אף אחד לא יודע מה זה כול יום לקום לאותו כאב שצובט את הלב
לאותו הרגשה קרה ומרה לאותם דמעות , לאותו עבר שלא נגמר
אני לא מבינה את החיים, אני לא מבינה מה עשיתי שמגיע לי כ"כ הרבה כאב? כולם יודעים שכואב לי אבל הם לא יודעים כמה באמת כואב לי ולמה , כמה לפעמיים אני רוצה לצעוק שיעזרו לי , שיקשיבו לי אבל אני לא יכולה כי גם אם אני אנסה להסביר את הכאב הזה הם לא יבינו ולא יאמינו !!! אין אחד בעולם שיכול להבין את הכאב שאני עוברת, אני משחקת אותה שטוב לי אבל אף אחד לא יודע שבסתר אני נשברת אני כ"כ רוצה לצעוק לפחות למישהו אחד בבקשה תעזור לי, אני מרגישה שאני מיותרת בעולם, אני מרגישה שאני מכבידה על כולם, אבל שוב זה מה שאני רוצה ואני צריכה להבין שבין החלום לבין המציאות יש מחיצה , ואני לא יכולה לעשות כול מה שאני רוצה ! אז אני הגעתי להחלטה שאולי ככה כולם יראו את הכאב שיושב לי בלב אולי ככה הם יראו כמה הם מכאיבים לי, כמה אני זקוקה להם נואשות, כמה שהנשמה שלי בוכה אני יודעת שזאת החלטה קשה ואני יודעת שאני אפגע ממנה אבל מה יש לי להפסיד??
אבא ? שבכלל לא אכפת לו ממני רק אכפת לו מ"הכיס" שלו ,
אמא ? אולי .. אבל אבל זה לא מספיק . .
חבר ? שהוא לא יודע בכלל מה עליי עובר, והוא מתכחש לעובדה שהכול בגללו קורה כי לפני שהכרתי אותו היו לי חיים מושלמים בעצם לא היה לי כלום אבל היה לי הכול היה לי את החיוך האמיתי על הבוקר, היה לי את ההרגשה הטובה בלב , את השמחה ולא את הכאב
אני אוהבת אותו כ"כ אבל אולי ככה הוא יבין מה הוא גרם לי ? למה הוא הכניס אותי... אני יודעת שאני עשיתי טעויות בדיוק באותה כמות שהוא עשה אבל איך אוכל לסלוח לו ? למרות שזה אותה כמות זה לא אותו כאב! לי כואב יותר ולכן הגעתי למצב הזה שאני על הסף אנורקסיה !! אני על הסף להיכנס לדיכאון עמוק ..
אני אוהבת אותו כמו שבחיים לא אהבתי אף אחד, הוא הכול בשבילי , אבל כשאני נזכרת שהוא הגורם לזה שהחיים שלי נהפכו לגיהינום לזה שהחיים שלי נהפכו לעצב וכאב אני שונאת אותו כ"כ .. איך אני אוכל לסלוח לו על זה איך ?? העבר הזה רודף אותי ואני כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות!! אם רק הייתי יכולה לספר לו מה אני מרגישה להסביר לו מה הולך בתוכי זה היה מקל עליי אבל אני לא יכולה כי אני כזאתי, ילדה מופנמת אני יודעת שזה לא טוב וזה הורס אותי אבל אני לא יכולה לספר לו כי זה יכאב לו לשמוע כמה הוא הרס לי את החיים .. אני מנסה לחשוב על דרך שאוכל לספר לו מבלי שיכאב לו אבל לא נראה לי שיש דרך כזאת...
