"הוא החזיק אותה בזרועותיו,
כמו פעוט שנשכב לראשונה בחיק אימו.
זהו מקומה שלה,
מכן ליבה,
חלומותיה
וגופה.
מי יתן ותוכל לשכב כך לנצח,
לאהוב בכל חלק שקיים בתוכה,
לקחת נשימה,
להיות אהובה.
מי יתן ויוכל להחזיקה כך לנצח,
מלאכים לא חתמו על אותה אהבה
היא ידעה,
אך המשיכה לחלום בכל פעם,
על חיים אהודים שעוד לא חוותה.
הוא קירב אותה אליו,
התפלל שאין היא יודעת,
את הגורל שנחרץ על לוחות ליבה
וכעת הוא מחפש את אותם המלאכים,
שיוכלו לקבוע,
כי הוא שייך רק לה."
נכון שיר יפה? לא אני כתבתי... חח...




