המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נ נקודה ב.
שמתם לב שבכל הסיפורים הכוסון המדהים קוראים לו מקס??? יש סיבה לא???
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אולי.....אבל שאלתי את מקס עם הוא מרשה את השם שלו וזה
אבל חכי מקס עוד יהיה ילד כזה דופק וזורק חח...כשהיה גדול....
הרי כאן בסיפור מספרת את זה מורן בת 18 וחצי ועוכשיו היא עוד בכיתה ה'...!!
איך אתם אוהבים?!!
עכשיו סיימתי!
נו תמשיכי למי את מחכה???
מה זורק ודופק!!?!?!?!?
תכתבי שהוא משנה את השם שלו!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ומקסי! החלק החשוב הוא זה שאתה הילד הכי יפהההההההההההההההההההה
טוב אז גם את נחמדה ואת שולחת לי בסוף את הסיפור לפרטי בשלמותו.. 😊
נכון???
"מורן רציתי להגיד אני מצטער" אמר מקס
"על...מה..? שאלתי
"שכול השנה לא דיברנו, כעסתי כי לא סידרת לי עם סשה...גם ככה היא לא רצתה אותי אבל בכול השנה הבנתי למה רציתי להיות עם סשה, כי אני לא אהבתי אותה" אמר מקס
"למה" שאלתי
"בגלל שרציתי להיות קרוב עליך , בגלל שאני אוהב אותך..." אמר מקס
הסתכלתי לו לתוך העינים הבהירות שלו היפות ושוב נזכרתי ב3 המילים שהוא אמר לי "אני אוהב אותך" אוי אני מתפוצצת....מאהבה" חשבתי לי
"מקס....אני צריכה לספר לך משו.....!!!" אמרתי לו
"מה..?" אמר כולו נבוך
"גם אני אוהבת אותך מהפעם הראשונה שראיתי אותך ועד עכשיו, ואני ימשיך לעולם....מקס אני אוהבת אותך" אמרתי לו
"מה באמת?!! את רוצה להיות חברה שלי?!" שאל מקס
"כן!!!" אמרתי לו בשמחה
"יש!!!!!!!!! אני הולך לספר לחברים שלי" אמר לי מקס והלך שמח
"יווו אני לא מאמינה שזה קורה לי, סוף סוף החלום שלי התגשם אני חייבת לספר לסשה!!!" חשבתי לעצמי
מיד רצתי לסשה וסיפרתי לה הכול היא אמרה לי "אני נורא שמחה בשבילך, אבל תזהרי שהוא לא יפגע בך!!"
"אל תדאגי חמודה הכול יהיה בסדר.." אמרתי לה בטוחה בעצמי
כתבתי את כול מה שקרה ביומן הפרוותי שלי!! וכבר מאז עברה שנה , 4 חודשים ו29 ימים מחר יהיה שנה וחצי!! אני כבר כיתה ו'!!!!!!!!!
יווו איזה כיף אני אוהבת את מקס כול יום יותר ויותר
פתאום הגיע היום היום של השנה וחצי ישבתי עם מקס וחברים שלו בפארק ולא הקשבתי למה הם דיברו הייתי בעננים חשבתי על כול מה שקרה בשנה וחצי הזאת....אני כבר כיתה ו'...ילדה גדולה בוגרת ומאוהבת
בינתיים מקס וחבריו דיברו...
"מקס נו מתי תגמור איתה?! יאללה עברה כבר השנה וחצי אתה יכול לגמור איתה היום" אמר אלון חבר של מקס
"טוב אבל אני מקבל את הבחורה ההיא לא אתם!! אני ניצחתי בהתערבות" אמר מקס
"מורן מאמי בואי לפה שנייה אני צריך להגיד לך משו" אמר שוב מקס
"יוווו הוא בטח יגיד ליד כול החברים שלו עד כמה שהוא אוהב אותי" חשבתי וואי ואיך טעיתי
"מאמי כול השנה וחצי שלנו זה זיוף סתם התערבתי שאני יהיה איתך שנה וחצי וככה אני מנצח בהתערבות
מה לא ראית שאפעם לא נישקתי אותך, או שחשבת שזה עוד לא לגיל שלנו , מאמי אני גומר איתך" הוא אמר
ככה שכולם ישמעו התחלתי לבכות כמו שלא בכיתתי בכיתה דק ואמרתי
"אלוהים למה פגשתי אותך אתה מתוק כמו השטן"אמרתי וברחתי רצתי ברחובות בלי לעצור
רצתי על הכביש...פתאום צועקים לי" ילדה מה את רוצה לההרג או מה?"
"כן אני רוצה למות..אני רוצה לעזוב את הכולם הזה " חשבתי
החלטתי לחזור הביתה כדי לפרוק את כאבי לא באתי כבר שבועיים לבצפר , אמי לא הבינה מאיפה בא השינוי הזה ופתאום יום אחד היא באה אליי ואמרת "מתוקה, יש לך אורחים.." אמרתי לה תכנסי אותם" חשבתי שזאת מורן....אבל נדהמתי לגלות שזה היה מקס
פתאום ראיתי אותו נכנס מיד התחלתי לצעוק "מה אתה עושה פה?!"
"מורן....מורנ'ש אני מצטער אני יודע שפגעתי בך, אל תהרסי את החיים שלך בגללי, את יודעת אני כזה
אני מצטער מאוד תחזירי לבצפר...אני מרגיש אשם" הוא אמר והלך...
