עלי...תמיד עליי..
יש כאלו שסתם שומעים התפתחויות חדשות וישר קופצים "הוא מדבר עליך..""הוא מדבר עלייך.."
וישר מתחילים לפתח בך ציפיות "שהוא אוהב אותך" "הוא מרגיש כלפייך משהו" וכל הבולשיט הדומה..
האנשים האלו הם בדרך כלל או חברים שלך שלא יודעים מה להגיד בדיוק או שבאמת הם חושבים ככה בגלל מה שנראה...או שיש כאלו שהם לא בדיוק חברים סתם אנשים שהכרת בפורום,בצאט או סתם שיצא לך לדבר איתם והם ישר בטוחים שהם מכירים אותך ושזה באמת ככה ושהכל יסתדר ו"עוד מעט תהיו ביחד...תראי נשמה הכל יהיה טוב.." למה בתור בנאדם מאוהב..(כן יש כאלו שיגידו אולי שזה מילה גדולה לילדה בת 15 וחצי..שעוד כל החיים שלה לפניה אבל המילה הזאתי באמת מייצגת את מה שהרגשתי--> א-ה-ב-ה מילה קטנה עם 4 אותיות שאומרת כ"כ הרבה..) אז למה בתור בנאדם מ-א-ו-ה-ב אני תמיד בוחרת להקשיב לאנשים האלו..לא משנה אם הם החברים הכי טובים שלי או שהם סתם אנשים שהכרתי,הלב שלי אוטומטית מתחיל להקשיב להם..למרות שמההתחלה ידעתי שאין סיכוי..ידעתי שמקסימום נהיה ידידים טובים אבל תמיד שמרתי על תקווה...בהתחלה היו כביכול "רמזים" כאלו שרמזו שהוא מבחינתו מרגיש את אותו הדבר.. אז החלטתי פעם אחת ויחידה בחיים שלי לעשות צעד ולהגיד לו..וכן כן תאמינו או לא אולי פעם ראשונה במהלך ה15 וחצי שנים שאני חיה יצא לי להגיד למישהו את המשפט הזה ובאמת להתכוון לכך..."אני אוהבת אותך" משפט כזה קטן...כולה 3 מילים אבל זה אחד מהמשפטים שהכי קשה להגיד אותם...אבל אמרתי את זה...כן כן אני הילדה הביישנית הזאתי שהיו תקופות שלא יכולתי להגיד למישהו שמוצא חן בעניי "היי" אמרתי לו "אני אוהבת אותך.." בסדר עברנו את זה...הוא הגיב טוב והכל ונשארנו ידידים טובים..אפילו הקשר התחיל להיות יותר חזק,יותר פתוח,עם יותר משמעות..היו כאלו שאמרו שאולי הוא מתחיל להרגיש משהו..ניסיתי באמת שניסיתי לא לפתח ציפיות אבל כמו כל ילדה מאוהבת זה פשוט קרה...פיתחתי ציפיות...בסדר בהתחלה היתה כוסית שרצתה אותו אבל הם רבו ומאז הכל השתנה הוא כבר לא רצה אותה.. ואני פתאום חשבתי לעצמי שאולי באמת יש לי סיכוי עכשיו...משהו קטן..אבל הוא הכיר עוד אחת במסיבה ולקח את המספר שלה "זה לא רציני" חשבתי לעצמי...הוא אפילו לא התקשר אליה.. עד שיום אחד הוא סיפר לי עליה ותאמינו או לא מצאתי את עצמי מעודדת אותו להתקשר אליה...והוא התקשר..כן כן הוא הרים טלפון בגלל העצות החכמות שלי ונחשו עכשיו מה? כן הם חברים...
"הייתי אתמול עם חברה שלי.." רק אלוהים יודע איך המשפט הזה כאב לי...כמו סכין בלב הוא נכנס והדמעות התחילו לצאת לאט לאט..ואני כמו מטומטמת אומרת לו "מזל טוב" ו"סחתיין עליך.." והוא כנראה לא ידע כמה זה כאב לי לשמוע את המשפט הזה..הם כבר יומיים ביחד והוא-המאושר באדם...אתם צריכים לשמוע איך הוא מדבר עליה..וכולו בהתלהבות מספר לי "את יודעת למה אנחנו מתאימים? כי יש לה בשם את האותיות של השם שלי..." סוו וואט??! גם לי יש...
סעמק למה החייים צריכים להיות כאלו...אני בתור ילדה מאוהבת העדפתי להקשיב לאנשים שאמרו שיש מצב..ושגם הוא מרגיש ככה...אבל היו אנשים שמההתחלה ניסו לפתוח לי את העניים ולהראות לי שזה לא יקרה..ומה שכן אני מההתחלה ידעתי שזה יהיה ככה...היתה לי את התחושה אבל כמו ילדה מאוהבת העדפתי להיכנס עם הראש בקיר...ואתם לא יכולים לתאר לעצמכם כמה זה כאב..אבל הרי "מטעויות תמיד לומדים",לא?




