אני יודעת שעוד לא סיימתי סיפור אחד...אבל רציתי לכתוב משו בסגנון אחר!!
אז יהיה לכם שני סיפורים
עם אתם אני ימשיך....!!!
דמעה כואבת, דמעה שיורדת פשוט מהלב , דמעה שיורדת בגלל אהבה, דמעה מלוחה, כל כך כואבת ,כואבת לי הנשמה, עד כמה שזה כואב אומרים שתמיד הדמעות ...בצבע שקוף אין להן צבע אבל לדמעות שלי כן יש צבע, צבע מוזר צבע של אהבה דמעה בצבע ורוד, דמעה ורודה
אני אומרת לך אהבתי אותך אני נשבעת לך, נשבעת לך בחתולה שלי שבגללה סבלתי כל כך הרבה, נשבעת בך שאתה הכי חשוב בחיים שלי אתה יודע שאני אוהבת רק אותך...לעולם לא אשכח כמה אהבתי אותך....כמה שסבלתי..כמה שבכיתי עם הדמעות בכיתי עליך 11 שנה....בגלל כול הבכי שלי נאבד הצבע השקוף הממלא את החלל...השתנה הכול עכשיו הדמעות שלי ורודות מרוב כאב וסבל מעולם לא ראית אותי בוכה, אבל עם תראה תבין שאני באמת אוהבת אותך, מי שרואה אותי בוכה מיד מתחיל לרחם עלי...בגלל שמובן מאליו שאני אוהבת אותך
העם זה קורה לעוד מישהו , העם מישו אהב פעם 11 שנים כמו שאני אותך העם היה זה קרה?!
gilimoran,
אהבתי את זה... אבל זה הכל..?
בכית 11 שנה?
מה לא הבנתי?
בת כמה את?
חחח מהתחלה אני דפוקה=
חחח זה סיפור מאמי הכל אפשרי..היא בת 14!!
מורנו'ש נשמתי איזה יפה תשמיכי
איזה סיפור יפה!!
עצוב.... גם עצוב שהוא קצר...
אהבתי את החתימה שלך!
זה לא סיפור עליי.....
ולא זה לא הכול אני ימשיך רציתי שיגיבו...
לא אני בכיתי הילדה שאני מספרת אליה!!
חכו אני ימשיך!!
לכול מי שלא הבין זה התחלת הסיפור!!
אני ימשיך אותו!!!!!!!
הסיפור שלי כל כך עצוב, הוא הכי עצוב שיש בעולם הזה
קוראים לי מורן אני בת 18 וחצי ואני גרה בתל אביב פעם חייתי בנתניה לפני 11 וחצי שנה...אבל הכול השתנה אחריי שההורים שלי החליטו לעבור דירה לתל אביב אני התחיל לספר...
אוף!!!! למה ההורים שלי כאלה למה עכשיו הם רוצים לעבור דירה?!! אני עולה לכיתה ד', אני בת 9 כל כך קשה היה לי לשתלב רבים אומרים שאני ילדה מאוד מוזרה ועכשיו סוף סוף שיש לי חברים אני יעזוב ?!!! אוף למה הם חייבים להרוס לי כל כך טוב לי כאן אני רוצה להשאר כאן!!!
"מורנ'ש מאמי בואי לאוטו אנחנו צריכים לנסוע" צעקה אמה של מורן
"לא רוצה, אני רוצה להשאר כאן" צעקה מורן
אמא של מורן התחילה לעלות לחדר של מורן נכנסה ואמרה את רוצה שאני יגרור אותך מהשערות
אני אומרת לך אני מסוגלת!!!
"טוב .. טוב אני באה" אמרה מורן
טוב בית, זכרונות להתראות נהנתי לחיות בך ובעיר הזאת ועכשיו אני צריכה לעזוב
מורן לקחה את המזוודה והתחילה לרדת...על פניה הייתה הבעה של עצב
גברת ולטר שמה לב לזה (יאני אמה של מורן) בתי..לפני שאנחנו נוסעים רציתי לתת לך משו במתנה!!!
