משהו שכתבתי ...
רומנטיקה מקוללת...
אוהב אותך כל כך ועכשיו
הכל ללא צבעים הכל אפור
לבן שחור ללא חיים
הכל מטושטש ולא ברור
מאוד קשה לראות מבין
הדמעות
רוצה לכתוב עליך עלי
או סתם על אחרים ולא
יכול לקחת לי ת'מילים
הדף ריק כבר יומיים
שלושה איך נשרפתי בכזאת
אהבה באשמתי? באשמתך?
או בכלל בגלל אשמה של מישהו אחר?
והחלומות גם אותם לקחת
גם אותם הרסת ולא חלמתי רחוק
ולא חלמתי הרבה ולא הייתי בהם
לבד או עם אחרת רק איתך
רק שלך
אולי הכל בגלל הורדים האדומים
והקופסאות עם הפתעה בפנים
או שני הנרות שהדלקתי לך
בידיים רועדות והשלוש מילים
מלאי אסון "אני אוהב אותך"
ואולי בגלל החוק אצל בנות
"תרדוף אחריה והיא תברח
תברח ממנה והיא שלך..."
הרומנטיקה שחשבתי שהיא
ברכה הפכה לקללה מאשים
את עצמי שונא את אהבה שבתוכי
ועדין כל כך אוהב אותך...