ביום הבא החלטתי לחזור סיימתי את השנה ונרשמתי עם מורן לעלות לכיתה ז'
יצא ככה שמקס יהיה בבצפר אחר...אני כבר כיתה י' לא ראיתי אותו פעם אחת, אל הייתי בקשר עם בנים
כי אני אוהבת אותו לא שכחתי אותו ...עכשיו הוא יתי בבצפר בעליונה מה יקרה....מה יקרה?!!!
ככה שאלתי את עצמי
[marq=up:37eab29e3c]המשך יבוא!![/marq:37eab29e3c]
נראה לי אני כותבת פה את הסיפור בשביל עצמי!!!
תמשיכייייייייייייייייייייייי
אתם לא מגיבים בסדר עם אני יתן לכם את כול הסיפור תגיבו!!!!! אני אכתוב הכול מהתחלה אבל עם הסוף!!
דמעה ורודה
דמעה כואבת, דמעה שיורדת פשוט מהלב , דמעה שיורדת בגלל אהבה, דמעה מלוחה, כל כך כואבת ,כואבת לי הנשמה, עד כמה שזה כואב אומרים שתמיד הדמעות ...בצבע שקוף אין להן צבע אבל לדמעות שלי כן יש צבע, צבע מוזר צבע של אהבה דמעה בצבע ורוד, דמעה ורודה
אני אומרת לך אהבתי אותך אני נשבעת לך, נשבעת לך בחתולה שלי שבגללה סבלתי כל כך הרבה, נשבעת בך שאתה הכי חשוב בחיים שלי אתה יודע שאני אוהבת רק אותך...לעולם לא אשכח כמה אהבתי אותך....כמה שסבלתי..כמה שבכיתי עם הדמעות בכיתי עליך 11 שנה....בגלל כול הבכי שלי נאבד הצבע השקוף הממלא את החלל...השתנה הכול עכשיו הדמעות שלי ורודות מרוב כאב וסבל מעולם לא ראית אותי בוכה, אבל עם תראה תבין שאני באמת אוהבת אותך, מי שרואה אותי בוכה מיד מתחיל לרחם עלי...בגלל שמובן מאליו שאני אוהבת אותך
העם זה קורה לעוד מישהו , העם מישו אהב פעם 11 שנים כמו שאני אותך העם למישו זה קרה?!
הסיפור שלי כל כך עצוב, הוא הכי עצוב שיש בעולם הזה
קוראים לי מורן אני בת 18 וחצי ואני גרה בתל אביב פעם חייתי בנתניה לפני 11 וחצי שנה...אבל הכול השתנה אחריי שההורים שלי החליטו לעבור דירה לתל אביב אני התחיל לספר...
אוף!!!! למה ההורים שלי כאלה למה עכשיו הם רוצים לעבור דירה?!! אני עולה לכיתה ד', אני בת 9 כל כך קשה היה לי להשתלב רבים אומרים שאני ילדה מאוד מוזרה ועכשיו סוף סוף שיש לי חברים אני יעזוב ?!!! אוף למה הם חייבים להרוס לי כל כך טוב לי כאן אני רוצה להישאר כאן!!!
"מורנ'ש מאמי בואי לאוטו אנחנו צריכים לנסוע" צעקה אמה של מורן
"לא רוצה, אני רוצה להישאר כאן" צעקה מורן
אמא של מורן התחילה לעלות לחדר של מורן נכנסה ואמרה את רוצה שאני יגרור אותך מהשערות
אני אומרת לך אני מסוגלת!!!
"טוב .. טוב אני באה" אמרה מורן
טוב בית, זיכרונות להתראות נהנתי לחיות בך ובעיר הזאת ועכשיו אני צריכה לעזוב
מורן לקחה את המזוודה והתחילה לרדת...על פניה הייתה הבעה של עצב
גברת ולטר שמה לב לזה (יאני אמה של מורן) בתי..לפני שאנחנו נוסעים רציתי לתת לך משו במתנה!!!
מה? שאלה מורן
הנה קחי אמרה אמה של מורן ונתנה לה שקית כמו חבילה עטופה מורן התחילה לפתוח אותה והוציאה משם יומן עם פרווה, וואי אמא תודה, אמרה מורן
טוב אני לא רוצה להישאר פה יותר יהיה לי רק רע בואי ניסע אמרה מורן והמשיכה ללכת עם המזוודה יצאה מהבית ועלתה למכונית
אחריי חצי שעה או ארבעים דקות נסיעה הגענו לבית החדש "טוב לפחות משו טוב, בית חדש ויפה וגדול" חשבתי
"אמא איפה החדר שלי?" שאלתי
"בקומה שנייה ימינה הכי בסוף!!!" אמרה לי אמא
עליתי לקומה שנייה והלכתי ימינה ולבסוף מצאתי את החדר נכנסתי "יווו איזה גדול הוא" חשבתי לעצמי "אני צריכה לעצב אותו, יוו הוא כולו ורוד, גם המנורה ורודה מושלם...ויש לי גם את היומן הפרוותי ורוד, יש אני מתה על ורוד" חשבה מורן "יוווו אני מדברת כמו בת 9..טוב אני בת 9" חשבה שוב מורן
כמו שאמרתי בתחילת הסיפור תמיד החשיבו את מורן לילדה מוזרה כי הייתה בוגרת מאוד לגילה!!
