עזרה בעבודה

למה פתחת את אותו אשכול פעמיים.?

מהו עישון?
עישון היא שאיפה עמוקה של עשן לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה או באנג. החומר העיקרי המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים, כגון קנאביס. המשמעות הנפוצה של המושג "עישון" היא עישון טבק.
עישון הטבק החל כמעין טקס מסורתי על ידי האינדיאנים בצפון אמריקה, שם מקורו של הטבק. מאוחר יותר, אירופאים שהגיעו למקום אימצו זאת והטבק הפך לסם ממכר. הדרכים הנפוצות ביותר בעולם לעישון טבק הן סיגריה, סיגר ונרגילה.
(אנציקלופדית ויקיפדיה)

ההיסטוריה של העישון
העישון הוא מנהג עתיק למדי. אומנות האצטקים והמאיה מראה שעישון המקטרת היה מקובל באמריקה הדרומית כבר לפני 1,500 שנים. גם האינדיאנים – אמריקניים אחרים השתמשו בטבק, בטקסים חגיגיים. עישון המקטרת היה סמל לאמון כאשר נאספו האנשים לאסיפה או לחגיגה. מקורו של הטבק באמריקה. כשעגן קולומבוס "בעולם החדש" ב- 1492 הביאו לו הילידים פירות, וכן מספר עלים מוזרים ויבשים, אותם השליך. הוא לא ידע שאלה היו עלי טבק. מאוחר יותר, באי קובה, ראה אחד ממלחיו של קולומבוס, דיי הארז, אינדיאני המעשן גליל מעלים אלה, דרך מקל חלול הקרוי "טומאגו". הספרדים כינו את העלים בטעות בשם "טובאקו", וזהו מקור השם "טבק". מגלי "העולם החדש" הביאו את המנהג איתם בשובם לאירופה. בספרד ראתה הכנסייה ב"תגלית" משום מעשה שטן וכלאה את מפיציה באשמת "שתיית עשן"! סר וולטר ראלי האנגלי, חביבה של המלכה אליזבת, היה מעשן מקטרת נלהב, והנהיג את האופנה לעשן בחצר המלכות באנגליה. באנגליה הפכו עישון המקטרת והסיגר למנהג חברתי, שפשט על פני האימפריה הבריטית והעולם כולו. האופנה החדשה הייתה כה מוזרה עד כי נתנו שיעורי עישון פרטיים. אולם, העישון קנה לו אויבים גדולים. המלך ג'יימס הראשון כינה את הטבק "זרע השטן" ובמשך זמן מה אסר על השימוש בו באנגליה. ממשלות רבות התנגדו לטבק כיוון שגידולו פיתה חקלאים לזנוח גידולי מזון.
ראשיתה של הסיגריה לוט בערפל. עישון סיגריות בהיקף נרחב נפוץ לאחר מלחמת קרים, ב-1865. החיילים הבריטים ראו את הצרפתים, הטורקים והרוסים מעשנים סיגריות, והביאו אותן לאנגליה. בבתי החרושת באירופה עסקו נערות בגלגול סיגריות, במהירות מרבית של 5-4 סיגריות לדקה. הן לא הצליחו לעמוד בביקוש. תעשיית הטבק האמריקאית הציעה מחיר של 75,000 דולר להמצאת מכונה שתגלגל סיגריות. ב- 1881 המציא סטודנט בן 22 מכונה שהצליחה לייצר 200 סיגריות בדקה, כלומר 250,000 ביום, אותה כמות שהפיקו 50 מגלגלים ביד.
בעבר סברו מרבית האנשים שבעישון טבק אין כל רע ואפילו היו שטענו כי לטבק סגולות מרפא, אולם לפני למעלה מ-40 שנה הוכיח המדע קיום קשר בין העישון לבין מחלות שונות, וכיום מצוי בידינו ידע רב ומבוסס על אודות העישון ונזקיו.
(האגודה למלחמה בסרטן)

מי מעשן?
נתונים מתוך דו"ח שר הבריאות על מצב העישון בישראל לשנת 2004-2005 מראים כי כ- 25% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מעשנים. שיעור המעשנים בקרב הגברים הוא כ- 32%, ואילו בקרב הנשים הוא כ-18%. בעבר, שיעורי העישון בישראל היו גבוהים יותר. אחוז המעשנים הגבוה ביותר, 45%, נצפה בישראל בשנים 1973-1974, בשנת 1980 37% ובשנת 1992 היו 31% מעשנים. הנתונים מצביעים על מגמת ירידה מתמשכת בשלושים השנים האחרונות באחוז המעשנים במדינת ישראל. בפברואר 2005 פורסם סקר של חברת "טלסקר" המצביע על שיעור המעשנים הנמוך ביותר, 23%. לגבי בני נוער, ממצאי מחקר שערך ד"ר יוסי הראל בשנת 2002 מצביעים על ירידה בשיעור הצעירים המעשנים בין השנים 1998 ו- 2002, 10.5% לעומת 8.2%, בהתאמה. כמו כן, נמצאה ירידה בשיעור הצעירים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות, בין שנת 1998 לשנת 2002, 28% לעומת 34%, בהתאמה.
(האגודה למלחמה בסרטן)





