אני יושבת על הספסל שפעם ישבנו בו יחד
ניזכרת בשיר שלנו ובוכה
עכשיו זה כבר לא כמו פעם
כי עכשיו אני כבר לא רואה בעיניך החומות אהבה
השפתיים שפעם היו שלי כבר לא מדברות אליי
המבט שלך כבר לא מכוון אליי
והחיוך שלך הוא לא ביגלליי
=(
אם רק הייתי יכולה לחזור בזמן.. לעבר לסדר הכול וששנינו ניהיה יחד עכשיו!
אז אולי אלוהים חייך כשניפגשנו כי הייתה לנו אהבה גדולה
אבל עכשיו אלוהים בטח בוכה כי מה שנישאר זה רק רסיסים!
~~מוקדש לאחד והיחיד שפוגע בי כל יום מחדש~~




