זאת הייתה אהבה ממבט אחר,
זה פשוט מה שהוא שידר...
הביט בעיניי נישק את שפתיי.
אלפי פעמים אותם חיוכים..
חיוכים משכנעים.. שיהיה טוב לא עוד צרות..
לא עוד מכשולים... לך לעזאזל הכל כבר לא שווה..
דבר לא נשאר יפה... הרסת קילקלת...
הצטערת חזרת.. שוב ברחת.. שוב תירוצים..
אותן מילים... אותי הן הורגות.. איך נתת לי לשקוע בדמיונות!
זאת אהבה ממבט אחר...
עליה קשה לי לספר...
אהבתי אותך.. אחזתי בתקווה...
קיוויתי שיום יבוא.. ותתגשם המשאלה..
לבי זהר כמו יהלום.. זה לא חלום...
אבל אל- תוך הבור נפלתי .. לקח זמן אך התאוששתי...
אני רוצה לספר לך.. מהי אהבה... אהבה כל- כך יפה..
שלעולם לא תהיה איתך!
זאת אהבה ממבט אחר...
אהבה שאוכל להקדיש לאחר!
שינשק את שפתיי ויביט אל עיניי..
ויהיו את אותם חיוכים אך הפעם ללא שקרים!
והמילים יהיו סוחפות... ולא אפסיק לדבר,
ולא אפסיק לקוות.. כי יום יבוא... ויתגשמו כל אותם חלומות...
כי זאת אהבה ממבט אחר...
יום יבוא ואז נדבר..
יהיה לי כל- כך הרבה מה לספר...
עד כמה שלא תתאר....
ואני לא ייבכה , ואני לא ייצעק,
כמו ילדה גדולה לא אפול...
אחייך...
(2)אני רוצה שתהיה כמוני אני כל- כך רוצה שתהיה כמוני. אני שומעת מוזיקה וחושבת איך זה להיות אותו דבר. שנחלוק את אותו
עולם, שנהיה יחד ולא כמו כולם, שנהיה שונים, שנאהב ונחדש, נשמח ונחייך שלא נדאג שנהיה חופשיים, כולם צועקים-
יש חיים מעבר.. ואני חושבת אחרת. כי אתה זה החיים ומאחורייך רק שאריות של כאב של עצבים של סיוטים מרים וארוכים
לאן הם מובילים? איזה טעויות אנחנו עושים בכדי לחוות את אותם רגעים כואבים שמשאירים צלקות לכל החיים שמונעים
מאיתנו להיות שלווים, אנחנו אנוכיים, לחוצים מוזרים... אתה כועס אני רואה את זה ואני לא שקטה, אני מחכה לסימן, לתשובה
אולי ממך.. לנשימה.. נשימה רגועה.. לאהבה... לקבל ממך את אותה תחושה שלבי נותן לך... ואתה לא שם .. אתה נאבד,
אתה חושב שאתה אוחז אבל אתה מפספס.. אני בלעדייך וכל- כך רוצה אותך להיות איתך גם בעולמך, להתחבר...
שזה לא ייגמר, אבל זה הסוף, כמו קו סיום אבל אני לא קופצת משמחה, לא מדאגה לא משנאה לא מפחד אלא מאותה הרגשה
איבדתי את האהבה, את אותה הרגשה טובה, קיבלתי משהו בתמורה אבל משהו שונה .. זאת אינה הגדרה... זאת לא עוד חוויה
זה אני ולא אתה.. זה אני ללא שמך, ללא גופך, ללא המגע רק אשליה.. קטנה ללילה אחד לרגע קט, לא מיוחד בסופו של דבר נמעד
ולעד! אני מחכה לרגע שבו ניתן ידיים נביט בעיניים נקרב שפתיים נהיה שניים כמו בחלום רק לאור היום רק אני ואתה!
אני רוצה שתהיה כמוני אני כל- כך רוצה שתהיה כמוני, שתחשוב את מה שאני חושבת שתרצה את מה שאני מבקשת..
שהחלומות שלנו יתחברו ויהיו כלא נפרדו... ואנשים ימשיכו לדבר... וימשיכו לקלקל... אבל אנחנו נהיה שונים...