"יווו אני חייבת להכין את התיק מחר, תיק ורוד, קלמר ורוד הכול ורוד חח נראה לי אני אובססית לורוד....." צחקקה מורן
אחריי שסימה מורן לעצב את החדר היא צרחה
"אאאאאאאאאא-מממממממממממממממ-אאאאאאאאא"
"מה מתוקה?" נכנסה בדאגה אמה של לין לחדר ושאלה
"סיימתי לעצב את החדר...איך?! שאלה מורן
"יוו...איזה יפה מהמם איזו מוכשרת את מתוקה....יש לי בקשה את יכולה בבקשה לכתוב שיר לסבא הוא לא מרגיש טוב, ואנחנו יודעים שאת היחידה הכשרונית במשפחה בכתיבה..." אמרה אמה של מורן
"בשמחה" אמרה מורן
מורן הייתה מוכשרת מאוד בכתיבת שירים אז היא הלכה ולקחה מחברת ולקחה עט והתחילה לכתוב
רוצים שכבר תחזור למשפחה
שתרוץ כמו שרצתה כהרגלך
אתה עוד יודע שאנחנו אוהבים אותך
וגם שאנחנו דואגים לבריאותך
המשפחה דואגת לשלומך
היא גם מפחדת בגללך
אז יאללה קום ותתחיל לרוץ
נ.ב
תפסיק להיות כזה קמצוץ!!! (יאני קמצן)
מורן קרעה את הדף מהמחברת והלכה לחדר של אמה הוא היה מול החדר שלה ושמה על המגירה את השיר!!!
"אמא שמתי לך את השיר על המגירה אני אלך לישון כי מחר יש בצפר, ואני עייפה לילה טוב" אמרה מורן לאמה
"וואי, מתוקה לא שמתי לב לשעה כבר 10 בלילה לילדה טוב, חלומות נעימים" אמרה גברת ולטר למורן
"אמא אני מאחרת!! נו מהר תשימי לי כבר את האוכל בתיק!!!" צעקה מורן
"הנה שמתי כבר" אמרה אמא של מורן
"אבא תעשה טובה תביע אותי, אני מאחרת לא רוצה לעשות רושם לא טוב" אמרה מורן
"טוב מתוקה, בואי " אמר אביה של מורן
אביה הגיע לבצפר תוך 2 דקות מורן נתנה להביא נשיקה בלחי ורצה מר לבצפר
"בום" מורן נפלה ומשהו נפל אליה
"סליחה אני מצטערת מיהרתי אתה בסדר" שאלה מורן
"כן.....מצטער" אמר ילד
יווווווווווווווווווו איזה חתיך!!!!!! יוו עיניים כחולות בהירות פשוט כוסון איזה גוף משגע....
חשבה מורן
וככה התחילה האהבה שלי....
"איזה כיתה את?" שאלה הילד
"כיתה ד'..." אמרתי
"אהה...גם אני להראות לך איפה הכיתה" שאל הילד
"כן...בשמחה איך קוראים לך? שאלתי
"קוראים לי מקס" אמר הילד
"שם יפה....." אמרתי
"ולך?" הוא שאל
"קוראים לי מורן..." אמרתי
"גם לך יש שם יפה, הנה הכיתה.." אמר מקס בזמן שנכנס לכיתה
נכנסתי לכיתה והיה כיסא פנוי ליד ילדה אחת אז ישבתי לידה שאלתי אותה איך קוראים לה והיא שקוראים לה סשה הן מאוד התחברו בכיתה והן הפכו להיות החברות הכי טובות הן סיפרו זו לזה הכול אז אני הצעתי לה לבוא אליי אחריי הבצפר ישר...אבא שלי הגיע בסיום הלימודים בשעה 2 וחצי..ופתאום ראיתי את מקס
"סשה את מכירה אותו?" שאלתי אותה
"ברור, מי לא מכיר אותו הוא כאן מכיתה א'."...סשה אמרה
"איזה חתיך הוא...!!!!" אמרתי
"ומי חושב שהוא לא..יאני חוץ ממני", אמרה סשה
פתאום מקס התקרב אלינו ואמר "מורן לאן את הולכת?"
"סשה באה עליי...עכשיו!!!" ופתאום אמרתי " רוצה להצטרף" מקס אמר "ב-ר-ו-ר"
יווו איזה כיף היה בבית שלי אנחנו שיחקנו עשינו שיעורי בית ופתאום מקס לקח אותי לצד ואמר "את יכולה לעזור לי?" אמרתי "ב-ט-ח במה?"
"אני רוצה שתסדרי לי עם סשה, היא נראית לי ילדה חבל על הזמן" מקס אמר
פתאום הרגשתי משו חד בלב...כאב ....כאילו שסכין בתוכי אמרתי "סליחה אבל אתם צריכים ללכת נזכרתי שאני צריכה לעשות משו"
שניהם הופתעו אמרו "בייי" מחוסר רצון והלכו
אני רצתי לחדר שלי ובכיתי כמו שמעולם לא בכיתי זה כל כך כאב לי....התאהבתי!!!