מה מכילה הסיגריה?
עשן הסיגריה מכיל כ- 4,000 כימיקלים שונים, בהם כ-350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות.
קרצינוגנים,דהיינו חומרים מסרטנים, היא קבוצת חומרים מסוכנת ביותר. עשן הסיגריה מכיל כ-43 קרצינוגנים שונים, ושניים מהם, בנזופירן ו-NNK, הם בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה במיוחד. לא מפתיע, אם כך, שהאיברים הבאים במגע ישיר ומיידי עם עשן הסיגריה, כגון חלל הפה, הלוע, הושט, הגרון והריאות, הם הניזוקים ביותר.
· כמויות זעירות של אצטון, מתנול וטולואן - ממיסים אורגניים פעילים.
· קורט של ארסן, פנול, אמוניה ומימן ציאנידי - רעלים מוכרים.
· שמץ של די די טי, DDT, קוטל החרקים הקלאסי.
· קדמיום, מתכת כבדה הנמצאת במצברים, שהפילה אלפי חללים ממחלת הסרטן בקרב עובדי תעשייה שנחשפו לה.
· קורטוב של חומר רדיואקטיבי, האיזוטופ פולוניום 210.
· ה-CO, הפחמן החד חמצני, מולקולת גז הנקשרת להמוגלובין בדם בזיקה כה חזקה, הגדולה פי 220 מזו של החמצן, עד שהיא מונעת את היקשרות החמצן להמוגלובין, ובכך למעשה חוסמת את דרכו לרקמות הגוף ולריאות, ופוגמת במידת החמצון שלהן.
(האגודה למלחמה בסרטן)

נרגילה- מהי?
הנרגילה היא כלי לעישון טבק. הנרגילה בנויה מראש, גוף, צינורית עם פיה וצנצנת זכוכית לאחסון המים. תהליך שריפת הטבק מתחיל בראש הנרגילה, וזאת בעזרת בעירה של גחלי פחם שהטבק נמצא בסמוך אליהם. המעשן שואף לריאותיו את העשן הטבק לאחר שעבר דרך הצינורית, ודרך המים שבגוף הנרגילה.
מקור הנרגילה הוא בקרב עמי המזרח, אך קיום שכיחות עישון הנרגילה עולה בקרב צעירים מכל קבוצות האוכלוסייה.
(האגודה למלחמה בסרטן)


הגורמים המשפיעים על הרגלי העישון:
הגיל, המין וקבוצת האוכלוסיה :
בחינת המגמות בדפוסי העישון על פי דו"ח משרד הבריאות נעשתה לפי חלוקה לחמש קבוצות גיל (21-24, 25-34, 35-44, 44-54, 55-64, 65-74, מעל 75 ) והשוואה בין גברים יהודים לגברים ערבים ונשים יהודיות לנשים ערביות. הדו"ח מראה כי שיעור המעשנים בקרב הגברים יורד בהדרגה עם העלייה בגיל. הפער הגדול ביותר בשיעורי העישון בין גברים יהודים לנשים יהודיות משתקף בקבוצת הגיל 25-34, בקבוצת גיל זו שיעור הגברים המעשנים הוא 34.3% לעומת 21% אצל הנשים. הפער הגדול ביותר בין הגברים הערבים לנשים הערביות הוא בקבוצת הגיל 21-24, בקבוצה זו שעור הגברים המעשנים הוא 53.4% לעומת 3.3% בלבד אצל הנשים (הגברים מעשנים פי 16 יותר מהנשים!). ההבדלים באחוזי המעשנים בין הגברים לנשים בולטים בצורה חדה מאוד באוכלוסיה הערבית.

כ-90% מהמעשנים החלו לעשן לפני גיל 18.
על פי סקרים של צה"ל משנת 2005, אחוז הבנים המעשנים בעת השחרור עומד על 45.5%, ואחוז המעשנות בקרב הבנות המשתחררות מהצבא עומד על 37.5%.
סקר שפורסם בישראל בשנת 1998 מראה כי בהשוואה לנתונים משנת 1994 הגיל הממוצע להתנסות ראשונה בעישון ירד לגיל 12-13 שנים, ובכך מצביע על מגמת ירידה בגיל התחלת העישון, אך נראה כי מגמה זו נעצרה וכיום גיל ההתנסות הראשונה עומד על 13.3 שנים.
(האגודה למלחמה בסרטן)






רמת ההשכלה
נתונים מדו"ח שר הבריאות על מצב העישון בישראל לשנת 2003 - 2004 מצביעים על יחס הפוך בין שיעור המעשנים לבין השכלתם. ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, שיעור המעשנים נמוך יותר. יחס זה נמצא באוכלוסייה היהודית בגברים ובנשים כאחד ואותר גם בקרב גברים ערבי.
(האגודה למלחמה בסרטן)


מידת האדיקות הדתית
סקר עישון לאומי שערך משרד הבריאות בשנים 2000-2001 בחן את המתאם בין שיעור המעשנים באוכלוסייה היהודית בישראל לבין מידת אדיקות האוכלוסייה, ואיתר דפוס של יחס הפוך בין מידת האדיקות הדתית לבין שיעור המעשנים. בסקר נמצא כי 23% מהגברים החרדים מעשנים, לעומת 6% מהנשים החרדיות, זאת לעומת 37% מהגברים ו-26% מהנשים בקרב הציבור החילוני.
( האגודה למלחמה בסרטן)

מדוע "נתפסים" להרגלי עישון?
ההתמכרות לסיגריה הינה גופנים ופסיכולוגית גם יחד.