אנחנו לא מוגדרים אבל בלב אנחנו יודעים ... מה אנחנו רוצים, מה אנחנו צריכים.. מה אנחנו מבקשים.. ומה בכל זאת עושים..
ואז באים אותם ימים של צער לאותם רגעים.. ואז הכאבים.. כמו חצים.. בתוך הלב פוגעים כמו מטרה שנועדה , כמו סיכה חדה
ככה היא אהבתך, כל- כך מיוחדת עד כדי פגיעה, במקום בהרגשה בכאב בתחושה. הכל חוזר על עצמו, הגלגל חוזר לקדמותו
ואתה לא איתי, אינך מחייך לצידי, כל האושר שבתוכי, נספג בתוך גופי והוא חם מתמיד, חושק בהצלחה שממנו רחוקה , הוא מחפש
דרך להנאה שממנו חמקה הוא לא מוצא אותה והיא ממנו ברחה ולמה עשתה דרכה בחשכה בשביל שלא ייראה אותה שלא ימצא
שלא יתפוס ויחזיר אותה למקומה, היא הרחק ממנו וממנה, היא רוצה ללכת קדימה ואנחנו הולכים אחורה אנחנו נופלים ולא נאחזים
במה שנשאר באותם שאריות של החיים... ואתה לא כמוני ולא תהיה זה לא ייקרה זה שונה, אני רוצה שתהיה כמוני, אני כל- כך
רוצה שתהיה כמוני, אני שומעת מוזיקה ובוכה- אותו דבר אותה להבה בלבי רק גדלה... ואני חיה בלעדייך , לחוצה, פגועה...
זקוקה להתחלה חדשה.. זקוקה לך אבל אתה שם לא תהיה שם לא תחיה אתה שונה איך שלא תראה אני ואתה נועדנו לעולמות
שונים הרגעים הם מעטים.. מהם אנו נהנים אבל הם נגמרים וכך גם החלומות וכך גם החיים!
(3)
הם לא יודעים עד כמה כואב לי.
הם לא יודעים עד כמה רע לי.
רק המגירה יודעת, המגירה שבלבי.
המגירה שלא יוצאת מראשי,
מעבירה היא צמרמורת בכל גופי,
אני מרגישה את הקור מרגישה את החום,
מרגישה את החיסרון אך לא את היתרון.
הם לא יודעים עד כמה אני צועקת,
הם לא יודעים עד כמה אני בוכה,
הם חושבים שזה סתם, סתם בעיה של ילדה קטנה
שמבקשת עזרה שמבקת תשובה.. לשאלה בודדה
אך דרכה עושה ודמעה אחר דמעה ממלאת כך את האדמה
בשלולית של אהבה אך בועה של אשליה... אני חיה בעולם אחר..
עולם דמיוני, אין לי מציאות... הכל חלומות... נתת לי להאמין...
נתת לי לחייך, אך מבפנים נקרעתי.. הרגשתי את הכאב...
הכאב שבא מהלב... שאותך רק אוהב, עד כדי סיוט,
עד כדי מרירות... עד כדי הרגשה, שאין בלעדייך תחושה!
אני על הקרקע, ואני לא מרגישה, איפה אני חיה, מהי התשובה...
נתת לי ללכת... נתת לי לעזוב... נתת לנפש לברוח...
עכשיו אתה כבר רחוק, כשאני ייחפש אותך, אני ימצא,
אבל כשאתה תחפש אותי, ....