הייתי בחדר שעות על גבי שעות בכיתי לא הפסקתי לבכות.."די...די לבכות" חשבתי הלכתי לשולחן שבחדרי ופתחתי את המגירה הוצאתי את היומן הפרוותי שלי קראתי ליומן דמעה ורודה....לקחתי עט והתחלתי לכתוב
דמעה ורודה שלום
כמה דברים קרו לי בשבוע הזה, ההחלטה הפתאומית של הורי לעזוב את העיר והבית, ההרגשה שלי שאני מאבדת חברים, זה שאני מקבלת בית מהמם...בצפר די טוב, חברה טובה ומתאהבת
אוי דמעה ורודה שלי אני עוד צעירה לאהבה קראתי כבר בהמון ספרים זה מביא רק סבל, אני עוד לא רוצה לסבול אני רוצה להיות כמו שהייתי, ילדה קצת מוזרה אבל מסתדרת אבל משו טוב אחד היה במקום הזה
פה לא שמו לב שאני מוזרה אבל אני כל כך עצובה מצאתי ילד חתיך חבל על הזמן, ילד באמת שווה לומד באותה כיתה איתי, וכמו בסיפורי האהבה האלא הוא מתאהב בחברה הכי טובה שלי...כמה אירוני
היום התנהגתי לא יפה....אחריי שהוא אמר שהוא רוצה שאני יסדר לו את סשה
אני מקווה שהוא לא הבין שאני אוהבת אותו, נראה לי אני אפילו לא הבנתי!!!....זה כאב לי מאוד בכיתי אני מקווה שיותר אני לא אבכה אליו!!! לא רוצה...אני רוצה לשכוח אותו
באהבה מורן.
ככה כתבתי ביומן שלי וסגרתי אותו עם מנעול את המפתח שמתי במקום שאפחד לא ימצא, לקחתי ספר וגזרתי חלק מהנייר ויצא חור שם שמתי את המפתח....
מאז אותו יום לא דיברתי עם מקס כול השנה....הוא התרחק...אולי הוא כעס בגלל שלא סידרתי לו עם סשה, אבל סשה סיפרה לי שהוא בא בעצמו וביקש חברות והיא לא הסכימה אמרתי לה
"מה בגללי?" היא אמרה "לא רק....גם בגלל שאני לא רוצה אותו...."
הייתי די שמחה כי ככה אני לא צריכה לריב עם חברה שלי עם חברת הנפש שלי...
אבל דבר אחד כן התחיל להיות גרוע השנה...התאהבתי בו יותר ויותר וכבר לא ידעתי איפה לקבור את עצמי כל כך אהבתי אותו
היומן שלי פשוט מלא במחשבות על מקס וכול הזמן בדמעה הורודה (יאני היומן) כתוב
אני אוהבת את מקס
הייתי מאוהבת בו עד מעל לראש....ואז הגיע כיתה ה' יווו זה היה יום שנתגלו הרבה דברים שקודם לכן לא ידעתי
אני לבשתי משו מהמם ....אני כבר התפתחתי מאוד היה לי כבר גוף של נערה אז לבשתי חצאית מיני נחשו איזה צבע....ו-ר-ו-ד וחלצת בטן נראתי מושלם יש לי עני חתולה, עיני חתולה ושיער מדורג חום עם פסים, נראתי מושלם נכנסתי לכיתה ומי מסתכל עלי....מקס!!!
פתאום הם קם והלך לעברי ואמר עם הקול המשגע שלו "היי..." החזרתי לו ואמרתי "היי, שנים לא דיברנו" "כן.." הוא אמר בעצב "נוכל לדבר אחר כך...שתהיה הפסקה?" הוא שאל
אמרתי " בב-טט-חח" וואי כמה חיכיתי שיגיע כבר ההפסקה יווו איזה קול משגע יש לו אני משוגעת אליו על כול הראש!!ופתאום נשמע צלצול מקס התקרב עליי הלכנו לפינה והוא אמר לי....
"מורן רציתי להגיד אני מצטער" אמר מקס
"על...מה..? שאלתי
"שכול השנה לא דיברנו, כעסתי כי לא סידרת לי עם סשה...גם ככה היא לא רצתה אותי אבל בכול השנה הבנתי למה רציתי להיות עם סשה, כי אני לא אהבתי אותה" אמר מקס
"למה" שאלתי
"בגלל שרציתי להיות קרוב עליך , בגלל שאני אוהב אותך..." אמר מקס
הסתכלתי לו לתוך העינים הבהירות שלו היפות ושוב נזכרתי ב3 המילים שהוא אמר לי "אני אוהב אותך" אוי אני מתפוצצת....מאהבה" חשבתי לי
"מקס....אני צריכה לספר לך משו.....!!!" אמרתי לו
"מה..?" אמר כולו נבוך
"גם אני אוהבת אותך מהפעם הראשונה שראיתי אותך ועד עכשיו, ואני ימשיך לעולם....מקס אני אוהבת אותך" אמרתי לו
"מה באמת?!! את רוצה להיות חברה שלי?!" שאל מקס
"כן!!!" אמרתי לו בשמחה
"יש!!!!!!!!! אני הולך לספר לחברים שלי" אמר לי מקס והלך שמח
"יווו אני לא מאמינה שזה קורה לי, סוף סוף החלום שלי התגשם אני חייבת לספר לסשה!!!" חשבתי לעצמי
מיד רצתי לסשה וסיפרתי לה הכול היא אמרה לי "אני נורא שמחה בשבילך, אבל תיזהרי שהוא לא יפגע בך!!"
"אל תדאגי חמודה הכול יהיה בסדר.." אמרתי לה בטוחה בעצמי
כתבתי את כול מה שקרה ביומן הפרוותי שלי!! וכבר מאז עברה שנה , 4 חודשים ו29 ימים מחר יהיה שנה וחצי!! אני כבר כיתה ו'!!!!!!!!!
יווו איזה כיף אני אוהבת את מקס כול יום יותר ויותר
פתאום הגיע היום היום של השנה וחצי ישבתי עם מקס וחברים שלו בפארק ולא הקשבתי למה הם דיברו הייתי בעננים חשבתי על כול מה שקרה בשנה וחצי הזאת....אני כבר כיתה ו'...ילדה גדולה בוגרת ומאוהבת
בינתיים מקס וחבריו דיברו...
