יושבת בחדרי חושבת על החיים
כמה שהם יכולים להיות ורודים ושחורים
יושב וחושבת בלי דאגות ובלי ביות
הראש רק מלא בחלומות
חלומות ורודים את הרכבת ממלאים
רכבת שאוספת מכל הארץ נוסע
כל אחד שנכנס לתוכה ישר מרגיש אושר ושמחה
החיים ישר הופכים ליפים
בלי דאגות בלי בעיות-ורודים
הדלתות נפערות החלונות נפתחים
עולים עפים לשמים הכחולים
יושבת ומרגישה חמימות
מרגישה שגם אני עפה בקלילות
ובלי לשים לב עולה לי חיוך על השפתיים
מדיימנת את העולם חסר דאגות
הרחובות עמוסים והעולם מלא אורות
כולם ביחד-שלום בין כולם
לובשים הכל ורוד מזדהים עם החלום
ופתאום יש יותר מקום לנשום
בלי דאגות ובעיות אני יושבת
ועל חלומות ורודים חושבת
האמנום זאת המציאות??
"הלוואי" אני אומרת....