אותי כבר לא תמצא, אני יהיה רחוקה, מכל צרה מכל בעיה,
לא יהיו גבולות, לא עוד אשליות, לא עוד מבוכים, לא עוד סיכונים,
אני רוצה שקט בחיים, רוצה לחלום לעולמים, אני רוצה הרבה דברים,
זאת הם לא יודעים, אבל המגירה יודעת... המגירה שומעת,
ויום אחד בשבילי היא תחייך , וזה יבוא מכל הלב, ובעיניים שלו אביט,
והוא יחייך בחזרה, וכשאשאל לשלומו, יענה ששלומו נפלא, ואתקל במבטו,
ונשלב יד ביד... נצעד למרחק, והשמש שוב תזרח, ועינייו יעירו את עיניי
באור כוכבים שבלילות זוהרים והירח מלמעלה יקרוץ, יחייך ויברך את אותה תקופה חדשה
ונפלאה, אותה תקופה מתוקה, כבר אינה מרה כבר אינה שחורה, הזיכרונות כה ארוכים,
מספיקים הם לשנים, אך מילאת זאת בטוב, נעלמתי באהבה... והמגירה בשבילי שמחה,
אך עדיין אני ילדה, אותה ילדה קטנה שלומדת מטעויות ... שעושה הרבה שטויות, ועליהם נענשת קשות,
וממשיכה בכולם למרוד, וחושבת שהיא בודדה, אבל לא מסתכלת סביבה, מה עומד שם באמת,
מהי אותה אמת.... והמגירה לא תגלה, היא כמוני, היא נסתרת, ואני ממורמרת, ואני כואבת... ואתה זאת מעביר
עם חיוך מזהיר... אתה מסתורי.. אתה מיוחד, אתה שם ואתה כאן... אתה בראש.. אתה בלב... ואין את אותו כאב...
אני מרגישה חופשיה... אין יותר דאגה רק תחושה טובה... רגע... התחושה... תגיד לי בעצמך, זאת אהבה? או עוד אשליה?
לא רוצה שוב להיות בודדה להרגיש לא שפויה לרחם על עצמי, להיות אותה ילדה לעשות טעות איומה לפגוע גם בך,
אני לא רוצה!!! אני רוצה לצעוק שאני חופשיה ללא מגבלות חיה באהבה והמגירה מרגישה שאני שמחה ואותי היא עוזבת כי עכשיו
אני איתך, היא מרגישה שלמה עם עצמה, עכשיו היא נותנת לי לצעוד בדרכה אך לבד, איתך, לבנות חיים ליהנות מאותם רגעים,
ואתה תהיה אותה מגירה שאותי עזבה, ואני יילך בדרכך, ואתה תחייך בשבילי, ותרגיש את כאבי ותרגיש את שמחתי, ותרגיש את
הטוב ותרגיש את הרע, ותהיה המגירה שלי הייתה חסרה, אך אתה כן תגלה מהי האמת ואתה כן תגלה מהי התשובה
ואיתך כבר לא אהיה אותה ילדה קטנה ממך אלמד דבר דבר, ממך אקבל את אותה אהבה, המערכה בה אני נמצאת
נותנת הרגשה שלווה, אבל אתה עדיין לא קולט עד כמה אני בטוחה! אינך מכיר אותי בשביל לדעת כולי, איני מכירה אותך
בשביל לדעת אותך, אבל אנחנו מספיק מכירים בשביל לדעת מהי התאמה, וכאן אני מרגישה- שזאת אכן... אותה מגירה-
אתה משלים אותי, ככה אני מרגישה , ואני נעולה אי- שם ואותי שיחררת, וכאן זה מסתיים, הכל ממשיך להתקיים,
הרקע משלב צבעים בהירים וחופשיים , נוחים מתמיד רגועים לעולם.... אני איתך ולא אעזוב אף- פעם.
(4)
יושבים על הספסל מעבירים את הזמן, צוחקים, אותם מבטים והדברים לא כשורה.. לא זורמים כמו שהיה, אתה מחייך חיוך עדין אני פוסעת מבטיי
אל רגלייך מביטה ישירות על שפתייך נהדקת כולי ממחשבות עלייך לא יכולה בלעדייך. אתה לא מרגיש אבל זה קורה מסביבך , זאת אהבה ברורה
אך מטושטשת בשבילך... אתה הולך בצעדים גדולים ואני מתקדמת בזהירות.. אתה הולך בדרך האיטית ואני מזנקת במהירות.. מנסה להשתלב..
אך כוחי לא נודע, כולי עייפה מלחשוב מה אני באמת רוצה, מה אני צריכה, מה אני מסוגלת, מה איני יכולה.. הכוח של האהבה, כל- כך גדול ולא נראה,
בלתי נמנע עמוק בתחושה... אפל במחשבה... מהי אהבה... ?!
