היי! רציתי לשתף אותכם באהבה הראשונה שלי----(זה הולך להיות ארוך...)
בתחילת השנה, כשהייתי בהתחלת כיתה ז', ראיתי ילד שכול הזמן מסתכל עלי... או שסתם יוצא לו להיות לידי.... חשבתי שהוא נדלק עלי או מש'ו.. ובגלל שאני כול הזמן נדלקת על מי שנדלק עלי... אמרתי לעצמי 'עכשיו אני אלמד מתאויות- אני לא אדלק עליו'... וזה מה שקרה! אוףףף אני תמיד צריכה לזכור את המשפט -
אל תואהב את מי אתה משיג- תשיג את מי שאתה אוהב.
אבל אני אף פעם לא לומדת! ומה שהכי גרוע הוא החבר הכי טוב של הילד שאני הכי שונאת! פעם נתתי לו כאפה מצלצלת כי אעליב אותי ומאז הוא כול הזמן מציק לי! ובקשר ליד הזה שאני אוהבת- הוא יחסית ביישן.... אבל מקובל מאודדד... אף פעם לא דיברתי איתו... ואפילו פעם אחת שמעתי שיש לו חברה!!! זה מ'זה ביאס אותי... אבל אני לא יודעת איך לתקשר איתו-- סיפרתי לחברות שלי... אבל הם כול הזמן עיצבנו אותי ואמרו לי 'הינה הוא, הינה הוא...' זה כזה עיצבן... אז בסוף אמרתי שאני לא אוהבת אותו יותר כדי שלא יעצבנו אותי! אבל עכשיו אין לי אם מי להתייעץ!
נסי להתקרב לחבר'ה שלו...
או שנסי לשאול מה הוא לפחות חושב עליך (תבקשי מידידות, חברים...)
אני מבינה כמה זה קשה לאהוב מישהו והוא....לא יודעים...
עם הזמן תראי שהכל יסתדר :wink:
Lina-21, תודה נשמה!!! אנסה
sweetly,
אין בעד מה!!! :wink:
שיכורה-מאהבה, תודה מאיה מאמי