מה? שאלה מורן
הנה קחי אמרה אמה של מורן ונתנה לה שקית כמו חבילה עטופה מורן התחילה לפתוח אותה והוציאה משם יומן עם פרווה, וואי אמא תודה, אמרה מורן
טוב אני לא רוצה להישאר פה יותר יהיה לי רק רע בואי ניסע אמרה מורן והמשיכה ללכת עם המזוודה יצאה מהבית ועלתה למכונית
אחריי חצי שעה או ארבעים דקות נסיעה הגענו לבית החדש "טוב לפחות משו טוב, בית חדש ויפה וגדול" חשבתי
"אמא איפה החדר שלי?" שאלתי
"בקומה שנייה ימינה הכי בסוף!!!" אמרה לי אמא
עליתי לקומה שנייה והלכתי ימינה ולבסוף מצאתי את החדר נכנסתי "יווו איזה גדול הוא" חשבתי לעצמי "אני צריכה לעצב אותו, יוו הוא כולו ורוד, גם המנורה ורודה מושלם...ויש לי גם את היומן הפרוותי ורוד, יש אני מתה על ורוד" חשבה מורן "יוווו אני מדברת כמו בת 9..טוב אני בת 9" חשבה שוב מורן
כמו שאמרתי בתחילת הסיפור תמיד החשיבו את מורן לילדה מוזרה כי הייתה בוגרת מאוד לגילה!!
"יווו אני חייבת להכין את התיק מחר, תיק ורוד, קלמר ורוד הכול ורוד חח נראה לי אני אובססית לורוד....." צחקקה מורן
אחריי שסימה מורן לעצב את החדר היא צרחה
"אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא-מממממממממממממממממממממ-אאאאאאאאא"
"מה מתוקה?" נכנסה בדאגה אמה של לין לחדר ושאלה
"סיימתי לעצב את החדר...איך?! שאלה מורן
"יוו...איזה יפה מהמם איזו מוכשרת את מתוקה....יש לי בקשה את יכולה בבקשה לכתוב שיר לסבא הוא לא מרגיש טוב, ואנחנו יודעים שאת היחידה הכשרונית במשפחה בכתיבה..." אמרה אמה של מורן
"בשמחה" אמרה מורן
מורן הייתה מוכשרת מאוד בכתיבת שירים אז היא הלכה ולקחה מחברת ולקחה עט והתחילה לכתוב
רוצים שכבר תחזור למשפחה
שתרוץ כמו שרצתה כהרגלך
אתה עוד יודע שאנחנו אוהבים אותך
וגם שאנחנו דואגים לבריאותך
המשפחה דואגת לשלומך
היא גם מפחדת בגללך
אז יאללה קום ותחחיל לרוץ
נ.ה
תפסיק להיות כזה קמצוץ!!! (יאני קמצן)
מורן קרעה את הדף מהמחברת והלכה לחדר של אמה הוא היה מול החדר שלה ושמה על המגירה את השיר!!!
"אמא שמתי לך את השיר על המגירה אני אלך לישון כי מחר יש בצפר, ואני עייפה לילה טוב" אמרה מורן לאמה
"וואי, מתוקה לא שמתי לב לשעה כבר 10 בלילה לילדה טוב, חלומות נעימים" אמרה גברת ולטר למורן
"אמא אני מאחרת!! נו מהר תשימי לי כבר את האוכל בתיק!!!" צעקה מורן
"הנה שמתי כבר" אמרה אמא של מורן
"אבא תעשה טובה תביע אותי, אני מאחרת לא רוצה לעשות רושם לא טוב" אמרה מורן
"טוב מתוקה, בואי " אמר אביה של מורן
אביה הגיע לבצפר תוך 2 דקות מורן נתנה להביא נשיקה בלחי ורצה מר לבצפר
"בום" מורן נפלה ומשהו נפל אליה
"סליחה אני מצטערת מהרתי אתה בסדר" שאלה מורן
"כן.....מצטער" אמר ילד
יווווווווווווווווווו איזה חתיך!!!!!! יוו עיניים כחולות בהירות פשוט כוסון איזה גוף משגע....
חשבה מורן
וככה התחילה האהבה שלי....
המשך יבוא מצפה לתגובות!!!
השמך הסיפור נראה ממש יפה!!
נ.ב את יכולה להמשיך בבקשה את הסיפור השני שלך??
אנונימית,
חחחח איזה חמודה יו הרגת אותי QUOTE
את יכולה להמשיך בבקשה את הסיפור השני שלך??
זה הצחיק אותי אני ימשיך
חחחחחחחחחחח
איזה יפה!!!
כרגיל סיפור שיכול להיות רק באגדות...חחחח
תמשיכייייייייייייייייייייייי
QUOTE אנונימית,
חחחח איזה חמודה יו הרגת אותי QUOTE
את יכולה להמשיך בבקשה את הסיפור השני שלך??
זה הצחיק אותי אני ימשיך
חחח תודה ממי אני מזה במתח....
ואני מעדיפה שיקראו לי גל מאשר אנונימית
סליחה גל!!!
ועדי למה אגדות?!! יאני דמעה ורודה חכי..אחר כך תביני...
לא על הקטע של הדמעה הורודה..על הקטע עם הכוסון הזה שנפל עליה