הסימן הוא הלב... הרגש.. הרצון... החלום... לאור היום... אנחנו נפגשים מבטינו מצטלבים... המגע חודר להרגשה הטובה שלי ממך... בתוך הנשמה
את מה שאני מרגישה ורוצה ... ועומדת לעשות, לא אני לא הולכת לבכות לא שוב.. לא בגללך, זאת אהבה אחרת והרבה יותר טובה...
מטיילת בעולם מכירה אנשים... רק לך עוד אותו מבט התמים.. הילד המסתורי שאני רוצה לגלות.. הילד שממנו רוצה רק ללמוד... ולא שוב טעויות לא עוד!
רוצה לחיות... ממך לנדוד... אל תוך החלומות לשקוע בעננים שבלבך מרחפים... מחפשים את המבט התמים.. החצי השני.. אני ואתה...
עולם בעולם יד ביד.. מאחלת שכך נישאר לעד... מציקות לי התחושות שממני לא יוצאות לא עוברות.. רק מדברות והורסות שוברות ומנפצות...
אני ואתה.. הגדרה יפה לא שלילית לא חיובית לא זרוקה לא בטוחה.. הגדרה של אני ואתה, מצאתי את הדרך להרגשה האושר שבאהבה..
מצאתי אותך אבל אני מאבדת שליטה לא מרגישה את הנפילה איך אני טועה ואני לא רואה... עדיין יושבים על הספסל...
מעבירים את הזמן.. השתיקה ללב חודרת ואני כולי נאטמת... לא אותו חיוך עכשיו הקרירות האדישות כבר אין התרגשות...
זורמים בהרגשה שונה ורעה.. מה קרה מה השתנה? הלכת איתה זה מה שקרה.. היא שינתה אותך אתה נגדי אתה נגדך..
אתה לא רואה מה קורה ואני יודעת מה יהיה... ושוב.. אינני מוצאת תשובה... כי אתה בצעדייך רחוק נורא.. מנסה להשתלב אך כבר לא יכולה..
וכוחי נודע, אינני יכולה להשיג אותך בחזרה, מה אני באמת רוצה? אותך, מה אני באמת צריכה? אותך, מה אני יכולה? זאת שאלה טובה,
מה אני מסוגלת, אין לי תשובה, יש רק הסבר לכוחה של האהבה.. הוא גדול אך נראה... בלתי נמנע מכל מחשבה... כבר לא אפל אם כי הוא חיוור
הסימן הוא הניצוץ... הרגש של לאבד... לא יכולה בלי, צריכה רק אותך, מבטינו שוב חודרים ואני לחוצה, אתה ממשיך בשלך כאילו דבר לא נראה..
ואני לא מבינה איך תחזיק את לבך מחלומו האמיתי מכאבו אשר בתוכי... כי את אותו כאב אני מרגישה והכאב הוא מאהבתי לך!
(5)
נחצה... את הגבולות,
נעבור , את אותן אשליות רק לא בחלומות,
נשרוד ונלמד... נצעד יחד אל האופק אל המרחק...
אם נשקיע אם רק נרצה,
אם תבוא ולא תתחבא, אז הקשת תנצנץ בעננים,
כמו דמעות שזולגות מבפנים...
פזמון-
כי רק בחלומות החיים וורודים,
שם שנינו נראים אוהבים,
ללא מריבות ללא מכשולים,
רק בחלומות, החלומות הטובים,
אין סיכונים, רק ריגושים..
ללא מילים אנחנו נסחפים...
רק בחלומות אנחנו נפגשים,
רק אותם ימים, ימים טובים...
בית 2-
הטלפון מצלצל, מפחדת בך להיתקל,
שעות על גבי שעות, המחשבות עלייך שולטות... לא יודעת מה לעשות...
בתוכי , אני מרגישה אבודה מבחוץ קורצת לה תקווה,
אני שוב בוכה אני שוב שמחה, לא יודעת איפה אתה....
פזמון-
כי רק בחלומות החיים וורודים,
שם שנינו נראים אוהבים,
ללא מריבות ללא מכשולים,
רק בחלומות, החלומות הטובים,
אין סיכונים, רק ריגושים..
ללא מילים אנחנו נסחפים...
רק בחלומות אנחנו נפגשים,
רק אותם ימים, ימים טובים...
מקווה שאהבתם... השקעתי הרבה חחח
שלכם.... נטלי...