אני עכשיו רוצה להוציא את כול הכאב שיש לי בלב ,
ככה הכול התחיל כול הכאב וכול הדמעות שלי:
הייתי ילדה רגילה מקובלת, חרוצה , עברתי המון בחיים ואף פעם לא היה לי טוב עד שעברתי שנוי בחיים שלי ובאמת הצלחתי לארגן אותם שכך יהיה לי רק טוב על הלב! הייתי בקשר עם בנים אבל לא בקשר רציני , אולי קצת בקשר טלפוני וקצת פגישות אבל לא יציאות או משהו כזה וגם במין קטע כזה של זריקת מילים וכך הכרתי את אהובי –חבר שלי דרך חברה שלי ) הכרתי אותו בצורה דיי מצחיקה והיום שאני חושבת על איך שהכרנו זה היה בצורה עלובה , אבל לא נורא אז הייתי משהו אחר והיום כבר התבגרתי היינו ידידים עד שהתחלנו להיות חברים בדרך גם מוזרה, אני הייתי ממשיכה לזרוק מילים לבנים והוא היה ממשיך לדבר עם בנות בטלפון עד שהוא דיבר איתי יום אחד והסביר לי , יותר נכון צעק עליי שאני צריכה להפסיק עם זה כי יש לי כבר שם של שרמוטה אבל אני מבינה שזה כאב לו לכן הוא צעק עליי ואני לא מאשימה אותו בזה. אני הפסקתי כול קשר שלי עם בנים בטלפון ברחוב הכול!!! ועד היום מרוב שאני אוהבת אותו אני לא מתייחסת לשום בן !! וזה לא שאני רוצה פשוט אני כזאת ...
הוא המשיך לדבר עם בנות בטלפון ומכיוון שהייתי ילדה שמפנימה הכול ולא מדברת אז הייתי שומרת לעצמי את הכאב הזה והמון פעמים הייתי בוכה לו שיפסיק אבל הוא לא היה מוכן , והיו גם מצד שני הרבה קשרים שהוא הפסיק , אבל זה לא היה מספיק בשבילי כי הייתי רוצה שהוא יהיה רק שלי כמו שאני הייתי רק שלו , זה שהוא לא היה נפגש עם בנות זה לא אומר כלום כי הוא היה מדבר איתן בטלפון והיה מדבר גם עם בנות ברחוב ומול הפנים שלי הוא היה יודע שזה כואב לי אבל הוא היה צוחק איתן והייתי בוכה לו וזה לא היה מזיז לו, ומה שהיה יותר מכאיב שגם הוא היה מדבר יותר מידי עם חברות טובות שלי , בכול אופן המצב נמשך ככה עד שהתחלתי לגדול ולהבין שאני מטומטמת שאני בכלל נשארת איתו אבל אז כבר היה מאוחר כי הוא הכניס אותי להמון דברים שאני לא אומר אותם אבל דברים גרועים דברים שהרסו לי את החיים ועד היום לא הצלחתי לצאת מהם , הוא היה לוקח ממני המון כסף וזה לא שיש לי לתת לו , זה לא שאני עובדת, אולי בשבילו זה נראה גרושים אבל בגלל שזה יוצא מהכיס שלי אז אני רואה את זה אחרת אבל אני הייתי אז מטומטמת והייתי מפנימה הכול ונותנת לו הכול גם את הדבר הכי חשוב בגוף שלי לא משנה , אחרי כמה זמן החלטנו לקחת פסק זמן שהוא כולל להיות בקשר עם בנים או מהצד שלו שזה בנות למרות שהיינו מתראים.
