סיפור אהבה אמיתי עם סוף עצוב

הסיפור שלי מתחיל שנה שעברה בתחילת כיתה י', יום ראשון בבצפר חדש, כיתה חדשה, הכל חדש... הייתי כל כך שמחה כי ידעתי שלא הצטרך לראות יותר את הכיתה הישנה שלי שכל כך שנאתי... אבל למרות כל השמחה מאוד פחדתי, כי לא הכרתי את הילדים, את המורים, אפילו את מבנה בית הספר לא הכרתי... אבל כל הפחד היה סתם, איך שנכנסתי דרך השאר ראיתי חברה שלי שהרבה זמן לא ראיתי אותה, היא הראתה לי איפה הרשימות של הכיתות נמצאות וישר ברשימות של הכיתה שלי זיהיתי עוד שם שאני מכירה, כשנכנסתי לכיתה הכל היה ממש מוזר- הרגשתי שכולם הרבה יותר גדולים ממני, הרגשתי כמו אורחת לא קשורה לכיתה, התיישבתי קרוב לסוף הכיתה ואז ראיתי את חברה שלי (זאת שזיהיתי ברשימה) היא ישבה מאחורי ליד עוד ילדה שהכרתי לפני, הייתי ממש שמחה, רוב הילדים הכירו אחד את השני מהשנה הקודמת, והם היו ממש נחמדים כלפי הם שאלו אותי איך קוראים לי ומאיפה באתי... הייתי ממש מאושרת, כשיצאתי בסוף אותו יום כבר היו לי יותר מ5 חבורות חדשות, הייתי אולי הילדה הכי מאושרת בעולם, אחרי שבוע כבר זכרתי את כל השמות של כל הילדים הכרתי מלא אנשים בשכבה והייתי ממש מרוצה ואז התחלתי לשים לב שאני ממש מחבבת משהו מהכיתה, קראו לו אלכס(שם בדוי), הוא היה חמוד ונחמד, בסבבה עם כל הבנות, ושמתי לב שהחיבה שהרגשתי כלפיו הייתה הדדית, גם הוא ניסה להתקרב עלי, אנחנו היינו ביחד באותה הגברה,(תקשורת- טלוויזיה וקולנוע) וכל הזמן היינו ביחד, היינו ממש ידידים הכי טובים במשך החודשים הראשונים של הלימודים, ואז הרכזת שלנו ארגנה מסיבת חנוכה שכבתית, הגעתי בערב לבושה ומאופר הכי יפה שרק יכולתי, ה"מסיבה" הייתה ממש עלובה... הגיעו פחות מחצי שכבה והיה ממש משעמם, הבצפר היה חשוך ואני עמדתי ביחד עם אלכס קומה מעל המסיבה והסתכלנו על הכל מלמעלה (הבצפר שלנו בנוי בצורה כזאת שכל קומה היא כמו מרפסת לקומת הקרקע) ואז הוא לקח אותי הצידה הסתכל אלי ונישק אותי... זה היה מדהים הרגשת הרגשתי שהמוזיקה כאילו נחלשה ושלא היה אף אחד מסביב... ואז יצאנו מהבצפר והלכנו ברחוב בלי לומר מילה, מחובקים... הרגשתי בשמיים... הגענו לפארק שנמצא ממש ליד הבית שלי, עלינו למפלס הכי גבוה של המגלשה, (זאת מגלשה לילדים שמכל "קומה" יוצאת מגלשה אחרת) המפלס העליון סגור כולו, ישבנו בפנים הא הסתכל עלי וחייך, אהבתי את החיוך שלו, את המבט שלו... הסתכלתי עליו, כולי רועדת מרוב פחד והתרגשות "מה אנחנו עכשיו?" זה היו המילים היחידות שהצלתי להוציא מהפה, הוא הסתכל עלי ולקח לי את היד... "את רוצה להיות חברה שלי?" הוא שאל בכל הכי מתוק שיש, ואני כולי מסמיקה לא ידעתי איך להגיב חייכתי ופשוט התקרבתי עליו ונישקתי אותו, הרגשתי את השפתיים שלו ואת הלשון שלו...זה היה חלום! לא רציתי שזה ייגמר...
החלטנו לשמור על הקשר שלנו בסוד... הסוד של שנינו... שלי ושלו... הסוד הכי מתוק שאי פעם שמרתי... הסוד שלא רציתי שייגמר...

עברו עלי חודשיים מדהימים, מלאים בחיבוקים ונשיקות... ואז יום אחד כשהלכתי ברחוב ראיתי אותו... הוא היה עם משהי הוא חיבק אותה... ונישק אותה... ראיתי את הידיים שלו מטיילים על הגוף שלה... במשך השניות הראשונות לא יכולתי לזוז... ואז פשוט התחלתי לברוח משם... לא רציתי לזכור... לא רציתי לדעת...

יום למחרת התעלמתי ממנו לגמרי בבצפר, ובסוף היום כשהוא תפס אותי בדרך הביתה הבטתי בעיניו היפות, הוא הביט בי במבט כל כך אוהב ודואג... לרגע כל כך רציתי לנשק אותו אבל במקום זה הבאתי לו סטירה, הוא הסתכל עלי עם מבט מבין כאילו מנחם... ורק אמר: "סליחה" ... זאת הייתה המילה האחרונה שהוא אי פעם אמר לי...