"מקס נו מתי תגמור איתה?! יאללה עברה כבר השנה וחצי אתה יכול לגמור איתה היום" אמר אלון חבר של מקס
"טוב אבל אני מקבל את הבחורה ההיא לא אתם!! אני ניצחתי בהתערבות" אמר מקס
"מורן מאמי בואי לפה שנייה אני צריך להגיד לך משו" אמר שוב מקס
"יוווו הוא בטח יגיד ליד כול החברים שלו עד כמה שהוא אוהב אותי" חשבתי וואי ואיך טעיתי
"מאמי כול השנה וחצי שלנו זה זיוף סתם התערבתי שאני יהיה איתך שנה וחצי וככה אני מנצח בהתערבות
מה לא ראית שאפעם לא נישקתי אותך, או שחשבת שזה עוד לא לגיל שלנו , מאמי אני גומר איתך" הוא אמר
ככה שכולם ישמעו התחלתי לבכות כמו שלא בכיתתי בכיתה דק ואמרתי
"אלוהים למה פגשתי אותך אתה יודע מתוק כמו השטן"אמרתי וברחתי רצתי ברחובות בלי לעצור
רצתי על הכביש...פתאום צועקים לי" ילדה מה את רוצה להיהרג או מה?"
"כן אני רוצה למות..אני רוצה לעזוב את העולם הזה " חשבתי
החלטתי לחזור הביתה כדי לפרוק את כאבי לא באתי כבר שבועיים לבצפר , אמי לא הבינה מאיפה בא השינוי הזה ופתאום יום אחד היא באה אליי ואמרת "מתוקה, יש לך אורחים.." אמרתי לה תכנסי אותם" חשבתי שזאת מורן....אבל נדהמתי לגלות שזה היה מקס
פתאום ראיתי אותו נכנס מיד התחלתי לצעוק "מה אתה עושה פה?!"
"מורן....מורנ'ש אני מצטער אני יודע שפגעתי בך, אל תהרסי את החיים שלך בגללי, את יודעת אני כזה
אני מצטער מאוד תחזירי לבצפר...אני מרגיש אשם" הוא אמר והלך...
ביום הבא החלטתי לחזור סיימתי את השנה ונרשמתי עם מורן לעלות לכיתה ז'
יצא ככה שמקס יהיה בבצפר אחר, למדתי ולא יצאתי עם בנים אחרים כי עוד אהבתי את מקס עברו כבר 3 שנים
אני כבר עולה לכיתה י' , לא ראיתי את מקס אפילו פעם אחת,
לא שכחתי אותו ...עכשיו הוא יהיה איתי בבצפר בעליונה מה יקרה....מה יקרה?!!!
ככה שאלתי את עצמי
זה היום הראשון בעליונה תמיד אני כל כך מתרגשת לקראת שנה חדשה אני תמיד למדתי טוב אבל אפעם לא הייתי מאושרת 9 שנים אני אוהבת את מקס 9 שנים של כאב, סבל וייסורים אבל השנה הזאת הייתה די מיוחדת שיבצו אותנו לכיתות אבל בכול זאת נשארתי עם סשה בכיתה אנחנו תמיד נהיה חברות לנצח....פתאום ישבתי איתה בספסל ואת מי אני רואה נכנס לכיתה?!!! את מקס יווו הוא כל כך השתנה הוא נראה טוב מאי פעם....הוא כל כך חתיך הוא נראה פשוט מהמם....יווו עכשיו אני אוהבת אותו עוד יותר עכשיו כשאני רואה אותו למה אני לא יכולה לשכוח אותו...אחרי כול הכאב שהוא עולל לי ביסודי...סשה לא ראתה את מקס היא הייתה שקועה בתוך איזה ספר חוקים של הבצפר..."סשה.....סתכלי מי פה" אמרתי לה
"וואי אני קוראת עכשיו מי פה....מה מקס בטח שהוא לא פה אמרתי לך שהוא יהיה בבצפר אחר" היא אמרה לי בלי להסתכל לאיפה שאמרתי
"נו תסתכלי!!" אמרתי לה בכעס
"נו...." היא פערה את פיה
"יווו........מה הוא עושה כאן....יוו זה מקס..." סשה אמרה
"אני יודעת, תגידי זה סימן מהגורל הוא מה?!" שאלתי אותה
"וואי ממש לא יודעת הפעם אין לי תשובה בשבילך" היא אמרה לי
סשה היה טיפוס שמבין במיסטקה וגורל היא תמיד הבינה סימנים היא גם ידעה לקרוא בקפה אבל עכשיו היא פשוט לא ידעה את התשובה
מקס הסתכל על כול הכיתה אז החלטתי לסובב את מבטי ... כדי שלא ישים לב אליי.....פתאום נתקע לו המבט בי ובאותו רגע סובבתי את המבט אליו, נבהלתי בגלל שמבטנו התנגשו אז החלטתי לעשות פרצוף סנובי, לא רוצה לחייך לו....מספיק סבל יש לי בגללו פתאום הוא התחיל להתקרב...לאברי!!!
"נראה לי הוא שאת מורן?!" הוא שאל
"כן אני מורן..הילדה ששמו אותה ללעג ביסודי" אמרתי
"מה?!! על מה את מדברת....אני רק זוכר שהיית איתי בכיתה ד',ה',ו'" הוא אמר לי
"יוו, הוא עובד עליי הוא שהוא לא זוכר שהייתי חברה שלו שנה וחצי ושהוא התערב עליי" חשבתי
"מה אתה לא זוכר שהייתי חברה שלך שנה וחצי?" שאלתי אותו
"זוכר...לא יורת מזה" הוא אמר
"טוב....." אמרתי לו.... פתאום הוא שאל את השאלה הכי טיפשית שבגללה החטפתי לו סטירה
"למה את קרירה אליי?"