ואז היה את אותו יום שאני בחיים לא אשכח אותו הוא התעצבן שמתקשרים אליי כ"כ הרבה בנים אז הוא התחיל להתקשר אחד אחד ולומר להם שלא יתקשרו אליי יותר ואני הייתי לידו ובכיתי ומההתנהגות שלו הוא הפיל אותו כזה הצידה והתקשר למרות התנגדותי אחרי זה אני נשארתי בחדר שלו והוא יצא למרפסת ומשהי התקשרה אליו ואני גם זוכרת את שמה והוא בשיא הטבעיות התחיל לדבר איתה כאילו לא קרה כלום וזה עוד יותר פגע בי, כאילו לי אסור אבל לך מותר? ושוב הייתי מפנימה הייתי אומרת לו את כול מה שאני מרגישה רק במכתבים ולפעמיים גם בדיבורים ובדמעות שיפסיק לדבר איתן כי זה כואב לי אבל זה המשיך ככה והחלטתי להיפרד ממנו. נפרדנו ואני התחלתי לעשות שטויות היה לי המון ידידים שהיום אני מבינה ורואה שהם סתם מטומטמים כי הם הרסו לי
יותר את החיים אבל גם תמיד הייתי בקשר איתו ואחרי כול מה שקרה שאני ממש לא רוצה להיזכר בזה (במילה אחת בגדתי בו) התקשרתי אליו בוכה וכו' ... הבנתי כמה טעויות עשיתי וכמה פגעתי בו , כמה הרסת את השם שלי יותר ואת החיים שלי בקיצור התחרטתי על הכול, התחלנו להיות בקשר יותר טוב , אני התחלתי להפסיק את כול הקשרים שלי שוב עם כול הבנים ובאמת הפסקתי!! התחלנו להיות בקשר אבל הוא רצה שניהיה חברים אבל אני לא הייתי מסוגלת כי הייתי נזכרת במה שהוא עשה לי בתקופה ההיא והלב שלי היה נהפך לכזה קר , אני יודעת שגם אני פגעתי בו , הוא פגע בי נפשית ואני פגעתי בו פיזית ... ולדעתי שניהם באותו מידה מכאיבים אבל זה גם תלוי יש אדם שנפגע אבל הוא יכול לסלוח ולשכוח לוקח לו זמן אבל הוא מסוגל יותר מהר ויש אדם להפך ממנו שעד שהוא סולח לוקח מלא זמן וכו' .. ואני בדיוק אותו אדם הזה .. .. אבל גם נאמר שיצאנו פיתים הוא פגע בי בצורה חזקה ואני פגעתי בו בצורה חזקה! בקיצור
התקרבנו יותר למרות שלא היינו חברים, אני חושבת שפחדתי מהמושג הזה חברים בגלל שפעם שעברה שהיינו חברים הוא פגע בי אז פחדתי שזה יקרה שוב.. בקיצור התקרבנו יותר ויותר למרות שלא היינו בקשר טלפוני כ"כ טוב או נפגשים הרבה ולמרות שלא ידעתי מה הוא עושה כול יום... אני כיבדתי אותו את הקשר שלנו ולא הייתי בקשר עם בנים כאילו חשבתי לעצמי מה אני אמשיך לפגוע בו עוד ? או בעצמי אבל כנראה שהוא לא חשב כמוני ו..
ורק לפני כמה ימים שמעתי ממנו שהוא אומר שהוא דיבר עם כמה בנות וכאילו אני לא מבינה איך הוא היה מסוגל לעשות לי את זה ? עד שכביכול נהיינו פיתים אז הוא ממשיך לפגוע בי.. זה כ"כ כאב לי לשמוע הזה וזה אטם לי את הלב כ"כ התעצבתי והתעצבנתי עליו ואני לא מפסיקה לחשוב על זה!! כאילו נהיינו פיתים אז מה אתה שוב רוצה להיות מעליי אני לא מבינה ...
אני יודעת שהוא אוהב אותי וזה מה שיותר כואב!!!
אני יודעת שאני הבאתי את זה על עצמי ובחיים אני לא אסלח לעצמי!! אבל הוא , היה אמור לשמור עליי ולהגן עליי אז במקום לעשות את זה הוא עשה את ההפך , ולא זה לא היה עוזר לי שהוא מרביץ לאנשים בגללי זה לא נקרא הגנה אמיתית!!! זה לא הגנה עליי על הנשמה שלי , זה הגנה על מה ששיך לו! אני יודעת שאני אשמה בכך שאני בגדתי בו , אבל גם הוא אשם ואני לא מסוגלת לומר את זה פנים מול פנים , הוא אשם מכיוון שהוא פגע בי ולא שמר עליי הוא לקח את בתוליי ואני לא ידעתי שזה הדבר החשוב באישה, ואז אני הלכתי ובגלל שהוא פגע בי עשיתי שטויות , לא יכולתי יותר להפנים חשבתי שככה אוכל להיות שמחה.. אך היום אני מבינה שטעיתי !
