היי... 😛 😕 😮 😉 😂 😁 😎 🙄 😊 😊 😠 😢 😨 😯 😕 😁 😊 😊 😊 😍
אני צריכה להכין ספר לשעור ספרות.. אז הנה לכם הסיפור שלי,
בבקשה תגיבו מה דעתכם בכנות.
[למרות שקוראים לי ילדונת13 אני רק בת 11]
לפני מספר שנים, בארמון הגדול של הממלכה הצהובה, נולד למלך ולמלכה המאושרים, אלמוג ושיר, הנסיך מאור. מאור היה תינוק מקסים וחיכן, וקראו לו מאור כי הביא אור לממלכה, להוריו ולסובבים אותו.
* * * * *
כעבור 6 שנים בבית קטן ודל, נולדה תינוקת יפיפייה למשפחה ענייה, אשר חיכה לילד שנים רבות. הוריה שמחו בה מאוד וקיוו שתמיד תשמח ותחיך ולכן קראו לה גילי.
* * * * *
השנים חלפו והנה מאור בן 23. נסיך יפה תואר וגבוה קומה, עיניו כחולות, גופו חטוב ושערו השחור גולש על כתפיו. כל נערות הממלכה אהבו אותו, ורצו אותו לעצמם, אבל הנסיך לא אהב אף אחת מהן.
הוריו של מאור לחצו עליו להתחתן עם הנסיכה נעמה.
נעמה היא ביתם של המלך והמלכה אמיר וטל, שמלכו על הממלכה הכחולה, והיו מיודדים עם הוריו של מאור. ההורים של נעמה ומאור קבעו עוד בילדותם של הילדים, שהם יתחתנו ויאחדו את הממלכה הצהובה ואת הממלכה הכחולה לממלכת אחת, ירוקה.
אבל מאור לא הסכים לשמוע על כך: "לא! לא! לא!" אמר לאימו, "אני אחכה לנסיכה האמיתית שלי, שתיגע באמת בליבי, גם אם זה ייקח שנים, ועד אז אני לא רוצה לשמוע על אף אחת אחרת!".
הוריו לא היו מרוצים מעיינין אבל התנחמו בכך שבנתים אין לו מישהי כזאת, והאמינו שאולי באחד הימים, הוא יסכים להתחתן עם נעמה.
באותם ימים אחד מהמשרתות הראשיות של הארמון נפטרה, והמשרתים עסקו בחיפוש אחר מישהי חדשה שתתאים לתפקיד. גילי באה, ביקשה את המשרה, והתקבלה.
מספר שעות מאוחר יותר היא פגשה לראשונה את הנסיך מאור, וממבט ראשון של שניהם, הרגישו שיש משהו באוויר.
מאור, שגילי מצאה חן בעיניו מאוד, התחיל לברר ולשאול פרטים עליה, במטרה להכירה יותר טוב. הוא שמע שגילי באה ממשפחה ענייה, שהיא בת 16 ושהיא תלמידה מעולה, ונאלצה לעזוב את ב"ס במטרה לעזור בפרנסת המשפחה. פרטים אלה מצאו חן מאוד בעיני מאור, ובעיקר אהב את יופייה הנדיר ואת חיוכה המקסים.
מאור רצה להתחיל להתקרב לגילי, כי היא מצאה חן בעיניו מאוד, אבל לא ידע איך, כי מעולם לא הרגיש כך למישהי. לאחר מספר ימים החליט לעשות צעד קדימה, והלך לשאול את גילי עם היא רוצה לראות איתו סרט. גילי הייתה מאושרת מאוד ולא האמינה שזה באמת קורה לה, והסכימה באותו רגע.
מאותו יום התחילו מאור וגילי להיות בקשר קרוב, ומאור החליט לספר להוריו, שהנה הוא מצא סוף סוף את הנסיכה שלו, ושהוא רוצה לשאת אותה לאישה, באחד הימים.
הוריו התנגדו מאור לקשר, בגלל שרצו שיתחתן עם נעמה, כמו שקבעו עם הוריה או לפחות עם מישהי עשירה ומיוחסת, ולא עם משרתת ענייה.
אביו של מאור, החליט לדבר עם אביה של נעמה, במטרה לראות מה עושים.
* * * * *
לאחר שאביו של מאור דיבר עם אמיר, אביה של נעמה, עלה בראשו של אמיר זיכרון, זיכרון מלפני שנתיים, זיכרון שיכול לשנות הכל.
זה היה לפני כשנתיים, בליל חורף קר. מסביבו הכל עצים – יער.
הןא ראה טרנזיסטור קטן, שהיה מונח בצד, ליד עץ. הוא הדליק אותו, במטרה לשמוע חדשות, ולפתע הופיע ענן סגול שהלך והתחזק ליצור עצום, מרחף באוויר, שהחל לדקלם משהו, שנראה כאילו למד בעל"פ: "אני גמ"הב – ג'ינית מהסוג הרע ביותר.
אני פה בשביל למלא לך שלושה משאלות, שלושה בלבד.אי אפשר לשנות משאלה. אי אפשר לבקש אין סוף משאלות. אי אפשר לבקש דברים חומרים.
אתה מוזמן להתחיל לבקש מ-ע-כ-ש-י-ו!"
אמיר נזכר, איך באותו לילה, הופתע, אבל החליט לשמור את הטרנזיסטור כי חשב שאם לא יועיל בוודאי גם לא יזיק, והנה עכשיו, הוא מצא את השימוש הנכון בטרנזיסטור. משאלה אחת – והכל יכול להשתנות.