"קרירה, בואנה מגיע לך משו יותר מזה אחריי הסבל שעשית לי?!! מה אתה מפגר!!! שאל את החבר המפגר שלך אלון הוא אפילו את סשה היא תגיד לך למה אני קרירה" אמרתי לו והחטפתי לו סטירה ויצאתי מהכיתה.
"טוב אז תסבירי לי סשה...למה היא קרירה אלי...ולמה היא החטיפה לי סטירה?!" מקס שאל
"אתה באמת לא זוכר?!" סשה שאלה
"תאמת...לא!!" אמר מקס
"התערבת אליה ביסודי נפרדת ממנה...בפרידה דוחה, קיצר שברת לה את הלב, אני מציע לך אל תתקרב אליה!!!
בינתיים אני הלכתי לשירותים והתחלתי לבכות ושוב חשבתי וואי כמה בחיים שלי בכיתי אליו אפחת לא בכתה כל כך הרבה...
התחיל לשתוף ים של דמעות פתאום היא הסתכלה במראה וראתה שהדמעות שלה.....ורודות!!!!
נכנסה פתאום סשה לשירותים וראתה שהדמעות של מורן...ורודות
"מורן מה קרה, למה הדמעות שלך ורודות....?" שאלה אותי סשה
"אני לא יודעת..." עניתי לה...
"מורנ'ש אני יודעת איפה אפשר לברר בואי איתי למחשב של הבצפר
נכנסנו לחדר מחשבים סשה הייתה גאון בזה..היא הדליקה אתה מחשב וכתבה דמעות ורודות נמצא אתר אחד
נכנסנו לשם והייתה שם כתבה מוזרה אבל אמיתי עשו אליה אפילו מחקר!!!
דמעות ורודות
יש או שיהיה אותן רק ל3 אנשים בעולם...האנשים האלא היו בילדתם בוגרים לגילם...והם סבלו כול החיים כמאט כולה חיים בעקבות אהבה או שבכו הרבה...ירד להם יותר מדי נוזלים והצבע השקוף הפך לורוד הדמעות הורודות גם אומרות שעם אתה בוכה דמעות בצבע ורוד זה אומר שאתה מאוהב באמת בשביל לבכות דמעות כאלה...צריך לאהוב לפחות מישו אחד 7 שנים, אין תרופה נגד
דמעות ורודות....אבל כלום רע לא יקרה בגללן....אבל הן מראות אל סבל רב...!!!
"יוווו סשה...אני אוהבת את מקס כבר 9 שנים ותמיד אמרו שהייתי ילדה מוזרה בילדותי...וסבלתי הרבה ובכיתי הרבה!!!...וסתכלי אני אחד מהשלושה בעולם הזה..." אמרתי לסשה
"זה באמת משו מעניין, רואה יש בך משו מיוחד!!" אמרה לי סשה
"אבל תקשיבי את לא רוצה שמקס ידע שאהבת אותו כולה שנים האלא אז בחיים אל תבכי לידו כי עוד מעט הנושא הזה יתפרסם ואז ידעו..!! והוא יבין תהיי בטוחה הוא יבין!!" אמרה שוב...
"בסדר..." אמרתי לה....
בכולה שנה הזאת לא דיברתי מילה אחת עם מקס אבל המשכתי לאהוב אותו בסתר כבר היה לי יומן אחר אבל גם עם פרווה ורודה וקראתי לו דמעה ורודה 2.....כתבתי שם את הכול!!
וואי עכשיו אני עולה לכיתה י"א עם מקס הוא יישאר בכיתה שלי כי גם עם הוא טיפש באופי הוא נורא חכם!! יש לו ציונים טובים, טוב לא כמו שלי אבל גם ציונים טובים אבל גם מורן נשארת איתי...כי היא חכמה יותר ממני ...חח.....השנה הזאת הייתה הכי גרועה בחיים שלי השנה הנוראית של חיי הכול התחיל ביום הראשון ליום הלימודים בכיתה י"א מקס התחיל לדבר איתי, ושוב התנצל שהוא לא זכר... זה קרה ביום הולדת שלי התחלנו לדבר הוא הזמין אותי למסיבה, אמרתי למה לא...הסכמתי
היה כיף ריקודים וכול הדברים האלא עד שהלכתי לשירותים...
"תוק, תוק" דפקו בדלת
"מאמי זה אני מקס תפתחי לי" צעק מקס
יוו איזה מזל שעוד לא התחלתי כאן...חח...טוב מה קרה אני יפתח לו
פתחתי ואמרתי "מה קרה?" הוא שאל "אני יכול להיכנס..?"
