פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי
פורומים פורום צעירים 18 ומטה פורום אהבה כללי <<~*אהבה לא מקובלת*~>> (עוד ...

<<~*אהבה לא מקובלת*~>> (עוד סיפור)

✍️ sexy_bomb 📅 08/07/2004 18:34 👁️ 460 צפיות 💬 25 הודעות
← חזרה לפורום עמוד 1 מתוך 2
א
[/color]
[/color]
[/color]
[/color]
היה זה יום לימודים ארוך, אני כרגיל חזרתי הביתה, וכרגיל אין אף אחד בבית. האח הקטן שלי אצל חבר כנראה- כמו תמיד, אמא שלי בעבודה, ו"אבא" שלי גם בעבודה. אני כותבת "אבא" כי הוא לא האבא האמיתי שלי! ההורים שלי גרושים!
לא הייתי רעבה בכלל ולא היו לי שיעורים היא זה שבוע לפני סוף הלימודים! התחברתי ל-ICQ וראיתי הודעה של מישו שלא נמצא ברשימה שלי, פתחתי אותה. "מה קורה ממי?" שאל. "הכל טוב... מי אתה?" שאלתי. "קוראים לי שמואל.. ואת?" "מישל... מאיפה אתה?" "גינות... ואת?" "קרית ביאליק... בן כמה אתה?" "14 ואת??" "14..... יש תמונה??" "כן ולך??" "כן שלח לי ואז אני ישלח לך..." "אוקיי שניה..." הוא שלח לי תמונה שלו הוא נראה כל כך טוב עם 8 קוביות בבטן חתיך שזוף עם מבט חודר. "איך??" הוא שאל. "חתיך......." "תודה מאמי שלחי תמונה שלך..." "אוקיי..... דקה..." שלחתי לו את התמונה. אחרי שהתמונה נשלחה הוא לא הגיב. "אני מבינה שלא אהבת...." אמרתי ובליבי הרגשתי טיפה אכזבה, לא יודעת למה, אני דיי רגילה שכולם מחמיאים לי כל הזמן, ושהבנים כל הזמן אומרים לי שאני כוסית, מושכת, סקסית. אני רגילה למחמאות. "לא.... להיפך... אהבתי מאוד... אני פשוט טיפה בשוק..." אמר במהירות. "ממה??" שאלתי. "מהעיניים שלך..... הן מהפנטות... אני מהופנט....." אמר. יש לי עיניים ירוקות- דבש. וזאת הפעם הראשונה שאמרו לי שיש לי עיניים מהפנטות. באותה שניה שלחתי לידיד הכי טוב שלי- אייל- הודעה. "אתה חושב שיש לי עיניים מהפנטות??" שאלתי . "למה אתה שואל??" שאל אייל. "עזוב נווווו כן או לא......" שאלתי מחוסר סבלנות. "כן..... את האמת.... כן!" אמר. "אהה......... תודה נשמה....." מאותו יום לא הפסקתי להיתכתב עם שמואל לא נפגשתי איתו, כי המרחק בנינו עצום, התחלתי להיתאהב בו יותר ויותר וגם הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. הפכנו להיות ממש קרובים והוא הבטיח לבוא לבקר בתחילת אוגוסט. הכרתי אותו בידיוק שבוע אחרי שאני מעידן- האקס שלי- נפרדנו. גם שמואל נפרד באותו יום מאפרת- האקסים שלו. היננו שנינו פרודים טריים. יום אחד ארגנו נסיעה ללונה פארק תל אביב, כמה ילדים חברות שלי וידידים שלי. נסעו ברכבת לתל אביב, ישבתי ליד אייל- הידיד הכי טוב שלי- ודיברנו. "למה העיניים שלך נוצצות בזמן האחרון.?? את מאוהבת??" "חחחחח כן..... אבל הפעם באמת....." אמרתי בחיוך מסתורי, "נוווו..... ספרי פרטים... אני רוצה לדעת...." אמר. "סורי לאכזב אותך אבל לא.... אני לא מספרת עד שהכל יסתדר, כל פעם שאני מספרת משו הכל נהרס... וכלום לא יוצא... עכשיו אני לא מספרת כלום...." חייכתי, שמתי אוזניות והדלקתי את הדיסקמן שלי .
"I don't know who you are
But you seem very nice
So will you talk to me
Shall I tell you a story
Shall I tell you a dream
They think I'm crazy
But they don't know that I like it here
It's nice in here, I get everything for free"

