזכר בימים הטובים... הימים שהיא הייתה עם דין... והייתה שמחה ומאושרת. הרגשות שלה התחילו להיתעורר שוב, היא הרגישה שהיא לעולם לא שחכה אותו, היא ביקשה ממנו לבוא איתה להלוויה והוא הסכים מיד. היא ישבה שבעה עם ההורים של רוני ז"ל. וחודש שלם הייתה בלי מצב רוח, היסתובבה ברחובות בלי מטרה, היא הרגישה שעור משהו הולך לקרות, משהו רע. היא הגיעה למקום בעיר שהיא לא הכירה, זה מין איזור כזה ובאמצעו עוד פסל של אישה. וספסל אחד. לא היה איש באיזור משי היתיישבה לרגלי הפסל הרכינה את ראשה ובכתה, בכתה כמו שלא העזה לבכות ליד אף אחד, היא בכתה הרבה וחזק,השמעות ירדו מעינייה בקצב מסחרר היא לא ידע איך היא שמרה על כל הדמעות האלה בבטן. היא בכתה דמעות מרות, בכתה על שגילתה שהיא מאומצת, בכתה שגילתה שהיא לא אוהבת את ההורים הביולוגיים שלה, בכתה על זה שהיא אוהבת את דין אהבה גדולה שלעולם לא תיתממש, בכתה על שהיא לא יכולה להיתאהב באושר או באלירן, בכתה שהחברה הכי טובה שהייתה לה איי פעם נרצחה, בכתה כי הייתה לה הרגשה רעה. לפתע היא הרגישה טיפות יורדות עליה, היא היסתובבה וראתה את הפסל בוכה, את האישה הזאת בוכה, היא בכתה דם, כמו שמשי בכתה אז. משי היסתכלה אל השמיים וראתה מיליוני יונים כמו פעם שעברה, אך הפעם היונים הפכו לפתע לטיפות גשם, וגשם החל לרדת, משי לא הרחה משם היא נשארה שם היא הייתה המומה היא התחילה לבכות שוב היא הייתה מלוכלכת בדם ועוד בכתה דם שוב שלכלך אותה יותר. היא לא ידעה מה קרה, היא התחילה להרגיש בחילה וסחרחורת, היא התעלפה. לפתע שמעה דיבורים היא לאט לאט פתחה את עינייה, וראתה במטושטש דמויות, 4 דמויות, 2 לבושים בחלוקים לבנים ו2 לבושים שונה. "ששש.... תראו היה מתעוררת..." לפתע שמעה קול לא מוכר. לפתע 4 זוגות עיניים נעצו בה מבטים, היא לא זיהתה איש מהם וסגרה שוב את עינייה. לאחר כמה שעות טובות היא פקחה את עינייה שוב והפעם ראתה הכל בבירור היא הייתה לבד בחדר וזיהתה כי זה חדר בבית חולים. לפתע דלת חדרה נפתחה והאחות נכנסה. "אוו... אני רואה שהיתעוררת....." אמרה האחות. "סליחה... אני יכולה לשאול שאלה??" "כן חמודה.." "מה אני עושה פה??" שאל משי מופתעת. האחות היסתכלה עלייה בהפתעה. "הביאו אותך לכאן.... נער אחד... הוא מצא אותך מלוכלכת בדם וחסרת הכרה...." משי אימצה את הראש כדי להיזכר במשהו אך לא ניזכרה. "הוא פה??" שאלה משי. "מי??" שאלה האחות. "זה שהביא אותי לפה...." "אוווו.... כןן.... הוא פה...." "את יכולה להגיד לו להיכנס בבקשה??" "כן חמודה..... מיד...." האחות יצאה מהחדר ואז הנער נכנס. משי זיהתה אותו מיד. "איך מצאת אותי?" שאלה. "אני תמיד הולך לשם כשאני בלי מצב רוח..." ענה. "היתגעגעתי אלייך..... חודש לא צילצלת ולא היתראינו....." אמר משי בקול עצוב. "מצטער חמודה פשוט היו לי סידורים ולא היה לי זמן...." ענה. "אוקיי....." אמרה משי. "תקשיבי משי חמודה.... למה היתעלפת??" שאל. "אני לא זוכרת...." ענתה משי. לפתע נכנסה האחות. "אוקיי.... משי צריכה לנוח עכשיו.... אתה צריך לצאת......" אמרה האחות. "אוקיי..." אמר ושלח למשי נשיקה באויר. משי חייכה, האחות כיסתה אותה ומשי נרדמה מהר. מאוחר יותר הרגישה שמישהו

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך !!!
ומהההההר!!!!! :arrow:
אני במתחחח!!!
ד"א- סיפור מ-ה-מ-ם :!: :!:
יש לך את זה בובית!!!!!!!!!!!!!!!!

יאאאאאאאאאאאא
מסכןןןןןןןןןןןןן...
השמךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

אנשים אני ישלח לכם השמך יותר מאוחר.......
אני בעצמי עוד לא סיימתי לכתוב ת'סיפור...............
בעעעע.............. אין לי כמעט זמן!!!!!!!!!!!!!
טוב נו.............
אולי אני ישלח לכם עכשיו השמכים אבל משמש קצריםםם אני צריכה קודם לסיים ת'סיפור!! 😮ops:

השמך!

השמך..
אני במתח!

פתחתי נושא חדש!!!
עם הסיפור.......!!
לנושא קוראים: כנסו..... חובה!!!
ושם יש את כל הסיפור נשמות צ'לי!

תעשי קישור של זה....בבקשה..

תמשיכי מאמיי...........
נווווווווווווווו