כיצד משפיע העישון על הגוף ותפקודו?
הניקוטין שבטבק אחראי לתופעת ההתמכרות הפיזיולוגית. הניקוטין משפיע על מערכת העצבים המרכזית, כלומר על המוח. אולם, השפעה זו אינה ניכרת באזורי המוח האחראים לכושר הריכוז או המחשבה, כפי שמשלים עצמם רבים מן המעשנים, אלא באזורים אחרים שאין להם קשר ישיר עם התפקודים הגבוהים של המוח, אלא אחראים לתחושת ההנאה. מכל מקום, בעקבות הגירוי של הניקוטין, המביא לעוררות מסוימת של המוח, בא רפיון, שכדי להתגבר עליו יש צורך במנת ניקוטין נוספת. כלומר, כל מה שמשיג העישון הוא חזרה למצב התחלתי, שהיה קיים בלא "עזרת" הניקוטין.
מעשנים חדשים אינם מרגישים את תחושת הרפיון המתוארת, שכן גופם עדיין לא רגיל להשפעת הניקוטין על המוח, ואינו חש בחסרונו.
ידוע גם שניקוטין גורם לכיווץ כלי הדם ולעלייה בלחץ הדם, ויוצר מצב של עצבנות מוגברת האופיינית במיוחד למעשנים חדשים. (האגודה למלחמה בסרטן)
האם מלבד ההשפעה הגופנים הנובעת מעישון, קיימים גורמים נוספים המביאים את המעשנים להיתפס להרגל זה?
ההסבר נעוץ בתחום הפיזיולוגי (השפעת הניקוטין), אולם גם בהסבר פסיכולוגי. התחלת עישון בגיל הנעורים מתרחשת לרוב מסיבות חברתיות ועקב השפעת הפרסומת. מעניין לציין שהעישון לא גורם שום הנאה למעשנים החדשים, להפך, כרוכות בו תופעות לוואי שליליות, כגון: בחילה, שיעול, כאב ראש, סחרחורות, ולעיתים אף הקאות ושלשולים. בשלב מאוחר יותר, אם מתרגלים לעישון ותופעות אלה נעלמות, העישון הופך להרגל שקשה להיגמל ממנו, אם כי לא בלתי אפשרי. עצם פעולת העישון וכל הכרוך בה הופכים להרגל שקשור בפעולות שגרתיות כמו למשל, אכילה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה, פעילויות חברתיות וכד'. הרגל זה הופך חלק בלתי נפרד מהתנהגויות המעשן ומדימויו העצמי. ניתוח הרגלי העישון של מעשנים מראה כי התלות הפיזיולוגית ו/או הפסיכולוגית שונות בין מעשן למעשן. (האגודה למלחמה בסרטן)









נזקי העישון
-עישון הינו גורם המוות מספר 1 בעולם הניתן למניעה-

עישון נרגילה ונזקיו:
הממצאים שהתגלו עד כה מוכיחים כי עישון נרגילה מזיק לבריאות, בדומה לעישון סיגריות:
במחקר שפורסם בנובמבר 2003 בביטאון "הרפואה" נמצא כי השפעותיו של עישון נרגילה מזיקות, באופן משמעותי, לעיתים אף יותר מעישון סיגריה רגילה. בין הממצאים הוכח כי תכולת הניקוטין בטבק הנרגילה גדולה פי שניים מזו שבטבק הסיגריה ומשך זמן העישון ארוך יותר ממשך זמן עישון סיגריה.
מחקרים חדשים שבדקו את תכולת עשן הנרגילה, מצאו בה כמויות משמעותיות של חומרים רעילים ומסרטנים, הגורמים נזקים חמורים לבריאות המעשן.
מסתבר כי עישון נרגילה גורם לרמות גבוהות של חד-תחמוצת הפחמן (CO), שמשמעותם פגיעה באספקת חמצן תקינה לרקמות שונות בגוף, שעשויה לגרום למחלות לב וכלי דם. נזקים בריאותיים נוספים שהוכחו: סיכון יתר למחלות ריאה, סיכון יתר לחלות במחלות סרטן שונות כמו סרטן הריאה, סרטן החניכים, סרטן השפתיים וסרטן שלפוחית השתן. עישון נרגילה בהריון מזיק לעובר. תינוקות שנולדו לנשים שעישנו נרגילה במהלך הריונן יוצאים לאוויר העולם כשהם קטנים יותר ובעלי בעיות נשימה רבות יותר בהשוואה לתינוקות שאמותיהן לא עישנו נרגילה במהלך הריונן. משקל לידה נמוך יכול להשפיע לרעה על התפתחות התינוק ועל מצבו הבריאותי.
בנוסף לכל אלה, עישון נרגילה גורם גם לנזקים אסתטיים ולנזקים קצרי טווח. מעשני נרגילה, הנוהגים לעשן נרגילה המועברת מפה לפה, נמצאים בסיכון לחלות במחלות מידבקות, כמו הרפס בשפתיים, שחפת, מחלת הנשיקה וכד', ובסיכון לחלות באקזמה, מחלת עור, המופיעה על אצבעות היד האוחזות בפיית הנרגילה. נזק נוסף של עישון הנרגילות נגרם מהעובדה שטבק הנרגילה מכיל ניקוטין, לעיתים בריכוז גבוה מאוד, הגורם להתמכרות, בדומה לעישון סיגריות.
(האגודה למלחמה בסרטן)

מהן הסכנות העיקריות שעישון גורם?
-מוות בטרם עת,
-מחלות סרטן,
-מחלות בדרכי הנשימה,
-מחלות לב וכלי דם,
-ירידה באיכות חיי המעשן.
לעתים הנזק הגופני אינו ניתן לתיקון!!