"לא....זה שירותי בנות" אמרתי "אז מה..." הוא אמר ונכנס פתאום סגר את הדלת ואמר לי
"מורן..אני אוהב אותך ....אני חייב לספר לך את זה אני אוהב אותך מאז כיתה ד' זכרתי הכול פשוט....רציתי לדעת עם זכרת או סלחת...ועכשיו קצת התקרבנו אז החלטתי לספר לך..." הוא אמר לי
"עוד התערבות שלך?" אמרתי לו
"נו מורן!! לא!!! אני באמת אוהב אותך" הוא אמר ופתאום הוא נישק אותי , פתאום הוא התחיל להפשיט אותי לא עצרתי אותו אני עוד זוכרת אז בכיתה ו' הוא אמר שאני מפחדת מנשיקות
מה קרה אנחנו לא נשכב עכשיו...הוא אמר הוא אוהב אותי...הוא יכבד אותי תהיה קצת ערומים ניהנה קצת מגופנו יוווווווווו איזה פתטית אני עכשיו....אני מבינה..עכשיו אחריי שכול זה קרה כול הסיפור שלי בואו אני ימשיך לספר...
אז הורדנו מאיתנו בגדים המשכנו להתנשק וחשבתי שכאן נעצור אבל פתאום הוא לקח אותי והמשיך לא יכולתי אפילו לעצור אותו
פתאום הוא חדר בי...זה לא היה אונס...בגלל שבהתחלה הסכמתי, לא חשבתי שהוא יעשה את זה שוב אני פתטית הרי הוא אחד שדופק וזורק....זה כל כך כאב לי....לא בגלל שזה הפעם הראשונה זה כאב לי בנשמה...אל מה שהוא עשה חשבתי נו מה קרה אנחנו אוהבים זה אתה זה למה לא הוא נח לנוח ואמר לי
"את שווה....טוב שזיינתי אותך באמת את טובה.."
לקחתי את זה כמחמאה....
ואז הוא אמר "טוב אני צריך ללכת"
ואמרתי לו "מה איתנו?"
"איתנו כלום!!.....אהה ל האהבה התכוונתי אני אוהב את הגוף שלך את יודעת אני דופק וזורק" הוא אמר לי ויצא
נפלתי נשבר לי הלב...הוא אנס אותי....לא בדיוק נו בלא הסכמתי ..אתם ידועים מה....ועכשיו הוא שלח אותי לעזזל....למה נפלתי שוב בפח....זה כאב לי שוב התחלתי לבכות...וירדו לי שוב דמעות ורודות!
התלבשי מהר ויצאתי הייתי כולי נראית כמו נטושה....אפילו סש לא כאן איתי...הרי הוא הזמין רק אותי
"הנה השרמוטה שנותנת" פתאום צעקו
"רק זה חסר לי הוא אמר לכולם ששכבתי איתו" חשבתי
באתי אליו נתתי לו סטירה ואמרתי "אתה תשלם על זה שאנסת אותי"
כולם נדהמו ממה שאמרתי כי ידעתי שהם האמינו לי והלכתי שום ברחתי התחלתי לרוץ ללא מעצור....אבל הפעם באמת דרסה אותי מכונית.
שנה!!!!!!!!!!!!!! בדיוק שנה!!!! אני בבית חולים...!! הייתי בת 18
אני כמאט נהפכתי לצמח אני כבר לא יפה כמו שהייתי אבל היה לי מזל אני לא צמח, לא נכה, לא עיוורת, חירשת ו אילמת
אני צריכה רק ניתוח לאף ואני יראה ילדה רגילה...לא בכיתי כבר שנה בכלל שהייתי בתרדמת כולה זמן....בכיתי בחלום לא רציתי לחזור לעולם רבתי בגן עדן עם אלוהים...שאני לא רוצה לחזור אבל הוא החזיר אותי....כולם שמחו שהתעוררתי ואני בסדר התחלתי לבכות ואז כולם נדהמו וראו שיש לי דמעות ורודות...כולם כבר ידעו על הכתבה ההיא פרסמו אותה בכול העולם....כול החברים שלי וההורים ידעו על הדמעות הורודות היה להם שוק כי הם גילו שיש לי אותם
הם חשבו שיש לי אותם רק אחריי התאונה אבל סיפרתי להם ...שזה יש לי ממזמן...הם לא ידעו שסבלתי מאהבה....עכשיו הם יודעים היחיד שלא ידע היה מקס, וגם לא רציתי שידע....אני לא רוצה בכלל לראות אותו, אבל סיפרו לי שהוא גילה אל התאונה ובא לבקר אותי כול יום
אבל מה אכפת לי ממנו...אני עוד אוהבת אותו וסבלת כבר 10 וחצי שנה אני אוהבת אפילו כשהייתי בתרדמת אהבתי אותו...
ביום שהתעוררתי מהתרדמת שחררו אותי...הלכתי לבד לטייל....טיילתי וחשבתי איזה גורל כואב נתן לי ה'.....אהבה כל כך כואבת כמה סבלתי בגללה....
פתאום נתקעתי במישו אמרתי "סליחה אני מצטערת אתה בסדר" עוד לא הסתכלתי יל הבנאדם
"כן מורן אני בסדר" אמרו לי
הילתי את עני למעלה ואני רואה את מקס אותו דבר כמו שקרה לי בכיתה ד'....אותו דבר....
"מקס......." אמרתי
"מורן אני פשוט חייב לדבר איתך!! חייב.........!!" אמר לה מקס
"דבר אבל מהר.." אמרתי
"מורן אני מצטער על כול הסבל שגרמתי לך אני אוהב אותך" הוא אמר לי
"אוי..מקס אני לא יפול שוב בפח זה היה פעמיים בפעם השלישית אני לא יתן אני לא מבינה למה עולם החזיר אותי לעולם הזה" אמרתי לו
והתחלתי לבכות
"מורן..." מקס אמר
"מה??" שאלתי אותו
"יש לך דמעות ורודות..." הוא אמר לי...