איך אני אוכל לסלוח לו , והכי חשוב לסלוח לעצמי ??
איך אני אוכל שוב להיות שמחה ?? איך אוכל לומר לו את כול הדברים האלה מבלי שהוא יפגע ? איך אוכל לגרום שמישהו יבין אותי? אני יודעת שאין אפשרות אין דרך שיבינו אותי , לכן בחרתי בדרך האנורקסיות , כך אוכל לברוח מכול הכאב , כך אוכל להראות לחבר שלי , ולכולם שבגללם אני עוברת את זה !!!
במקום לעזור לי הם פוגעים בי!! לא נראה לי שמישהו יודע מה זה במשך שנתיים להיות בדיכאון ולבכות כול יום ולחשוב על אותו עבר ועל אותו כאב כול יום ולא להתרכז בלימודים ולזלזל באנשים בגלל מה שאני עוברת. היום אני מבינה שהגעתי למבוי סתום ושזה ה"פיתרון" היחיד אני לא יכולה להמשיך לחיות בשקר להמשיך לשחק אותה מאושרת ומבפנים כולי נגמרת מיום ליום!!ואין אף אחד שיודע מזה. אני הולכת לפסיכולוגית פעם בשבוע ולפעמיים כ"כ בא לי לבכות אבל אני עוצרת את עצמי בא לי לומר לה , בבקשה תעזרי לי כ"כ רע לי , בא לי לזעוק לה שתבין אותי אבל אני אז אני מתעוררת ומנסה להתגבר על כול הדמעות ועל כול הזעקות .. ומפנימה אותם לבפנים
היום אני לא מאמינה שיש מישהו שיזיז אותי מהחלטתי כי ככה כולם יראו כמה שאני לא חזקה כמה שאני לא אותה נערה שהם חושבים שאני כמה שבגללם או בגללו אני הגעתי למצב אנורקסיות!!! אני יודעת ששום אדם לא שווה את זה אבל שוב אני אומרת אין לי מה להפסיד...
גם ככה אני רק סובלת וסובלת , אז עוד סבל לא נורא אולי בעצם לא אולי! זוהי הדרך היחידה שיש לי !!!
האהבה הזאת כבר שיגעה אותי והביאה אותי למצב שהיום אני נמצאת בו!!!
כל יום אני חיה בתוך כאב שאין לו סוף , כאב שאף אחד לא יודע
כאב כ"כ חזק , כאב שהורג אותי מיום ליום , כאב שבליבי פוגע
כל אחד חושב שהוא מבין כמה כואב לי מבפנים אבל זה לא האמת
כי אין אחד בעולם שמרגיש כמוני , שמרגיש שהכול בחיים שלו מת
אני מנסה להיות באמת מאושרת מנסה לצאת ועל הכאב להתגבר
אבל אני לא מצליחה!!! אז היום כבר איבדתי תקווה מלנסות לדבר
מלנסות להסתדר כי בסופו של דבר יבוא משהו אחר שישבור אותי שוב
אני צריכה להתקדם בחיים ולרצות לחיות אני יודעת שזה דבר חשוב
אבל זה לא ביכולתי כי הכאב גומר אותי והכוחות שלי לחיות אזלו
למה לי לחיות בכלל? אם החיים האלה את כול התקוות שלי גזלו!
אני צועקת הצילו מבפנים מתוך הלב שלי ואף אחד לא שומע ועוזר
אני פה לבד עם הכאב שמיום ליום יותר גובר ויותר שובר
מתי אני אראה אותו עובר???