מחלות נוספות הקשורות לעישון מוצרי טבק:
על פי הערכות, העישון אחראי לכ-30% מכלל מקרי המוות מסרטן. מלבד סרטן הריאה, קשור עישון מוצרי הטבק לסוגי סרטן אחרים: סרטן הלוע, הגרון וחלל הפה, הושט, שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב וצוואר הרחם.
בנוסף לכך, מסתכנים המעשנים פי שניים ויותר מהלא מעשנים במחלות לב כליליות, מחלות של כלי-דם, התקפי לב, שבץ מוחי ומוות פתאומי.
המעשנים הם גם בעלי סיכויים גדולים יותר לפתח מחלות ריאה ודרכי הנשימה, כגון אמפיזמה/נפחת הריאות ומחלות ריאה חסימתיות כרוניות, שאינן גורמות בהכרח למוות, אך פוגעות באיכות החיים של המעשן, ועלולות לגרום לנכויות קשות. שיעורי התמותה מסרטן בדרכי הנשימה העליונות, בשפתיים, בלשון ובפה – גדולים אצל מעשני סיגריות פי 10 ויותר מאשר אצל הלא–מעשנים. מחלות אחרות הקשורות לעישון: סיכון גדול יותר לאימפוטנציה (אין-אונות), בהשוואה ללא מעשנים. הוכח כי העישון והסיבוכים הנובעים ממנו משפיעים לרעה על החולים בכיב קיבה ומקשים על ריפויו. שיעור התמותה בקרב החולים במחלה זו גדול אצל המעשנים פי 2.9 מאשר אצל הלא מעשנים. כמו כן, על פי מחקרים רפואיים שנעשו הוכח כי סיגריות גורמות להתמכרות, פוגעות בכושר הגופני ומזרזות את הזדקנות עור הפנים. מחלות ופגיעות נוספות שנמצא קשר סיבתי ברור בינם ובין העישון הם ירוד (קטראקט), אוסטיאופורוזיס וצפיפות עצם נמוכה, שברים בצוואר הירך, כיב פפטי (אולקוס), הסתיידות עורקים וירידה בפוריות אצל גברים ואצל נשים.
(האגודה למלחמה בסרטן)
השפעות מיידיות של עישון סיגריות:
כבר לאחר הסיגריה הראשונה מתחיל הגוף להגיב לחומרים הרעילים שבסיגריה. הדבר מתבטא בדופק מואץ, לחץ דם גבוה, נשימה מוגברת וחומציות רבה יותר בקיבה. העישון יגרום לתחושת עוררות שתלווה בעליה בפעילות של מוליכים עצביים במוח ומערכת העצבים ובעיקר אצתיל כולין. כמו כן, בפעם הראשונה שבה אדם מעשן הוא עלול לחוש סחרחורת, בחילה והקאות. אצל המתמכר לעישון עלולה טמפרטורת הגוף לרדת. במיוחד בקצה האצבעות עקב חסימת כלי הדם הקטנים, נימים. זפת שוקעת בנאדיות הריאות, ועולה רמתו בדם של הפחמן החד חמצני. (ויקיפדיה)
עישון וסוכרת
חולי סוכרת ככלל, נמצאים בסיכון להופעת סיבוכים טרשתיים (יחד עם היפרכולסטרמיה יתר לחץ דם) בסיכון גבוה פי 2-3 מאשר אוכלוסייה אחרת. נמצא קשר בין עישון סיגריות עם פגיעה כלייתית בכלל ובחולי סוכרת מסוג 1 בפרט. ישנו קשר ברור בין עישון לאין-אונות, קשר שייתכן שאף מוגבר בקרב חולי סוכרת. מהנ"ל עולה שהשמנת יתר ויתר לחץ דם עלולים להתגבר בקרב מעשנים חולי סוכרת ולהגדיל תחלואה ותמותה. בנוסף, עישון סיגריות מביא להפרשת קטקולאמינים, הורמון גדילה וקורטיזול. כל אלו מעכבים הפרשת אינסולין וכתוצאה מכך צריכת האינסולין על ידי אותו אדם תגדל. (ויקיפדיה)
הקשר בין עישון, מחזור הדם והלב:
עישון לאורך זמן עלול לגרום להתקשרות או היצרות של כלי דם בלב ובמוח, דבר שמקטין את זרימת הדם ומגדיל את הסיכון לקבל התקף לב ולחלות במחלות לב שונות. נמצא, שבעקבות הפסקת עישון דרגת סיכון היתר למחלות לב כליליות יורדת תוך שנתיים ב- 33%. הסיכון הולך ופחת בהדרגה עם חלוף השנים מרגע הפסקת העישון וכ-14 שנים לאחר הפסקת העישון הוא משתווה לזה של אלה שלא עישנו מעולם. (ויקיפדיה)

מהו עישון פסיבי ומהם נזקיו?
עישון פסיבי (או עישון כפוי) הוא שאיפת עשן סיגריות על ידי אדם שאינו מעשן, בשל הימצאותו ליד אדם מעשן.
עשן הסיגריה מכיל כ-4,000 כימיקלים שונים, בהם כ-350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות. כ-43 מהם הוכחו כמסרטנים. כל אלו נשאפים לריאותיו של המעשן הפסיבי ובכך גורמים לאותם נזקים בריאותיים כשל נזקי העישון האקטיבי. מחקרים שנערכו בעולם הוכיחו כי בגוף המעשן הפסיבי נספגים בגוף חומרים מסרטנים בדומה לאלו הנספגים בגופם של המעשנים. העישון הפסיבי בטווח הקצר גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת. שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה ב-25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים. מנתוני ארגון הבריאות העולמי מסתבר שישנה עלייה של כ-25% בסיכון לחלות בסרטן ריאות ואוטם שריר הלב, אצל מעשנים פסיביים. מחקר חדש שנערך בבתי חולים בלונדון ותוצאותיו נודעו ביוני 2004 קובע כי הסכנה ללקות במחלות לב ועורקים כתוצאה מעישון פסיבי אף כפולה ומוערכת ב- 50%-60%. נדרשים מחקרים נוספים וארוכי טווח על מנת לקבוע את האחוז המדויק. עישון פסיבי עלול להאיץ צמיחה של גידולים סרטניים על ידי זירוז יצירת כלי דם חדשים בגידול ולכן מסוכן פי כמה לחולי סרטן. מחקר יפני שפורסם לאחרונה אף הראה כי חשיפה של 30 דקות בלבד לעישון פסיבי גרמה לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בהתקף לב.
(ויקיפדיה והאגודה למלחמה בסרטן)

נתוני תמותה ותחלואה כתוצאה מעישון בישראל:
על פי הערכות משרד הבריאות כ- 10,000 בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מנזקי עישון: כ-8,500 איש בעקבות עישון פעיל וכ1,500 איש כתוצאה מעישון סביל. גורם זה אחראי ליותר מקרי מוות מאשר אלו הנגרמים מתאונות דרכים, פעולות איבה ואיידס גם יחד. (אלון המידע של האגודה למלחמה בסרטן)



