אנשים תקשיבו...זה משהו שחשבתי שצריך לפרסם...דיברתי עם ידיד שלי לפני כמה זמן ושאלתי אותו מה המצב...המצב קשה הוא ענה לי..וזה מה שהוא כתב:
כל הילדים נשלחים לעבודה
אין חיים אין פרנסה
את יודעת איך זה המצב אין לו ברירה
כולנו עצובים אילו הם החיים?
מה אנחנו רוצים??
לשבת על הברזלים זה כבר כואב זה לחא כמו שהיה
יושבים בחוץ עם כוס בירה
רק לא לעצבן את השכנה
בוא ניצא להפגנה
אין עבודה ואין פרנסה
רק לדבר ולעשות אהבה
אין זה הראש של האנשים הכל קשה הכל מוצא
כל בוקר בשש על הברזלים
אנחנו יושבים ואוכלים
והילדים עדיין ישנים
אין עבודה
אז שולחים אותם לעשות אהבה
כל בוקר בשש על הברזלים
יושבים ושותים
הפעם לא אוכלים
חייבים לבחור בין השניים אחרת אין לנו חיים
אז אנחנו יושבים ויושבים ואין מה לעשות בחיים
כל בוקר בשש על הברזלים
אנחנו מזריקים סמים
הפעם לא אוכלים ולא שותים
אחרת לא נהנה מהחיים
שבמילא הם לא משחק ילדים
כל בוקר בשש על הברזלים אנחנ7ו יושבים ולא מזריקים סמים אלה מוצצים
הילדים מוצצים ואנחנו נהנים
איזה כיף זה חבל על הזמן
כל בוקר בשש על הברזלים....
כל בוקר בשש על הברזלים
יושבים ואוכלים
לא שותים אחרת ניהנה רעבים
כל בוקר בשש על הברזלים
אז...חשבתי שכדאי לפרסם את זה...כי אולי זה באמת המצב? כי אולי אלה באמת החיים שלנו? חשבתם על זה פעם? שהחיים שלנו כאלה? שהמצב עד כדי כך על הפנים?
תחשבו על מה שכתוב כאן ותגידו לי את האמת...אתם מתחברים לשיר הזה? גם אם זה רק לכמה משפטים, לדעתי הקבוצת משפטים האלה, כל כך כואבת....אז אנשים תחשבו על זה!! ותגידו לי, כמה שזה נכון...




