10,9,8,7,6,5,4,3,2,1......0 people מילניום!!!!
וואי את הנשיקה הזאת אני לא אשכח בחיים!!! זה היה כל כך כייף, ואני.. אני כמו מטומטם לא ניצלתי את זה
והמשכתי את הלילה. איך נתתי לה ללכת?!?!!? אומרים שעושים הכל בשביל אהבה, כנראה שאני עדיין לא עשיתי מספיק
אולי.. אולי באמת אני צריך ללכת אליה, אבל על מי אני מנסה לעבוד? אני יודע שהיתנשקנו בגלל שלא היה לה עם מי.
ואני הייתי האפשרות הזמינה שלה. בכל מקרה מחר יש לי משחק בית סיפרי, אני מקווה שהיא תגיע.טוב כבר לילה, צריך להיות רענן למחר.
בוקר טוב!!! אני.. אני שומע את הקול שאני שומע?!?! פתחתי את העיינים מהר כדי לא לפספס את הרגע,
וכמו חלום, כמו בגן עדן, היא הופיע מולי בלי שום סיבה ושום הסבר מיוחד. קמתי התקרבתי אליה, ותמיד בקטע הטוב
אמא חייבת להרוס. ליאור בוקר יש לך משחק היום. התעוררתי ובמקום להיות מתוח הייתי עצוב ושבור. היה עדיף לי להשאר בחלום הזה כל החיים.
כאילו כל האולם נפל וחרב עליי. אני צריך לעשות משהו ומהר בקשר אליה אחרת זה ילווה אותי כל הזמן, חשבתי לעצמי.
כשהגעתי למשחק הרעננות והרצון לשחק לא היו כל כך לצידי, "הגמר הארצי עכשיו הכל תלוי בכם" כך אמר המאמן לפני המשחק.
את מהלך המשחק עדיף שלא תדעו הפסדנו והפסדנו בגדול. והכל בגללי! הרגשתי רע, רע מאוד. אמרתי לעצמי להתארגן להתקלח וללכת אליה.
בכלל לא עיניינו אותי כולם. הלכתי אליה. רציתי להגיד את כל מה שיש לי בלב את כל הסבל שאני עובר בגללה.
אבל כשדפקתי על הדלת הרגשתי צמרמורת, כאילו משהו קרה, אביה של לירון פתח לי את הדלת נראה עצבני עצוב וכועס.
שאלתי בקול צרוד לירון נמצאת? "לירון? אין לך בושה?!?!" אמר לי אביה ופתאום ברגע אחד מצאתי את עצמי עם דלת תרוקה בפנים.
התיישבתי על המדרגות שליד ביתה של לירון. לפתע שמעתי קול של אישה, האישה הזאת זאת אמא של לירון.
היא יצאה והכניסה אותי לביתה. כל משפחת הייתה שם חוץ מהאדם החשוב לי מכל! ראו טלויזיה רגועים,
אביה התנצל וביקש שאשב ואחכה ללירון שתחזור.
לפתע לירון נכנסה בבכי.................
יש המשך למי שמעוניין




