1) עוד לילה יורד, אפילה צונחת
הכל שקט מבחוץ אבל הנפש צורחת
תמונות רצות בראשי כבר אין לי מקום
אין לי זמן לחלום
דמעות ספוגות על הכר
עברתי עוד יום, אבל מה עם מחר?
רוצה לברוח רחוק כי לפעמים עוד שוכחת
מה זה לצחוק , על הארץ מונחת
תקווה שהתבדתה
עתיד מתוק איתך
עוד זוכרת
מנסה בכל כוחי להיות מאושרת
לברוח, לצרוח, לשכוח הכל
אין לי כבר כוח רוצה לצנוח, ליפול
רצה מהר צפונה
אל הבית שהיה ביתנו
אל החלום שהיה ואיננו
אליך, אלינו
מעניין אם זה ככה גם אצלך
שהעבר לא מרפה ממך
האם גם אתה עוד נזכר
האם הכאב אצלך לא נגמר
כי פגעת בי
לא נראה שזה בכלל איכפת
שנגעת בי
ובד בבד
הרסת אותי
לברוח, לצרוח לשכוח הכל
אין לי כבר כוח רוצה לצנוח ליפול
רצה מהר צפונה
אל הבית שהיה ביתנו
אל החלום שהיה ואיננו
אליך. אלינו
ועדיין למרות הכל רוצה שתבוא אלי
מבט אחד יספיק לי, לא ביקשתי יותר מידי
אני מבטיחה לחבק חזק, לסלוח, אפילו לשכוח
כי מרוב כאב כבר אין לי מנוח
לברוח לצרוח לשכוח הכל
אין לי כבר כוח רוצה לצנוח ליפול
רצה מהר צפונה
אל הבית שהיה ביתנו
אל החלום שהיה ואיננו
אליך. אלינו.
2) משהו על שואה
לעמוד איפה שהם עמדו
לראות את מה שהם ראו
לדעת את מה שהם לא ידעו
לדמיין את מה שהם הרגישו
איך אפשר?
אני לא עומדת איך שהם עמדו
לא רואה את מה שהם ראו
יודעת יותר מדי אולי פחות מדי
לא יכולה לדמיין את מה שהם הרגישו
וזה עדיין כל כך קשה.
עמדתי בתוך תא גזים
עמדתי איפה שהם כבר לא עמדו
עמדתי על ההריסות של אושוויץ
עמדתי על איפה שהם נשמו נשימות אחרונות
ועדיין לא דימיינתי ועדיין לא הרגשתי
אתם יודעים מה זה לא להרגיש?
ההרגשה הכי נוראית
לא לדעת, לא לדמיין
אני קברתי אותו, אני עומדת על קבר
אני דרכתי עליו, הוא מת, ועכשיו דרכתי עליו
אני רואה אותו, אולי לא פרצופים
אבל איך אפשר לא לראות כשזה כל כך הרבה
אני רואה אבל לא מרגישה
איך אפשר להרגיש?
אלוהים תן לי להרגיש
אני כל כך רוצה לדעת, אני כל כך רוצה לדמיין
אלוהים, רק תן לי להרגיש, רק פעם אחת
אולי אז אני אבין.
3. אבא ,אמא היו המילים הראשונים שלמדתי להגיד
אחר כך התרחבו המילים ומשפטים התחלתי להגיד...
אחר כך גם למדתי לחשוב לפני שהייתי מדברת
למדתי לדבר עם ביטחון עצמי בלי להרגיש אחרת
עכשו זה מבאס אותי שהכל היה לשווא
שאני לא מעריכה מה שאת נתתם לי
ואני זורקת הכל לפח
ניסיתי נשבעת שאני ניסיתי...
אבל זהו אני לא יכולה לעשות יותר ממה שעשיתי
אני אכזבתי אתכם הורים שלי
אני אכזבתי את עצמי ...טיפשה שכמוני
אבל עדיין אני לא אכנע אני אלמוד ואלמוד עד שאדע
אדע איך להצליח ולאופק אני עוד אגיע...
אתם אהבתם ועזרת וכל מה שיש לכם נתתם...
עכשו הגיע הזמן שאמשיך לבד מכאן
ואנסה להגיע עד האופק של הים
4. כאן לא מודיעין! היא צועקת
אל תגעו לי בפצע, אל תשאלו שאלות
זה כואב אתם לא מבינים ? היא אומרת
בפנים שם הכל צלקות.
כשפותחת חלון לעולם, תמיד רוחות קרות מנשבות
אז החליטה לנעול עצמה מכולם ומפני אכזבות נוספות
שנים של שיחות עמוקות ונוגעות
לא עוזרות ולא.. ולא.. ולא נותנות פתרונות
להרגיש ולברוח, לכאוב לא לשמוח
לא יתנו להמשיך ולא יתנו את הכח
הולכת מכאן לא יודעת לאן ... אולי לשם
כאן לא מודיעין! היא נשברת
אל תחפרו שם ואל תקלפו לי שכבות
זה מכאיב! אתם לא תבינו אף פעם
Happy End יש רק באגדות
כשפתחה צוהר לעולם, אז נכנס יותר מדי אור
והיא לא רגילה לחום שכזה אז מייד החלה לסגור
שנים של שיחות עמוקות, מייגעות
לא עוזרות ולא.. ולא.. ולא משככות
תחושה של בריחה, כאבים משמחה
ואין שום סימנים לפירות הצלחה
אז רצה מהר למקום אחר... שלא לאחר
כאן לא מודיעין! עיזבוני אומרת
לא בובה על חוטים ואין לי כח לרקוד
יש בדידות קיומית, היא חושבת
אני יודעת לבד וזה כואב מאוד
אז עם בדידות קיומית מתקיימת ולא רוצה לשתף
נובלת לבד, מבפנים, וככה זה כייף
אל תאמרו שלא ניסיתי לצעוק לכם את סיפור חיי
אתם הייתם נורא עסוקים, אולי קצת יותר מדי
ואל תזכרו לי עכשיו ותתחילו להתעניין
קודם מצאו פתרונות לפצעים העמוקים שלכם
כדי שכשתחליטו להיות באמת בשבילי
זה לא יהיה בגללכם
זה יהיה רק בגללי!
אני לא בובה על חוטים!!
ממש מקסים.
יש לך כישרון ורואים שזה ממש ממש מהלב.
תמשיכי לכתוב. :wink:
ווואווו ווואאוווו איזה שיר מהמםםםםםםם יוווווווווו 😂 😂
חבל על הזמן! כל הכבוד, איזה כישרון! 😁
מ-מ-ש מ-ד-ה-י-ם !-!-!
:biggrin: 😂
רק עכשיו קמתי וקראתי את השירים (קצת לאט...) האלה שכתבת והם מדהימיםםם!
:biggrin:
