לפני הכל אני רוצה להבהיר שזה לא על משהו שקרה לי, זה פשוט משהו שאני מרגישה
וחושבת שיהיה נכון לכתוב עליו, כי מה לעשות אנחנו חיים סביב זה
מוקדש לכל חיילי צה"ל שנרצחו או נהרגו בעת תפקידם!
הוא הבטיח שיחזור
הבטיח, והלך בלי להביט שוב לאחור
סגר את הדלת
ואותה לבד השאיר שם יושבת
היא חיכתה לו ימים, חיכתה שבועות
אך הוא לא שב, הוא שבר הבטחות
ויום אחד נשמעו 3 נקישות
היא פתחה את הדלת והתחילה לבכות
המפקד עמד שם עם דמעות בעיניים
מצטער, הוא אמר, הוא מת לפני שעתיים
ובאותן 5 מילים כואבות
הסתיימו להם חיים של הרבה משפחות
שעכשיו כבר נקראות
משפחות שכולות
זה המציאות שאנו חיים בה
צריך להתמודד.
אבל אלוהים, תסביר לי
איך ככה חיים אתה שודד?
כולם אמרו: "מבטיח שיחזור"
ואני אומרת: "מבטיחה אותכם לזכור"