ניסתי להצליח ניסתי לשכוח להתמקד בעתיד אבל הלב שלי לא יכול
הוא ממשיך לסבול ואין לי כבר מה לעשות כי ניסתי הכול !!!
lital,
הסיפור שלך עשה לי צמרמורת. זה קשר של חברים? זה קשר של אהבה? אולי אהבה מבחינתך אבל זה ממש לא נראה שזה בא גם ממנו. איזה יחס מגעיל, את חברה שלו לא איזה זונה מהרחוב! הוא צריך להתייחס אליך בכבוד כמו שאת צריכה מה זה השובניסטיות הזו? הוא יכול לדבר עם מי שהוא רוצה ואותך הוא מגביל? אני יודע שרע לך כי את באמת אוהבת אותו אבל עם הצורה הזו של הקשר אי אפשר לבנות מערכת יחסים את בוכה לו כשהוא מתקשר לידידים שלך והוא דוחף אותך???
זה כואב אני יודע אני הייתי במצב של כאב גם תקופה ארוכה אבל הפיתרון הוא לא לשבת ולבכות על העבר, הפיתרון הוא לא לחשוב שאין ערך יותר לחיים שלי בלעדיו, היה קשר, הוא נגמר ולא משנה איך הוא היה מסיקים מסקנות וממשיכים הלאה תחדשי את הקשר שלך עם בנים אחרים האובססיביות הזו לחבר שהיה לך לא תעזור לך בהמשך הדרך אני יודע שקשה לך לעזוב את העבר, אבל אין לך ברירה אחרת. את אמרת בעצמך, שהחיים שלך לא שווים כבר שאת הגעת למצב של אנורקסיות זה רע!
תתחילי בחיוך המזוייף הזה כל בוקר וכל פעם שבאות המחשבות מהעבר תוציאי אותם פשוט מהראש בתוך תוכך את תרצי לחוש שוב את הדיכאון כי אנחנו אוהבים לרחם על עצמינו וזה כיך לנו למרות שעצוב אבל זה לא יכול להמשיך ככה תקשיבי לעצמך!
גבר ששווה את הדמעות שלך בחיים לא יגרום לך לבכות לא כל הגברים מעפנים חוץ מהחבר שלך, תכירי אנשים חדשים תבלי יותר עם חברות תצאי יותר תשמחי ואז תראי שהשמחה המזוייפת שלך תהפוך לשמחה אמיתית... את לא תשכחי אותו אבל את לא תרגישי מה שאת מרגישה עכשיו בכל אופן לא כדאי לך להמשיך לרחם על עצך כי ככה לא תצאי מזה בחיים..
מאמי יהיה טוב :wink:
גילי2, א צודקת אבל גם אצלי הבעיה שאני לא מסוגלת לומר לו את זה ואני רק מפנימה ומפנימה .. במקום לדבר על זה !!כבר ניסתי וזה הרס לי יותר את החיים !!!
וגם היום שנינו התבגרנו והבנו איזה טעויות עשינו...
אוףףף :cry: זה קשה לשכוח ת העבר ... אני לא מסוגלת!!!!
קשה זה דבר אחד ולא מסוגלת זה דבר אחר...
את מסוגלת אם תרצי את זה מספיק הבעיה היא שאת עסוקה בלהאשים את עצמך איך שאת לא היית בסדר איתו ולמה את אשמה ועכשיו שהתבגרתם את מבינה..
תצאי מזה!!!!
הוא היה דוחה בהתנהגות שלו תקשיבי לעצמך תיזכרי ברגעים האלה את רוצה להיות עם בנאדם כזה??
זה אופי ההתנהגות שלו זה לא אי בגרות,
את לא מסוגלת לאמר את זה בפנים? תכתבי את זה כמו שכתבת כאן ותתני את זה למי שאת רוצה הם כבר יזמו את השיחה..
וברגע שכתבת את זה כאן גם הוצאת את זה ולא הפנמת הדבר הכי רע זה לשמור בבטן זהאוכל אותך מבפנים וזה ממש לא טוב...
אין מצב שתצאי מזה וזה עדיין יהרוס לך את החיים..
החיים שלך ממוררים בגלל זה. אז אם תצאי זה יהיה רק טוב יותר אני אומר לך אני הייתי במשבר כזה..