פרמטרים המשפיעים על הנזקים:

מספר הסיגריות הנצרכות ומשך העישון
הסיכון לחלות בסרטן הריאה גובר במקביל לריבוי שנות העישון ומספר הסיגריות הנצרכות. כל סוגי המעשנים לוקים בסרטן הריאה יותר מהלא-מעשנים, פער זה הולך וגדל ככל שמעשנים יותר סיגריות, ובמעשנים כבדים, הצורכים 40 או יותר סיגריות ליום, הסיכון לחלות בסרטן הריאה גדול פי 20 מאשר אצל הלא-מעשנים.
(האגודה למלחמה בסרטן)

מספר שנות עישון:
ככל שעולה מספר שנות עישון הסיגריות, ומספר הסיגריות ליום ("מספר שנות חפיסה"), כך גדל הסיכון לתחלואה בסרטן הריאה.
לפיכך, אין זה מפתיע כי שיעורי התמותה של הגברים שהחלו לעשן לפני גיל 20 גבוהים במידה ניכרת משל אלה שהחלו לעשן בגיל 25.
(האגודה למלחמה בסרטן)

סיכוייהם של מעשני מקטרת וסיגרים:
מקובל לחשוב כי מעשני המקטרת והסיגרים מסתכנים פחות במחלות הקשורות לעישון, אולם מתברר כי אין זה נכון כלל וכלל. מעשני סיגרים וסיגריות מסתכנים במידה רבה בתחלואה במחלת הסרטן בפה (שפתיים, חניכיים, לשון), בגרון ובוושט, בהשוואה ללא מעשנים ואפילו בהשוואה למעשני סיגריות.
מעשני סיגרים שאינם שואפים עשן לריאות מסתכנים פי 8.5 יותר בהשוואה ללא מעשנים בסיכוי לחלות בסוגי סרטן בפה, ויותר מפי 10 לחלות בסרטן בגרון. סיכון זה גדל במידה רבה כאשר מעשני הסיגר/המקטרת שואפים את העשן לריאות.
מעשני סיגרים מסתכנים יותר בסיכוי לחלות בסרטן ריאה, סרטן גרון, מחלות לב ומחלות ריאה בהשוואה ללא מעשנים, ורק מעט פחות בהשוואה למעשני סיגריות.
כאמור, ההבדל בין מעשני סיגרים ומקטרות למעשני סיגריות נובע מכך שלרוב הם אינם שואפים את העשן לריאות, אולם יש לציין שהסיכון לחלות בסרטן ריאות כתוצאה מעישון של 5 סיגרים ליום, דומה לסיכון בעישון של 20 סיגריות ליום.
(האגודה למלחמה בסרטן)


עישון מריחואנה וסכנותיו:
מחקרים מצאו שבעשן סיגריות המריחואנה קיימים חומרים מסרטנים, בדומה לחומרים שבעשן הטבק. הוכח כי חומרים אלה עלולים לגרום לסרטן הריאה, ולמחלות באזור הראש והצוואר (סרטן הגרון, סרטן הלוע, סרטן חלל הפה, סרטן הוושט, סרטן חלל האף, סרטן קנה הנשימה, סרטן הצוואר).
לדוגמא: הסיכון לחלות בסרטן הצוואר והראש בקרב אלה שעישנו סיגרית מריחואנה מדי יום, אך לא עישנו סיגריות רגילות, היה גדול פי 2.1 בממוצע מהסיכון של אלה שמעולם לא עישנו מריחואנה. סיכון גדל עשרות מונים במידה והאדם מעשן סיגריות טבק ובנוסף להן גם מריחואנה.
(האגודה למלחמה בסרטן)

עישון בקרב צעירים
שיעור הצעירים המעשנים בישראל:
לפי דו"ח משרד הבריאות לשנים 2004-2005 עולה כי 23.6% מבני הנוער בישראל התנסו בעישון סיגריה. כ-5% מבני הנוער בישראל מעשנים לפחות פעם ביום. יחד עם זאת, סקרים שבדקו את שיעור הצעירים המעשנים בשנת 1998, 2002 ודו"ח משרד הבריאות לשנים 2003-2004 מצביעים על ירידה באחוז הצעירים המעשנים. מסתבר, כי למעלה מ- 95% מבני הנוער בחרו לא לעשן סיגריות. בנוסף, 80% מבני הנוער מסכימים עם החוק האוסר כליל את העישון בבתי הספר.
(האגודה למלחמה בסרטן)