הוא פתח את הטרנזיסטור ומסביבו החל להופיע ענן סגול, עצום עוד יותר מהקודם. הוא חיכה מספר שניות, וגמ"הב הופיעה, ענקית יותר מקודם ועצבנית פי כמה. "עכשיו אתה נזכר לבקש משהו?! עכשיו?! אחרי שנתיים שהייתי קלועה בטרנזיסטור?! מהר! מה אתה רוצה?" אמיר הופעה מכעסה אבל החליט להתעלם. "אני רוצה משאלה אחת, לבנתים – אני רוצה שתפרידי בין גילי למאור. תעשי הכל כדאי שהם לא יתחתנו!"
קלי קלות חשבה גמ"הב: "אין בעיה. רק תזכור א-י-ן לשנות משאלות".
* * * * *
החיים בארמון המשיכו להתנהל כרגיל. הוריו של מאור כבר התחילו להתרגל לעובדה שמואר וגילי ביחד, וזה כבר לא כל כך שינה להם.
הם החלו להתקרב לגילי, וגילו נערה מקסימה, חייכנית ויפיפייה, מתאימה בדיוק למאור שלהם. איש לא תיאר לעצמו שגמ"הב הולכת לנסות להפריד בין מאור וגילי. איש לא היה מוכן לזה, אבל זה קרה.
גילי נחטפה.
מאור גילה את זה רק בבוקר, שקם ולא מצא את גילי. הוא חיפש אותה בכל רחבי הארמון אבל לא מצא. משרתי הארמון התחילו להדפיס מאות מודעות עם תמונה של גילי, והבטחת פרס של אלפי דולרים למוצא אותה.
מאור החליט לבדוק שוב בארמון ולפתע ראה ליד המיטה שלו, פתק. פתק קטן.
מאור. גילי נחטפה.
אתה לא יכול למצוא אותה. היא רחוקה, רחוקה מאוד.
היא לא לקחה איתה דבר.
שינית לה את הצורה. היא כבר לא דומה לעצמה.
אתה כבר לא תוכל למצוא אותה, לעולם!
יש לך חודש להתחתן עם נעמה. בעוד חודש אני יבדוק עם כבר התחתנת איתה,
אם לא – דינה של גילי יהיה מוות.י
מאור נשאר פהור פה. הכול אבוד. גילי כבר בצורה שונה, הוא לא יוכל למצוא אותה. הוא יצטרך להתחתן עם נעמה, אחרת גילי תמות.
אבל אז נזכר – גילי מסתובבת תמיד עם הפלאפון שלה, ואם הוא איתה עכשיו, יש לו סיכוי למצוא אותה! הוא הסתכל על מקומו הקבוע של הפלאפון שלה, וגילה שהוא לא שם. גל של אושר הציף אותו, והוא החליט להתחיל מיד בחיפושים אחרי גילי.
הוא התחיל מהבתים שלידי הארמון, בכל בית הוא צלצל למספר הפלאפון של גילי, בתקווה שגם אם צורתה שונה והיא לא תוכל לענות, עדיין הוא ישמע את הצלצול של הפלאפון שלה, וידע שזאת היא.
שבועיים עברו, הוא עבר כבר יותר בתים משיכל לדמיים לעצמו שקיימים, אבל גילי לא נמצאה. ימים נוספים עברו, ומאור לא התייאש, הוא ידע שגילי נמצאת אי-שם, באחד הבתים. עברו עוד ימים, ומאור ידע – מחר זה יהיה חודש משקיבל את ההודעה, אם היום לא ימצא אותה היא תמות. הוא המשיך לחפש בכל הבתים, והנה הגיע לבקתה קטנה מעץ. נשארו רק עוד כמה שעות. מאור נכנס לבקתה וצילצל לפלאפון של גילי, והנה נשמע הצילצול שלה! הוא התסכל מאיפה בא הצלצול, וראה שהוא בא מכלבה יפיפייה, שדמתה מעט לגילי. "גילי?!" הכלבה ליקקה את פניו לאות כן. מאור התחיל לשחרר אותה מהרצועות הרבות שקשרו אותה, ופתאום הרגיש שיש מישהו נוסף בחדר, ואכן היה – גמ"הב. "מי אתה?!" גמ"הב צחקה: "בת, אני בת! אתה רוצה את גילי?! תילחם נגדי!" מאור החליט להילחם, בידיעה שזה הסיכוי היחידי שלו.
ביד של גמ"הב הופיעה חרב, והיא התחילה להתקרב איתה לפניו של מאור.
לאחר מספר דקות למאור היו שני חתכים גדולים מאוד ביד שמאל ובפנים, והוא החל לאבד דם. הוא היה מוטל על הרצפה והחל למלמל: "גילי אני אוהב אותך. אוהב אותך. אוהב אותך. אוהב אותך". הוא ידע שהוא ימות, אבל אהב את גילי כל כך ששמח שלפחות היא תשאר בחיים. אבל משהו לא צפוי קרה.
גמ"הב התחילה לצעוק: "לא! לא!" והתחילה להתמוסס. מאור הבין שהיא לא יכולה לעמוד בפני טוב, אהבה ושמחה, ושככל שימשיך למלמל דברי אהבה לגילי ככה גמ"הב תתמוסס יותר מהר ואכן ככה היה. לאחר מספר דקות גמ"הב כבר לא היתה יותר. היא התמוססה – מתה. גילי חזרה לדמות אדם והפצעים של מאור נרפאו מיד. מאור וגילי יצאו החוצה, ומאור התקשר לנהג הפרטי של הארמון שיבוא למקום במהירות האפשרית עם הלימוזינה שלו. הנהג הגיע תוך 10 דקות ומאור וגילי נכנסו ונסעו לכיוון מסיבה, שמאור ידע שמתקימת באותו זמן. מאור חיבק את גילי ואמר לה שהוא אוהב אותה. הם התנשקו.