השיר שאני הכי אוהבת בעולם. והוא היה כל כך נכון עכשיו לגבי שמואל. הקשבתי למילים וזמזמתי יחד עם המנגינה את השיר, כל הנסיעה הקשבתי רק לשיר הזה וחשבתי על שמואל. לא יכולתי, הרגשתי איך אני מתאהבת בו יותר ויותר.
איזה סיפור יפה..
המשךך!!!
תמשיכי!
איזה יפה.......!
תמשיכיי
הינה המשך!!

הרגשתי בעננים, הדבר היחיד שרציתי זה לחבק אותו, להיות איתו. לא היה אכפת לי מתי מגיעים, רציתי שהנסיעה תימשך לנצח. שכחתי לגמרי מהנסיעה שלי לאילת, שכחתי לגמרי מהצרות שלי, שכחתי שאני אמורה להיפגש עם מישהו באילת. לא היה אכפת לי מכלום. הייתי יותר מידי שקועה, הגענו ללונה פארק ושכחתי באמת הכל ביליתי נהנתי והשתדלתי לחשוב כמה שפחות על שמואל! חזרתי הבייתה, הייתי הרוגה, דיברתי עם אמא שלי כמה מילים והלכתי למחשב. שמואל הנשמה שלי הציף אותי בהודעות, טחחח הייתי מאושרת, הוא היה מחובר אז שלחתי לו הודעה. "מה קורה יפיוף שלי??" ראיתי שהוא מקליד. "הכל טוב נשמתי מה איתך??" "אממ עייפה אתה יודע חזרתי עכשיו מהלונה פארק, ואני עייפה תותחים.... יש חדש??" "לא אהובתי... אבל אני צריך להגיד לך משו חשוב...." לא הבנתי מה... וחשבתי לעצמי מה יכול להיות כבר... לא ביג דיל "דבר" אמרתי לו. "אני דתי..." הוא אמר, לא הבנתי בכלל מה הוא רוצה "אני בכל זאת אוהבת אותך..." כתבתי. כי באמת לא היה אכפת לי מיצידי שיהיה ערבי אני אוהבת אותו בגלל איך שהוא ומה שהוא לא בגלל הדת שלו! "איזה מתוקה את..... אני פשוט חולה עלייך...." הוא כתב. וזהו. היתנתק. הוא לא היתחבר הרבה זמן, וכשהיה מחובר לא היה שולח לי הודעות, שלחתי לו כמה הודעות, אבל הוא לא ענה, הוא פשוט ניתק איתי את הקשר, כאילו כלום, הייתי בדיכאון היה כבר חופש. ירדתי לאילת והיא ממש כיף עם שלומי- הילד שהייתי צריכה להיפגש איתו באילת. היה כיף, חזרתי היה אמצע החופש שבוע לפני ששמואל היה צריך להגיע לצפון. הייתי כבר כולי בהתרגשות, באקסטאזה, לא ידעתי איך להעביר את השבוע, קניתי בגדים, נעליים, לא נגעתי במחשב, לא אכלתי, לא יכולתי, פשוט לא היה לי חשק לאכול, רק שמעתי את השיר שאני הכי אוהבת:
Have you been here before"
Shall I show you around
It's very pretty
Have you come here to stay
Well, you sure picked a day
My name is Billy
It's my birthday, you're invited to my party down the hall"

