כן.. אפשר להגיד שהמכתב שלי בתוכן הכללי שלו הוא על חבר שלי! אני אוהבת אותו מאוד הבנאדם פאקינג גרם לי להשתנות ולהבין משו רציני בחיים!! הכל זיבולי מוח כשאומרים מאהבה משתנים! תאמינו שבשביל אפאחד אתם לא משתנים. אתם משתנים כדי לרצות את החיוך שלו שעשיתם תדבר הנכון וברור!!! זה נורמלי לחלוטין. טוב לו/ה לייעץ לכם (אני מדברת בשפת זכר ופעם נקבה בנפרד וזה כולל את שני המינים חח) אז טוב לו לייעץ לה לפי נקודת המבט שלו והיא ככה פועלת מצד אחד כי הוא החדיר לה לראש שזה הדבר הנכון, שתיים- האהבה שלה אליו, אהבה עצומה, הוא אליל היא תעשה את הרוב לפי העצות שלו ותחשוב לפי מה שהוא ולפעמים יהיו חילוקי דעות אבל ברוב.. כל מילה שלו זה אמן! קורה לכן? אתם רבים ופתאום הוא אומר משו אחר ואת מתחילה לחשוב כמוהו.. אולי הוא צודק, אני הדפוקה אני המושפלת אני מרגישה מטומטמת למה אני עושה את זה? למה אני לא יודעת לחשוב לפני כן.. אוווף אני רוצה לנגוע בכל כך הרבה נקודות אבל במכתב הזה אי אפשר לרשום הרבה דברים מסיבה אחת.. כי אין לי כוח!!! חחח.. אני ילדה שכותבת שירים עצובים לרוב, אני מתחברת אליהם ומרגישה טוב עם זה אני מוציאה את הכאב שלי ומרגישה יותר קרובה לעצמי לאני העצמי העמוק שבתוכי, יודעת מה אני רוצה אחרי מחשבות עמוקות לדעת ללכת בדרך הנכונה, ולרוב אני טועה!!! והוא עומד שם ומתקן אותי, חבר שלי, הילד הכי מדהים שהכרתי. אני יודעת שהוא רוצה רק לטובתי אנחנו כמה חודשים טובים יחד ועברנו הרבה לטוב ולרע אני מכירה את הילד כמו חולצה ישנה.. מתי הוא יכול לדהות מתי הוא מתאים.. אהמ.. מתאים? מתאים זה תמיד חחח אבל אני מדברת על חילוקי דעות על וויכוחים על דברים שגורמים לחיכוכים ולכאבים נוראים שאנחנו יושבות מול המחשב או עם דיסקמן ומוזיקה עדינה או רוק של אווריל לאבין או אפילו לינקין פארק ולמה לא נירוונה? אז כן יש הרבה ומה הכי טוב? להוריד דמעות כשאפאחד לא רואה ואפאחד לא יודע ולבסוף אנחנו מטרידות אותם כי אחרי שנשמע תקול שלו זה ירגיע את הלחצים והחרדות שמבפנים מעלים מחשבות מסוחררות.. ותגידו שאני טועה?! אי אפשר.. זה קורה לי.. זה קורה להרבה... אני לא מיוחדת אני רק אחת מתוך מיליונים שזה קורה להם.. באתר הזה אני לא יכתוב קורות חיים.. לא מחפשת שיירחמו עליי וגם שלא יעריצו אותי אבל רק דבר אחד! שייתנו כבוד לדברים שאני כותבת. אני אוהבת כתיבה וכותבת 6 שנים. אני מלחינה שירים וכותבת אותם והכל מהלב.. לפעמים מתוך כאב לפעמים משעמום.. העיקר לדעת לעשות משו מכלום. אני מאמינה שהעולם מתחלק לשניים לטוב ולרע ויש את העולם שמעבר ויש דברים לא מובנים ויש שאלות שפשוט לא שואלים ויש מדע מתקדם ואהבות בלתי אפשריות באוויר.. מה קשור? ככה אני.. ילדה לא קשורה מנסה לתפוס מכל מקום בלתי אפשרי ולהפוך אותו לאפשרי.. חח אז אני צוחקת על עצמי.. מה את חושבת שאת סופרמן? מממ לא.. אני בסה''כ חושבת שיש לי משו שאני מסוגלת להעביר וזה את היצירות שלי הלאה.. אגב.. נכון בתחילת המכתב רשמתי שהמכתב הזה בתוכן הכללי על חבר שלי? חוץ מאיזה 4 שורות מסכנות ראיתם שהוא קיבל עוד משו חוץ מהרצאה שוטפת? זה המסר.. לא תמיד מתכוונים למה שאומרים ולמה שרושמים או למה ששומעים והאמת.. אפילו לא חשבתי שככה המכתב ייתפתח כי חשבתי שאני ירשום כמה שאני אוהבת אותו.. אבל מספיק לי שאני יודעת כמה אני מחוברת אליו וכמה אני אוהבת אותו וגם הוא יודע ואני מתעוררת בהרגשה טובה זה עושה לי את כל היום.. תחשבו טוב לפני דברים.. אולי אני לא הבנאדם הנכון שיגיד את זה אבל מניסיון של כאב של חרדות ושל עצבים ועוד מקרים פשוט.. תמשיכו הלאה תזרמו בלי לתכנן אבל.. אל תאבדו את הראש.. תמיד שיהיה איפה לתפוס ולא לתת לרגע אחד לקטוע רגעים שלמים!!!
- אתם יכולים לכתוב לי פה כל דעה... לטוב ולרע.. רק אמת בבקשה!!!
אוהבת.. נטלי