למה הם מתחילים לעשן?
התנסות בדברים חדשים ולקיחת סיכונים הם חלק מתהליך ההתבגרות, לכן אין פלא כי סקרים בעולם מראים ש- 90% מכלל המעשנים החלו לעשן לפני שהגיעו לגיל 18. המעשנים הצעירים יודעים, לעיתים קרובות, שהסיגריות מזיקות לבריאות, אך הם אינם רואים את עצמם נפגעים. מעשנים, בפרט צעירים, מאמינים בגישה לפיה: "לי זה לא יקרה". גישה זו עוזרת להם להתעלם מהסכנות הכרוכות בעישון. הסיבות השכיחות להתחלת עישון בקרב הנוער, כפי שמראים המחקרים השונים הן:
פרסום ושיטות שיווק מתוחכמות , השפעת הפרסום היא הגורם העיקרי להתחלת העישון בקרב בני הנוער. צעירים מקבלים מסרים גלויים וסמויים מהפרסומת ומאמצעי התקשורת לגבי מעמדו החברתי המועדף, כביכול, של המעשן: הפרסומות יוצרות אשליה שהמעשן נתפס כמקובל בחברה, מצליח בעסקים ומצליח עם בני/בנות המין השני וכדו'. במיוחד משפיעים אומנים ודמויות מפורסמות הנערצות על ידי הצעירים, כשהם נראים מעשנים, בצילומים במגזינים או בסרטי קולנוע.
חברות הטבק משתמשות באמצעים מתוחכמים במטרה לפתות את בני הנוער תוך שימוש בלוגו של הסיגריה על מוצרי אופנה ובגדים, שעונים וכדו', בחסויות לאירועים שונים, פעילויות ספורט ובמופעי רוק.
עישון של חברים או קבוצת החברים שהם רוצים להשתייך אליה.
הורים ובני משפחה מעשנים.
סקרנות ורצון להתנסות בעישון.
אמונה שהעישון מרגיע.
אמונה שרוב המבוגרים מעשנים, ומכאן התפיסה המוטעית שהעישון הוא נורמה מקובלת.
הרגשה שהעישון מעניק תדמית של בוגר.
מחשבה שלעשן זה "מגניב".
העישון נתפס כדרך להתמרדות נגד המבוגרים.
(האגודה למלחמה בסרטן)
הקשר בין עישון והישגים לימודיים:
בסקר שנעשה בקרב הסטודנטים לפיסיקה באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב נמצא, כי ההישגים הלימודיים הגבוהים ביותר היו אצל הלא-מעשנים, וההישגים הנמוכים ביותר – אצל המעשנים הכבדים, שבקרבם גם היה אחוז הנושרים הגבוה ביותר. תוצאות דומות נתקבלו בסקר שנערך בקרב 6,800 תלמידי תיכון בעיר ניוטון שבמסצ'וסטס. מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר קימברלי יולטון בסינסנטי ארה"ב מגלה כי אף ילדים הנחשפים לעישון פסיבי, שהוריהם מעשנים, מקבלים ציונים נמוכים יותר. בנוסף, סקר חדש שהתפרסם בסקוטלנד מצא כי מעשנים מקבלים ציונים נמוכים יותר במבחני רמת משכל. סביר להניח כי תוצאה זו נגרמת מאספקת חמצן לקויה למוח, עקב היצרות של כלי דם בגלל הניקוטין. (האגודה למלחמה בסרטן)






עישון והורדת לחץ (בייחוד לפני בחינות):
השפעתו הפסיכולוגית המרגיעה של העישון מעטה ביותר. בעקבות העוררות המסוימת של המוח שגורם הניקוטין, בא רפיון הפוגע בכושר הריכוז. אצל המעשנים החדשים עלולה גם להיגרם עצבנות מוגברת עקב עלייה בלחץ הדם. טוב יעשה הלומד לבחינות, אם ימצא לו דרכים אחרות להתפרק מהמתח, כמו עיסוק בספורט או שיחה עם חבר קרוב. חשוב לציין כי המעשנים מכורים לניקוטין, וברגע שרמתו בדם יורדת מתחת לסף מסוים, המעשן נכנס ללחץ ומרגיש אי נוחות. תחושת הרגיעה שבאה לכאורה בעקבות עישון היא בעצם רגיעה של הגוף לאחר שרמת הניקוטין שבה ועלתה. המתח שמרגיש המעשן, ושהסיגריה מפיגה, דומה ל"קריז" הקיים אצל מכורים לסמים. סקר משרד הבריאות משנת 2000 מראה כי מבוגרים מעשנים חשים מתח יותר ממבוגרים שאינם מעשנים, בשיעורים של 19% לעומת 13%, בהתאמה. מכאן, שהאמונה כי "עישון מרגיע" אינה נכונה כלל.
(האגודה למלחמה בסרטן)

יש להזכיר שהשפעת העישון היא מצטברת. אלה המתחילים לעשן בגיל עציר מעשנים בסופו של דבר הרבה יותר סיגריות מאשר אלו שהתחילו מאוחר יותר ואף מתקשים יותר להיגמל.

חוקים שנחקקו בישראל על מנת להגן על בריאות המעשנים הפסיביים
האגודה למלחמה בסרטן קידמה חקיקת חוקים בנושא הגבלת העישון, וסייעה בחקיקתם, ביניהם:
· בשנת 1983 נחקק ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ואחרים החוק לאיסור העישון במקומות ציבוריים.
· בשנת 1987 הורחב החוק לאיסור העישון במקומות ציבוריים גם למסעדות, בתי אוכל, רכבות, מרכולים, טיסות פנים וטיסות לחו"ל שאורכן עד שעתיים.
· הרחבה משמעותית של החוק התקבלה בחודש אוגוסט 2001, וכיום, נוסף על האיסורים הקודמים, חל איסור מוחלט על עישון בבתי חולים ובמרפאות, אולמות, גני ילדים וכדומה. במוסדות חינוך, בתי אוכל, חנויות, וקניונים, העישון מותר רק בחדרי עישון המיועדים במיוחד לצורך זה.

כפי שפורט קודם לכן, בדצמבר 2004 הוכנסו תיקוני חקיקה נוספים בהם:
· חוק איסור מכירת סיגריות לקטין וחיוב הצבת שלט המתריע על כך.
· הורדת המונח "לייט" מחפיסות הסיגריות וכל מונח אחר העשוי ליצור רושם כאילו המוצר מזיק פחות ממוצר טבק אחר.
· הבלטת האזהרות המופיעות על גבי חפיסות הסיגריות והחלפתם מפעם לפעם, מבין 12 נוסחי אזהרה שונים.
(האגודה למלחמה בסרטן)

