עברה יותר מחצי שנה ואני עדיין אוהבת אותך
אני לא מבינה איך אני יכולה לאהוב אותך כל כך הרבה זמן...
עברתי כל כך הרבה בזמן הזה.....
ראיתי הרבה אנשים.. הרגשתי הרבה הרגשות... רציתי הרבה דברים.. הפסדתי המון דברים. רביתי עם אנשים.. חייכתי.. בכייתי.. שמחתי הייתי עצובה.....
ואתה.... אתה בכלל לא הייתה איתי!אתה לא פה..
לא פה לנחם כשכאב לי
לא פה לצחוק כשהייתי שמחה...
לא פה לחבק כשאני מתפרקת
לא פה להראות לי את הצד השני
לא פה להשכיח את הכאב
אתה לא פה....
אבל אני עדיין אוהבת אותך.. אוהבת אותך כל כך... גם כשאתה שם...
אתה רחוק מימני וזה כואב... אבל אני לא מדברת על המרחק שיש ביינינו.. ירושלים-אילת.. אני מדברת על רחוק.. רחוק מהלב!!
המרחק של ה-4-5 שעות אני יכולה להיסתדר...אני מצליחה להבין..
אבל המרחק מהלב.. אני פשוט לא מצליחה לקלוט.....
לא קולטת את הכאב העצום שיש לי בלב...
לא קולטת את האכזבה...
לא קולטת את התגובה שלי...
לא קולטת שאני צריכה לבתר..
בתוך עצמי אני יודעת שאני צריכה..
הראש אומר שזהו.. אני יודעת שזהו..זה מספיק!!
אבל הלב.. לא מצליח... לא מצליח לישכוח אותך........
זה פשוט לא מתאים לי... לא מתאים לי לאהוב מישהו בכזאת צורה.. אני ילדה שעוברת.. ילדה שמיתגברת.. כולם יודעים את זה....
עם זה לא הלך אני עדיין שמחה.. אני לא נהיית שונה.. לא יורדת לי אפילו טיפת דימעה...
אבל איתך.. זה היה שונה.. איתך זה היה ממש קשה...
אותך.. לא שכחתי.. איתך לא הצלחתי.. עליך לא עברתי....
אבל לפחות הבנתי שזה לא יעזור לי לשבת וליבכות.. ליבכות עליך.. לדמיין אותך איתה.. לחשוב שאתה אוהב אותה...
אני מבינה שאני צריכה לצאת מהמיטה.... מבינה שאני צריכה לחזור להיות עם החברים... להיות עם האנשים שחשובים לי.. גם עם אני לא איתך...
אני מבינה את העובדה שאתה לא אוהב אותי.. שהייתה איתה...
איכשהו אני מבינה שאתה עברת.. אם בכלל אהבת..
אבל כמה שאני מבינה.. כמה שאני יודעת...
עדיין כואב לי....
עדיין אני אוהבת אותך.. אוהבת אהבה כזאת חזקה..
אבל מה שבטוח אהבה שונה.. לא רגילה...אהבה מוזרה
אמרת שזו גם אשמתי.. שאני תמיד מאשימה אותך תמיד נגדך... שגם אני פוגעת בך..
אז שתדע.. שאני מיצטערת !! ממש מיצטערת.. למרות שאני לא חושבת כמוך.... שתדע שאני לא מאשימה אותך.. אני יודעת שגם אני קשורה.. אבל אני ניסיתי.. ניסיתי לא ליברוח.. ניסיתי להגיד לך ניסיתי ליגרום לזה שזה לא יסתיים.... אני גם לא נגדך.. כל דבר שתגיד אני תמיד יהיה לצידך.. תמיד מישתדלת ליתמוך בך...
אתה יודע אני אף פעם לא הבנתי את המשפט "עם היית פה הייתי יכול להראות לך כמה אני אוהב אותך"..
אני לא מבינה... עם כל כך אהבת למה לא היתאמצת
ואני לא מבינה למה הכל חייב להיות קשור בזה.. במרחק.. למה אתה יכול להראות את האהבה שלך רק בדרך פיזית....
נשיקה חירמון או כל דבר אחר... למה אני הצלחתי להראות לך שאני אוהבת אותך ואתה לא יכלת?! למה זה היה לך כל כך קשה..!?..
טוב בכל מקרה שתדע להמשך החיים.. לא חייב חירמונים בשביל לדעת את האהבה.. את האהבה שיש לך בלב......
וסתם שתדע שתצא מהסרט.. לא הייתי נותנת לך גם עם הייתי איתך
ועכשיו אני גם מבינה..
האהבה שלי אליך כל כך מוזרה.. כי אני אוהבת אותך!! אבל שונאת אותך באותה מידה...
ופה אני יסים את במיכתב.. למרות שיש לי כל כך הרבה להגיד..
וכמו במיכתב הקודם אני מקווה שיהיה לך אחלה בהמשך... שתעשה מה שיגרום ל=ך לטוב....
שיהיה לך מספיק אושר בשביל לעשות אותך מתוק
מספיק מבחנים בשביל לעשות אותך חזק
מספיק כאב בשביל לשמור אותך אנושי
מספיק תקווה בשביל להיות מאושר
באהבה.....**** (השם שלי.....)