תצאי יותר תהני יותר תמצאי לך חברה אמיתית שאת יכולה לספר לה הכל ושהיא תוכל לעזור לך ולהוציא אותך מהבעסה להשאר בזה לא כדאי לך...
ובת כמה את בכלל?
17+ תראי מאמי אני לא סומכת על חברות הם יודעות שאני עצובה אבל הם לא יודעות עד כמה ..
ובמכתב אני לא רוצה כי ניסתי את זה מלא פעמים ובפנים מול פנים זה יותר עוזר מאשר במכתב ..
תביני שאוהבים מישהו זה אחרת !!! שמתכננים חתונה איתו זה אחרת... !!
יואואני לאדעת מה לעשות :cry:
אני בן, ואני יודע מהזה לאהוב ואני יודע מהזה להיפגע על בשרי חוויתי כמה פגיעות ואני בחיים לא אשכח אותם אמנם אני לא תיכננתי איתה להתחתן אבל זה עמד לי בראש כך שתביני כמה שזה היה רציני גם אצלי.
אין פה מה לסמוך על חברות.. מה שאת צריכה זה אוזן קשבת מישהי או מישהו שישמע אותך ויבין כמה שאת עצובה.. יודעת מה לא יבין אלא ידע וירצה לעזור לך על ידי זה שיקח אותך עם החברה ויעודד אותך אין פה מה לסמוך עליו חוץ מזה שלא יתחיל (או תתחיל) לדבר על זה עם כולם.
לכתוב מכתב זה לא דווקא לכתוב לו ולשלוח לו. כדאי לך לכתוב מכתב כדי להבין בככל מה קורה לך ולהבין מה את רוצה לאמר לו.
להבין ו"לתכנן"...
מה שאת צריכה לעשות זה להנות מהחיים יותר. אהבה זה רגש מהמם וחבל שבגלל המקרה הזה את תפסלי את הכל ותנסי שוב לחזור לאותו גורם שהכאיב לך. לחזור אליו את חייבת להוריד מהפרק יש בני אדם בחוץ למה את צריכה לרדוף אחריו אחרי מה שהוא עשה לך?
תצאי מהמקרה הזה ותמשיכי הלאה זה רשה אבל זה אפשרי תנסי את זה..
עזוב גם אתה לא מבין אותי .. תודה על העזרה ...בכול אופןןן
אם תסבירי לי אני אבין..
את רואה שאני מנסה...
למה את מתכוונת? מה קרה?
אין לי כוח .. אולי בהזדמנותץץ
טוב אבל אני רוצה שתביני משהו אם נכנסתי לפה וקראתי את מה שכתבת וניסיתי לעזור זה לא סתם.. אני רוצה לעזור לך אז אם את חושבת שאני לא מבין אותך תסבירי לי תעזרי לי לעזור לך...
גילי2, ניסתי להנות מהחיים ותאמין לי שפשוט הרסתי יותר את החיים ונכנסתי יותר לדיכאון..
תראה אני יודעת מה קורה לי אני פשוט לא מסוגלת לומר לו המון דברים בפנים...
אני לא יכולה לסלוח על מה שהוא גרם לי , על המצב שהוא הביא אותי היום...
אני לא יכולה לסלוח לעצמי על שככה התאהבתי בו , שככה הרסתי לעצמי את החיים!!
גילי2, "למה את צריכה לרדוף אחריו אחרי מה שהוא עשה לך? "
כי אני אוהבת אותו !!!!!תשובה פשוטה וברורה ... וחוץ מזה ניסת לא לרדוף אחריו כאילו הוא פגע בי ממש לפני כמה ימים ולא הצלחתי לנתק איתו קשר כאילו לעמוד על שלי ...
אני מפחדת מהחיים .. מפחדת שאני רוצה את הבלתי מושג ..
אני מפחדת שיום יבוא ואני אבין שהוא לא יכול להשתנות....
אני מפחדת מהמון דברים... ובמיוחד מהעבר שלא יוצא לי מהמוח !!!!
אולי עכשיו אתה מבין יותר טוב ????
אתמול פשוט הייתי כבר עייפה ..