סיגריות דלות ניקוטין (בעבר-"לייט") ,לעומת סיגריות "רגילות":
סיגריות אלו פוגעות בבריאותו של המעשן באותה מידה כמו סיגריות אחרות, רגילות, וייתכן שאף יותר מהן. השימוש במונח סיגריות "לייט" הוא תרמית של יצרניות הטבק, כחלק משיטות השיווק המתוחכמות שלהן, שמטרתן מתן לגיטימציה להמשך עישון של מעשנים ותיקים, וגיוס מעשנים חדשים.
יצרניות הטבק בחרו במונח סיגריות "לייט" כדי לתאר סיגריות המכילות פחות ניקוטין, החומר הגורם להתמכרות לעישון, ולכן אמורות להיות מסוכנות פחות למעשן. העובדה שסיגריות אלו מכילות פחות ניקוטין בהשוואה לסיגריות אחרות, גורמת למעשן לשאוף לריאותיו שאיפות עמוקות יותר, עשן רב יותר ו"להחזיק" את העשן בריאות זמן רב יותר, כדי לאפשר ספיגה רבה יותר של ניקוטין, לה הגוף זקוק בגלל ההתמכרות. כתוצאה מכך, המעשן סופג לריאותיו כמויות גדולות יותר מאותם 4,000 הכימיקלים הנמצאים בסיגריה, בהם כ-350 חומרים מסוכנים וכ-43 חומרים הידועים כמסרטנים.
יצרניות הטבק מטעות את ציבור המעשנים בדרך נוספת: כדי לדעת מהי כמות הניקוטין הקיימת בכל סיגריה, עושים שימוש ב"מכונת עישון", אליה מכניסים את הסיגריה, ובודקים את כמות הניקוטין והזפת הנפלטת ממנה. במחקר שנעשה בארה"ב, נמצא שחברות הטבק יצרו חורים מיקרוסקופיים בפילטר הסיגריה, שתפקידם להכניס אויר לסיגריה, ובכך להפוך את תרכובת החומרים לדלילה יותר. במציאות, המעשן אוחז בסיגריה בשתי אצבעותיו ולמעשה סותם חורים מיקרוסקופיים אלה. לכן, למעשה, העשן הנשאף לריאותיו של המעשן מרוכז יותר ומסוכן יותר, לעומת העשן הנבדק ב"מכונת העישון". נשאלת השאלה האם במצב בו המעשן אינו מניח את אצבעותיו על החורים המיקרוסקופיים וסותם אותם, סיגריות אלו בטוחות יותר? מסתבר שלא. כשהחורים המיקרוסקופיים פתוחים, הם יוצרים בסיגריות מערבולות אוויר אשר יוצרות תרכובת רעילה לא פחות מאשר בסיגריה רגילה.
האגודה למלחמה בסרטן ראתה הטעייה נוספת הכרוכה בשימוש במונח סיגריות "לייט", הטמונה בעובדה שציבור המעשנים נוטה להאמין כי ניתן לעשן יותר סיגריות מסוג זה, כיוון שהן נתפסות כמזיקות פחות מסיגריות רגילות ומרשה לעצמו להעלות את מספר הסיגריות שהוא נוהג לעשן.
ב-1 לדצמבר 2004, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה נוספים לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק:
* בוטל השימוש במונח "לייט" על גבי כל חפיסות הסיגריות וכן נאסר שימוש בכל מונח או סימון מטעה אחר העלול ליצור רושם שהמוצר מזיק פחות ממוצר טבק אחר .
* נאסרה מכירת סיגריות לקטינים וכל בית עסק מחויב לשים שלט מתריע ובולט על כך.
* האזהרות על גבי חפיסות הסיגריות הובלטו והן מוחלפות לסירוגין בין 12 נוסחי אזהרה שונים.
(האגודה למלחמה בסרטן)

גמילה
מהם הנתונים העדכניים לגבי הרצון של מעשנים לחדול מעישון?
נתונים עדכניים מדו"ח משרד הבריאות על העישון בישראל לשנים 2003-2004 מצביעים על כך שבקרב יהודים דווח על 28.7% המעשנים פחות יחסית לשנתיים הקודמות, זאת לעומת 30.6% מהנשים שדווחו על הפחתת עישון.
בסקר "ידע, עמדות והתנהגות" שערכו המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמחלקה לחינוך וקידום בריאות בשנת 2002 במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל דיווחו 38.9% מהגברים היהודים המעשנים כי הם מתכוונים להפסיק במחצית השנה הקרובה.
(האגודה למלחמה בסרטן)

מהו הרווח בהיגמלות מעישון?
בשלב הראשון, סיכויים טובים להעלמות תופעות הלוואי של העישון ושיפור איכות החיים: שיפור הכושר הגופני, חזרת התיאבון, שיפור חוש הטעם וריח, הקלה בנשימה, הפסקת השיעול והקלת הלחץ בגיתית (בסינוסים) ובבית החזה, תחושת ערנות, וכמובן, הפחתת הסיכויים ללקות במחלות חשוכות מרפא. לכך יש להוסיף את הסיפוק הנפשי שבהשתחררות מהשעבוד לעישון ואת החיסכון הכספי, שברוב המקרים אינו מבוטל.
הפסקת העישון כמוה כ"מבצע ניקיון" כללי – בגוף, בבית ובנשמה. זהו צעד דרמטי לסילוק חומרים רעילים ממערכת העיכול וממערכת העצבים המרכזית. המפסיק לעשן, מרחיק מעצמו את הזוהמה ואת התלות בסיגריות, בטבק ובכלי העישון.
(האגודה למלחמה בסרטן)

האם אין עולים במשקל כתוצאה מהפסקת העישון?
לא בהכרח. תיתכן עלייה במשקל של 2-3 ק"ג, עקב שינויים בחילוף החומרים, אך גם אם עולים במשקל למשך תקופה מסוימת, חוזרים בדרך כלל למשקל הקודם אחרי תקופת הסתגלות. עליית-יתר במשקל נגרמת אך ורק עקב אכילת יתר, שהיא לעיתים תחליף לעישון. מחקר אוסטרלי גילה לאחרונה כי העישון גורם לירידה ברמת התיאבון, ועם הפסקת העישון מתעוררת תחושת התיאבון, אולם רק במקרים בודדים הופכת הגמילה מסיגריות להתמכרות לאכילה. לכן, עם הפסקת העישון, רצוי לאכול בהתאם לעקרונות התזונה המומלצים ולעסוק בפעילות גופנית מבוקרת.
(האגודה למלחמה בסרטן)