"אני יודעת יש לי אותך כבר כמה שנים....אתה מבין אני אוהבת אותך כבר 10 וחצי שנים!!!!!!!!...כמה סבלתי בגללך בגלל זה אין לי כבר דמעות שקופות בגללך יש לי דמעות ורודות" צעקתי אליו
"למה לא ידעתי על זה?! למה אפעם לא סיפרת?!" הוא שאל
"נו מקס באמת הייתי חברה שלך שנה וחצי לא ראו..פגעת בי ולפני שנה אנסת אותי.....ואמרתי לך..שאני אוהבת אותך" אמרתי לו
"לא חשבתי שאת רצינית עשיתי לך את זה כי החזרתי לך?" הוא אמר לי
" החזרת לי בגלל שאני אוהבת אותך?!" שאלתי בצחקוק ובבכי יחד
"לא...אמרו לי שבגדת בי לא?!" הוא אמר לי...
"מעולם לא בגדתי בך...ואל תמציא לי עכשיו סיפורים!!" אמרתי לו
"אני רוצה ללכת....ביי... " אמרתי לו וברחתי שוב רצתי אבל לבית שלי פתחתי את היומנים שלי ונזכרתי בזיכרונות הכואבים כל כך...
ואז חשבתי " הכתבה היה כתוב שאין תרופה נגד דמעות ורודות אבל לדעתי יש אני צריכה לשרוף את הזיכרונות שלי!!.." אמרתי והדלקתי אש וזרקתי לשם את היומנים ונזכרתי במקס וירדה לי דמעה אבל היא בכול זאת הייתה ורודה
"לללללללללללללללללאאאאאאאא" צעקתי למרות שאפחד לא שמע אותי..
החלטתי לסיים את הבצפר....נעזרתי בסשה כדי לעבור על החומר שפספסתי כול זאת שנה...וחזרתי להישגיי עברה חצי שנה...!! גמרתי עם ציונים טובים הכול מאיות הנה עכשיו אני כותבת בהווה אני מספרת את הסיפור הכואב שלי....
אבל מה שאני יודעת...שאני רוצה להתאבד .... היו לי חיים קשים אני כל כך רוצה לעזוב...מקס אוהב אותי עכשיו אני יודעת הוא גם סובל...
אבל אני לא חושבת שהוא בוכה...הוא לא בוכה!!
היום אני הולכת לפגוש אותו נראה כבר מה יקרה.....
הגיע השעה אני מחכה בפארק למקס לשמוע את המילים האחרונות שלו כי אחר כך אני מתכוונת להתאבד...."אני אוהבת אותך מקס" אני חושבת....כבר 11 שנה...
פתאום בא מקס ואומר לי "מורן אני אוהב אותך..." ומסליג דמעה
הופתעתי עד עמקי נשמתי הדמעה...שלו.....ורודה...!!
"מה הדמעה שלך ורודה" שאלי אותו בהפתעה
"כן אני סבלתי בגללך חשבתי שבגדת בי, החברים שלי שיקרו לי...
סבלתי כמו שאת סבלת...הגורל החזיר אותך אליי....יהיו 3 אנשים בולם שבוכים דמעות ורודות אנחנו 2....ואת יודעת מי היה ה 3?" הוא שאל אותי
אמרתי "מי?" הילד שלנו אמר ונישק אותי...
ככה הסיפור שלי כואב מאוד...אבל בסוף האהבה ניצחה
אבל הכול זאת אני סובלת לא מההווה אלא מהעבר מהזיכרונות הכל כך כואבים!! עם יש לכם גורל אכזר חיים לא טובים...אל תפתחו יומן כדי שיזכיר לכם אותם או שפשוט כשתהיו מבוגרים תרגישו רע...ואולי מרוב סבל יהיו לכם דמעות ורודות....
ואת המכתב הזה אני מקדישה לסבלי:
דמעה כואבת, דמעה שיורדת פשוט מהלב , דמעה שיורדת בגלל אהבה, דמעה מלוחה, כל כך כואבת ,כואבת לי הנשמה, עד כמה שזה כואב אומרים שתמיד הדמעות ...בצבע שקוף אין להן צבע אבל לדמעות שלי כן יש צבע, צבע מוזר צבע של אהבה דמעה בצבע ורוד, דמעה ורודה
אני אומרת לך אהבתי אותך אני נשבעת לך, נשבעת לך בחתולה שלי שבגללה סבלתי כל כך הרבה, נשבעת בך שאתה הכי חשוב בחיים שלי אתה יודע שאני אוהבת רק אותך...לעולם לא אשכח כמה אהבתי אותך....כמה שסבלתי..כמה שבכיתי עם הדמעות בכיתי עליך 11 שנה....בגלל כול הבכי שלי נאבד הצבע השקוף הממלא את החלל...השתנה הכול עכשיו הדמעות שלי ורודות מרוב כאב וסבל מעולם לא ראית אותי בוכה, אבל עם תראה תבין שאני באמת אוהבת אותך, מי שרואה אותי בוכה מיד מתחיל לרחם עלי...בגלל שמובן מאליו שאני אוהבת אותך
העם זה קורה לעוד מישהו , העם מישו אהב פעם 11 שנים כמו שאני אותך העם למישו זה קרה?!
באהבה מורן
[marq=up:94a405c4b5]תגובות!!!!!!!!!!!!![/marq:94a405c4b5]
יואו זה הסיפור אהבה ההכיייייייייייי מהמם שקראתי בחיים שלי וואי זה מדהים אמאלההההה איך?! איזה כישרון פשוט אין מילים 8O
אתר האהבה הישראלי