כמה שזה נכון, חשבתי, כמה שהמילים מדברות עליי, פשוט... לא יודעת, לפעמים יש מצבים בחיים שנראה לכם שהשירים פשוט כתובים עליכם, וזה לא שיר דיכאון זה שיר רוק, שיר יפה, פשוט כל כך נכון עכשיו! השבוע עבר מהר מאוד, לא ידעתי איך הוא פשוט עבר, הייתי מוכנה כבר, לפתע נשמע צלצול הפלאפון שלי, עניתי. "הלו??" "מישי??" "כן שמואל נשמה...." "אני עכשיו נמצא בקניון בביאליק בחנות בשם דיזל...." "אוקיי נשמתי... עוד 5 דקות אני שם...." יצאתי מהבית. עליתי על האוטובוס ונסעתי, היו אלו ה-5 דקות הארוכות ביותר בעולם, הנסיעה כאילו נמשכה שנים. לבסוף הגעתי. נכנסתי לקניון, החנות שהוא דיבר עלייה הייתה בקומה השניה. הגעתי למדרגות, פתאום, כאילו לא יכולתי לזוז, כאילו הצמחתי שורשים, החלטתי לעלות, הוא במילא לא יודע מה אני לובשת, התקרבתי לחנות אח עמדתי ליד אחד הדוכנים כדי שלא יבחין בי, הוא היסתכל על הבגדים בחנות, הוא לא נראה דתי בכלל, הוא נראה ילד רגיל לחלוטין, חשבתי לעצמי באותו רגע. זיהיתי אותו מהתמונות האחרונות ששלח לי, הוא לבש עכשיו חולצה צמודה אופנתית בצבע שחור וג'ינס כחול אופנתי. ראיתי אותו מחייג מהפלאפון שלו, ופתאום צלצל הפלא שלי, התרחקתי כדי שלא ישמע, "איפה את אהובתי??" אני כבר בקניון... עוד שניה אני באה...." "אוקיי.... מה את לובשת שאני יוכל לזהות אותך??" "אממ... חולצת סטרפלס בצבע תכלת, יש עלייה סמל של פומה, ומכנס קומיקס צבעוני" אמרתי. "אוקיי יפיופה......" "אני בקומה השניה ביי..." אמרתי וניתקתי. התקרבתי לחנות.
וווווואי איזה סיפור מקסים..
תמשיכייי,
חח אני מדמיינת את כל מה שאני קוראת :!:
עד עכשיו זה נשמע סיפור אמיתי 😊
וואי סיפור מהמםםםםםםםםם תמשיכי מותקקקקק
לא היה קשה לזהות אותי, הוא בחן אותי וחייך, היסתכלתי עליו והחזרתי לו חיוך, הוא היה יותר גבוהה ממני בטיפונת. השיר שלי שוב התחיל להתנגן לי בראש:
Where I go, what I'll become or who I am or what I'll be"
I'll never know, but I am sure that I'll get everything for free"

