לפעמים אני חושבת על זה.. אם הייתי פוגשת אותך בלי להכיר אותך..סתם ככה ברחוב
קרוב לוודאי שלא הייתי מביטה בך פעמיים.. אז למה אחריי כל מה שעברתי איתך..כל הסבל
והדמעות..למה לעזעזעל אני ממשיכה לשמור לך מקום בליבי?!
לצערי יש לשאלה הזו יותר מתשובה אחת..
אולי זה בגל הלב שלך..שהוא כל כך גדול ורחב איך אתה אוהב לעזור לכולם..ובמיוחד למי שאת האוהב..
אולי זה בגלל העיינים שלך שגרים בהם ניצוץ וברק ויכולים לכבוש כל אחת..
אולי בגלל הילדותיות הזאת שגורמת לי לרצות לשמור עליך כמו על ילד..
אולי זה בגלל שאף פעם לא משעמם איתך ותמיד אקשן וכייף מסביבך
אולי זה בגלל שאתה הבן אדם הכיאמיץ שפגשתי ולא מפחד משום דבר!
אולי זה בגלל שאתה יודע כל כך הרבה דברים וכמעט בהכל התעסקת או התעניינת..
אולי זה בגלל שכולם כולל כולם אוהבים אותך ומכבדים אותך..וברחוב שאני עוברת איתך אפילו הזקנות לוחצות לך את היד..
אולי זה בגלל שאתה יצור שתמיד צריך חיבוק,חום,נשיקה..ויש בך משהו כזה שגורם לי לרצות להעניק לך אותם תמיד!
אולי זה בגלל שיש לך פשוט קסם אישי אדיר...אין לי איך להגיד אולי זה בגלל הכל!
את כל הדברים הרעים שבך אני מהר שוכחת..(אבל יש כאלה לא לטעות!)
אני פשוט אוהבת..
ומקווה שיהיה סיפור טוב לסיפור הזה..
איזה יפה ועצוב נוגע ללב 😊 😢
אמאאאא עצובב מרגשש מושלםם מקסיםם הכל ביחד
אהבתי מאמי
תמשיכי לכתוב
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
