"נעים זמירות" הוא שיר על אהבה שהייתה ואיננה - אבל עדיין מהדהדת. הכותרת "נעים זמירות" היא כינוי לדוד המלך, מחבר תהילים. אברהם בן יצחק משתמש בביטוי הזה לתאר את האהוב/ה - מי שהיה/תה עבורו מקור של שירה ויופי. "שיר האהבה הראשונה" - האהבה הראשונה היא תמיד מיוחדת. היא לא בהכרח הגדולה או החשובה ביותר, אבל היא הראשונה, היא פתחה את הלב. "כמו שחר אחרי לילה" - דימוי יפהפה. האהובה הייתה כמו אור אחרי חושך, כמו תקווה אחרי ייאוש. "עכשיו השיר נדם, והזמירה שותקת" - העבר נגמר. האהבה כבר לא פעילה, היא לא מצליחה לשיר עוד. "אבל בלב עוד מהדהד הצליל" - והנה הנחמה: גם אחרי שהשיר נדם, נשאר הד. הלב זוכר את המנגינה, גם אם היא כבר לא מתנגנת. "האהבה השוקעת" - כמו השמש ששוקעת בערב, האהבה יורדת מתחת לקו האופק. היא עדיין קיימת, רק לא נראית יותר. השיר מדבר על הדרך שבה אהבות עבר ממשיכות לחיות בנו - לא כמציאות, אלא כהד, כזיכרון, כצליל רחוק שעדיין נוגע בלב.
התחבר לחשבון שלך באהבה
יצירת חשבון חדש
נשלח לך קישור לאיפוס