בילינו אחה"צ פשוט מדהים צחקנו, הכרנו יותר טוב, היה כבר מאוחר ישבנו על הבמה המרכזית בקניון, "אני נשאר פה שבועיים!!" אמר. "מה זאת אומר שבועיים??" שאלתי. "דודה שלי גרה במוצקין.... ואני יישן אצלה...." אמר. לפתע נימרח חיוך דבילי ומאושר על הפנים שלי. "אני רואה שאת שמחה..." אמר. "אני מאושרת......" אמרתי וחיבקתי אותו חזק חזק, הוא הרחיק אותי טיפה, והיסתכל לי לתוך העיניים, הוא היתקרב אליי טיפה והיינו ממש קרובים והרגשתי את הנשימות שלו, הוא התחיל לנשק אותי, ואני נסחפתי לנשיקה ונשקתי אותו חזרה, היתנשקנו בלהט, נשיקה חמה ומלא באהבה ותשוקה, שכחנו שאנחנו במקום ציבורי ולא היה אכפת לנו, המשכנו להיתנשק בחום, כל כך נהנתי מהנשיקה, זו הייתה הנשיקה הראשונה שלי, תמיד תכננתי את הנשיקה הראשונה שלי דמיינתי אותה במוחי, אבל אף פעם לא דמיינתי אותה כל כך מושלמת, ומתוקה. היתנשקנו 5 דקות, אבל לא הרגשתי את ה-5 דקות האלו, זה היה כאילו 5 שניות, הוא היתנתק מהשפתיים והיסתכל לי לתוך העיניים הרגשתי מהופנטת וחייכתי חיוך קטן, הוא חייך חזרה, ונישקתי אותו נשיקה קטנה על השפתיים, חיבקתי אותו, הוא חיבק אותי ועמדו שם מחובקים. לפתע הפלאפון שלי צלצל, לא רציתי לענות, "תעני...." אמר שמואל. התנתקתי ממנו, הסתכלתי על הצג כדי לראות מי מתקשר, זה היה דין, ילד שנורא אוהב אותי, "היי ממי..." אמרתי. "היי מתוקה מה קורה נשמתי??" שאלה דין. "הכל טוב מה איתך?" "הכל טוב איפה את??" "מסתובבת...." "אהה...... סבבה.... את שומעת מחר אני בביאליק, בקריון...." "אהה... טוב..." "אז אממ... חשבתי אולי ניפגש...... מה את אומרת...??" "לא יכולה..." "למה??" "כי אני עסוקה.... טוב קיצר דין אני חייבת לזוז... אני עסוקה... ביי ממי......" אמרתי וניתקתי. נישקתי את שמואל ואמרתי, "בוא... אני רוצה להראות לך משו.." ולקחתי אותו ביד, חחח... הוא התקרב אליי וחיבק אותי וככה הלכנו לכיוון הים, למקום הקבוע שלי בים. התיישבנו שם, על הדשא ואני שמתי את הראש שלי על הרגליים של שמואל והיסתכלתי למעלה, לשמיים. הם היו המכוסים כוכבים, מלא מלא מלא מלא כוכבים, אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה כוכבים, שמואל רכן מעליי ונישקת אותי בפה, השפתיים שלנו נפתחו מעט והלשון שלו החליקה לתוך הפה שלי, הלשונות שלנו שיחקו אחת עם השניה, ומגע היה מטרף, התנתקתי ממנו ולחשתי באוזנו "הלילה הזה הוא היפה בלילות..." הוא חייך וחזר לנשק אותי. חזרתי הבייתה סיפרתי לחברות שלי את כל הסיפור, הם אמרו שאני סתומה, שאני מפגרת, הם לא הבינו שזאת הייתה אהבה אמיתית, הם רק הטיפו לי על זה שהוא דתי, ואז נזכרתי שוב בשיר שלי,
"I'm not troubled or sad
I'm just ready for bed
It's been a long day
Before they switch off the lights
It truly was a delight
They think I'm crazy
But they don't know that I like it here
It's nice in here"

ושוב המילים בשיר נכונים, אני פשוט לא מאמינה ששיר שלם יכול להיות כל כך נכון, כאילו שהוא נכתב על המקרה, השבוע הראשון עבר במהירות ואז מצאתי את עצמי
אה :?:
חחח מה הבעיה עם זה שהוא דתי?
וואי איזה כישרון!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מיידדדדדדדדדדדדדדד עכשיוווווווווווווווו נו כבררררררררררררררררר יאללההההההההההההההההההההה
:mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:
יייייאאאאאמממממההההההההההההההההההה איזה סיפפפפור פציייץץץץץץ אלוהההיייםםםםםםם תמשיכיייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה סיפור מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ומה באמת הבעיה עם זה שהוא דתי?!
נו אז מה!!!

פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
זהו...... זה החלק האחרון........ בסוף החלק אתם תדעו את זה אמיתי או לא ועם מישהו רצה את השיר אז יש גם את השם שלו וגם את שם המבצע!
זהווו עכשיו לסיפור!!

