מלאכים אי- שם צצים מעלייך
ואתה לא שם .. לאחוז בין זרועותייך,
החלון סגור .. אפל מבחוץ,
ואני בוכה, נזכרתי בך,
מלאכים אי- שם, נופלים מעלייך
ואתה לא שם, לראות זאת בעינייך
היום כך עובר, אינך ממהר,
לא נותן תחושה, של תקווה...
ואני שם עומדת, מביטה לעברך,
חושבת וחושבת איך להשיג אותך
ואני שם מחייכת אך לאחר מכן בוכה,
כי נזכרתי, שזאת רק אשליה,
האורות אי- שם .. מדליקים את תחושותייך
כשהאור נכבה , נופל אתה על ברכייך מחבק אותי
בחלום המתוק, ומנשק אותי אך המזל כה רחוק..
ואני שם עומדת מביטה לעברך ובגופי כואבת ..
על שאיני עוד איתך ... מעלה זיכרונות מנסה לא להיכבות...
אך זה בכל זאת קורה... זה לא רק נדמה...
כי העולם בנוי סביבך חומות חומות .. מבצרים .. אינך מוגן
רק רגשות ... מבטים ושקרים עם אכזבות.. מנסה למצוא עוד שקט אך לא עוד!
ואני עומדת שם מולך ובוכה .. אינך שם לב אתה איתה.. אני עומדת ממולך ומנסה,
לחבק אותך .. אך ברחת , ואיני מוצאת אותך כי המלאכים שלי לקחו אותך ...
הם נתנו לך להפסיד גם אותה, עכשיו שתינו כאן בוכות בגללך... תראה למה גרמת
מה זאת אהבה?! כי המלאכים שלי רצו רק אותך ... עכשיו היכן כולם נעלמו איתך?!
המלאכים לא שם עומדים .. ואני שוב בודדה...
האין זה נדמה לי ? הכל אגדה?!
כי הלאכים אי- שם ימשיכו להיות ... וימשיכו לעשות עוד שטויות..
אך בסופו של דבר הכל טעויות.. כי המלאכים צודקים ואני לומדת לחיות!!!