ישנן תופעות לוואי שליליות כתוצאת מהפסקת העישון?
בצד אנשים רבים שלא מתגלים אצלם שום סימנים שליליים בעקבות הפסקת העישון, ישנם אחרים המגלים סימנים כמו התגברות השיעול והליחה, עצבנות, קוצר נשימה, מועקה בחזה, הזעה, כאב ראש, עייפות, שינה לא שקטה וכדומה. אולם, יש לזכור שסימנים אלה מעידים על תהליך החלמה ורובם נחלשים תוך ימים אחדים עד שבועות אחרי תחילת הגמילה.
(האגודה למלחמה בסרטן)
האם תחליפי הניקוטין מסייעים לגמילה מעישון?
בישראל קיימים תחליפי ניקוטין בצורה של מסטיקים, מדבקות או משאף. בקרוב אף צפויות להיכנס לשיווק גם טבליות מציצה. מטרת תחליפים אלא היא לספק לאדם הנגמל מנות קצובות של ניקוטין במקום הניקוטין שנהג לקבל מעישון הסיגריות, ועל ידי כך, לעזור לו להתגבר על שלב הפיזיולוגי בגמילה. יש לשים לב כי השימוש בתחליפים מיועד לתקופה מוגבלת בלבד, במטרה להימנע מהתמכרות לתחליפי הניקוטין. הסתייגויות נוספות: יש לקרוא את הוראות היצרן לפני השימוש בהם, כדי להימנע ממצב מסוכן של עודף ניקוטין עקב שימוש בתחליפי הניקוטין במקביל לעישון . מחקרים מצביעים על כך שאנשים המשתתפים בחוגי גמילה מעישון, מכפילים את סיכוייהם להצליח בתהליך הגמילה אם הם נעזרים בתחליפים אלו במהלך הגמילה. ניתן להשתמש בתחליפים גם בגמילה עצמאית או בגמילה במסגרות אחרות. (האגודה למלחמה בסרטן)
האם מעבר לעישון סיגריות עם מסנן (פילטר) אין בו משום שיפור?
ישנם מסננים המעניקים למעשן הגנה מסוימת, בעיקר מחלקיקים מעל גודל מסוים הנמצאים בעשן הסיגריה, אולם חומרים כימיים רבים כמעט ואינם מושפעים מן הסינון. לכן, אדם המעשן סיגריה עם פילטר חי באשליה שהוא מגן על עצמו, אך למעשה חשוף לסכנות כמעט באותה המידה כמו מעשני הסיגריות ללא מסנן.
(האגודה למלחמה בסרטן)
בסיגריות מנטול, איזה השפעה יש למנטול על עשן הסיגריה?
המנטול הוא פשוט תוספת המשנה את טעמו של העשן, אך לא את מרכיביו והשפעתו.
ומה עם ניסיונות הגמילה מעישון?
מהנתונים המצטברים בעולם עולה כי 75-80% מהמעשנים היו רוצים להיגמל מעישון, אך רק כ-35% מקבלים את ההחלטה ומנסים להיגמל ורק כ-12% מהם מצליחים להפסיק לעשן למשך שנה או יותר. לעומת זאת, 44% מהנשים המעשנות מנסות להיגמל ו- 8% מהן מצליחות להפסיק לעשן למשך שנה או יותר. לעיתים נדרשים מספר ניסיונות עד להפסקת עישון מוצלחת לטווח ארוך וככל שמנסים יותר, גדלים הסיכויים שהגמילה תהיה מוצלחת.
(האגודה למלחמה בסרטן)

האם ידועות הסיבות לאי הצלחתם של הניסיונות להפסיק לעשן?
עפ"י סקר של משרד הבריאות, קיימות מספר סיבות לכישלון: כשליש (32%) מהנגמלים המנסים לחדול מעישון אומרים כי חזרו לעשן בשל קשיים פיזיים כמו עצבנות, חוסר ריכוז, נדודי שינה, וכד' (תסמונת גמילה), רבע (25%) חזרו לעשן בשל "פיתויים" בסביבה (הרגל התניה), 15% חזרו לעשן עקב סיבות המצביעות על תלות פסיכולוגית (מצבי רוח, מצבים נפשיים), 15% בשל איבוד הנאה, 8% בשל השמנה (בעיקר נשים), ו- 11% ללא סיבה מיוחדת.
(האגודה למלחמה בסרטן)

האם לנוער מעשן יש בעיות מיוחדות כאשר הוא מעוניין להיגמל מעישון?
הבעיות זהות ביסודן לאלה של המבוגרים. גם אצל המבוגרים וגם אצל הצעירים דרושות קודם כל הבנת הסכנות שבעישון ומוטיבציה חזקה כדי להשתחרר ממנו. כיום, לצעירים אין יכולת להשתמש בתחליפי ניקוטין או בתרופה לגמילה מעישון, בשונה ממבוגרים, אך אם זאת, ניתן להיגמל מעישון גם ללא עזרים אלו וכל צעיר נבון יכול לפתוח במבצע ההיטהרות וההשתחררות מהרגל רע זה, מבצע שהצלחתו מעניקה סיפוק רב.
(האגודה למלחמה בסרטן)

ווווואי תודה תודה תודה...לקחתי מפה חלק מהחומר...בחלק כבר נתקלתי......ממש תודה!@!!!!!


אני יתחיל לסכם לי ואם תוכלו תעלו את הקישור של האתרים שמהם לקחתם את החומר...




😉

תחפשי, כתבתי לך מאיפה.