השבוע הראשון עבר במהירות ואז מצאתי את עצמי מזמינה אותו אליי הבייתה כשההורים שלי לא יהיו, והוא הסכים, אני חייכתי בשמחה ושוב השיר שלי התנגן לי בראש:
"Where I go, what I'll become or who I am or what I'll be
I'll never know, but I am sure that I'll get everything for free

Where I go, what I'll become or who I am or what I'll be
I'll never know, but I am sure that I'll get everything for free
Everything for free"

ושוב הוא כל כך נכון!! שמואל בא אליי ראינו סרט דיברנו והיה כל כך כיף, לא עשינו כלום, לא שכבנו ובכל זאת היה כל כיף, דיברנו והיתנשקנו, והתחבקנו בסרט, עשינו תרגילים עם פופקורן, זה היה מצחיק ואחר כך אספנו את הפופקורן שנפל על הריצפה, אחר כך הוא ביקש שאני ישים את הדיסק שהוא הביא והיו שם כל מיני שיריי אהבה, והוא אמר שהדיסק בישבילי, הוא ביקש שאני ישים את השיר עד סוף העולם, שמתי את השיר והשיר התחיל להתנגן, הוא הזמין אותי לרקוד ורקדו סלואו צמוד צמוד לאורך כל השיר,
"מאז שנפגשנו היה לי ברור
שזו התחלה מתוקה של סיפור
מרגע לרגע הבנתי יותר
שכאן זה התחיל ולא יגמר

רוצה להגיד לך כדאי שתדעי
אני בעננים שאת לצידי
וגם ברגעים שאני לא איתך
יש מי שלנצח אוהב רק אותך

ואין בעולם עוד כזאת אהבה
כמו אז בתנ"ך כמו אדם וחווה
אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם
רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם

כשאת מאושרת אז טוב לי בלב
ואם את נשברת גם לי זה כואב
כי את משלימה בי את מה שחסר
אוספת אותי כשאני מתפורר

הביטי אלי ותראי שאני
חצוי וזו את החצי השני
באש ובמים אהיה לך חומה
אתן את חיי בשבילך נשמה

ואין בעולם עוד כזאת אהבה
כמו אז בתנ"ך כמו אדם וחווה
אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם
רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם"

"השיר הזה מבטא בידיוק את מה שאני מרגיש אלייך..." אמר והיסתכל לי לתוך העיניים, חייכתי אליו. "אני אוהבת אותך" אמרתי. הוא נישק אותי על השפתיים ואמר "גם אני אוהב אותך...." "אתה חושב שיקבלו אותנו ככה??" שאלתי אותו. "גם אם לא, לא אכפת לי, העיקר שטוב לנו ביחד...." אמר וחייך. השיר שלי שוב התנגן לי בראש

I don't know who you are"
But you seem very nice
So will you talk to me
Have you been here before
Well, you sure picked a day
They think I'm crazy"...

ושוב הוא היה כל כך נכון. אני עדיין חושבת שהשיר נכתב על המקרה הזה, אני ושמואל אהבנו, אהבנו כל כך שהתגברנו על הרבה דברים ביחד, ההורים שלי קיבלו אותו, ההורים שלו לא קיבלו אותי, הבטחתי שאני יחזור בתשובה בשבילו אך הם לא הסכימו, הם אסרו עליו להיפגש איתי ולא נתנו לו לצאת מהבית, הם הרחיקו אותנו, זה כאב לשנינו, אני בכיתי המון, התחננתי לראות אותו, ולא נתנו לי, לא ראיתי אותו יותר בחיים שלי, ואני עדיין אוהבת אותו, חצי מליבי תמיד יהיה שייך לו. אני בחיים לא יאהב מישו כמו שאהבתי אותו, אני מקווה לפגוש אותו בעוד כמה שנים ואולי אז האהבה שלנו תתממש.
הסיפור הזה חלקו אמיתי וחלקו דמיוני, הוא מוקדש לילד שחשוב לי מאוד, הסיפור מוקדש לשמואל ליפל שתמיד יהיה לו מקום בלב שלי, השיר שכתוב לאורך כל הסיפור הוא:
EVERYTHUNG FOR FREE של K's Choice.

ה- ס-ו-ף
איזה סיפור יפה!!!!
הסיפור גרם לי לבכות!!!!
עכשיו אני עצובה...
איזה סיפורררררררר

מקווה נשמה שתחזרו להיות ביחד!!!!!!!!!!!!!!

אלינה

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס