סתם משהו שכתבתי...
אני חושב מה צריך לומר
או יותר מה נכון לומר
ואין מילים אין דברים
את כל כך רחוקה
והלב כואב נורא
כל כך מתגעגע אליך
רוצה לגעת שוב בפנייך
לחבקך ולנשק את שפתייך
יושב לבד
ואת כל כך רחוקה
קפוא כל כך בפנים
ודבר לא עוזר וששוב
עוברת המחשבה שיחד לא
נהיה וגם שנפגש איך יהיה
שואל איך מעבירים כאלה ימים
איך לילות כאלה מחממים
איך מסיטים ממך את המחשבות
איך נותנים להיגיון צ'אנס לחזור
כל כך אבוד בלעדייך
נגעת לי בנשמה
חייכת אלי באהבה
וגם כשויתרתי ונשברתי
וגם שכבר ידיים הרמתי
ויותר לא רציתי
נשארת איתי לפעמים מקרוב
לפעמים מרחוק לא עזבת
לא ויתרת לא הרפת וגם
מרחוק חיבקת ולא עזבת
וחומך לא פג
וכל פעם מנקרת המחשבה
שאיתך לא אהיה שאיתך לא אחיה
ושוב הדמעה המעצבנת
זאת שתמיד מבצבצת...
נזרק בכל פעם מחדש
מהחלום למציאות
ממרגשות של חום ואהבה
לכאב ואכזבה
אבוד בתוך המציאות המרה




