אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

ערן , המורה שאהבתי .

אז אני יושבת כאן ומנסה לכתוב לך. אתה הרי לעולם לא תקרא את זה, אבל אולי פשוט לכתוב לשם הכתיבה עצמה. אולי יש במילים כדי ליצור המחשה וצורה לכל אותם רגשות אמורפיים שמתרוצצים בי מאז שהתאהבתי, לראשונה בחיי. הייתי תלמידת תיכון חייכנית ומצטיינת, עם הרים של חברים וחברות שסבבו אותי דרך קבע. זה היה בערך באמצע כיתה י', בשיא ההתרגשות והלהט של גיל ההתבגרות המתועב אך הבלתי-נשכח, כשהבנתי שאני מאוהבת בך. במורה שלי. התאהבתי במורה שלי לדרמה. כמה מוזר לכתוב את זה. מכל האנשים בעולם הזה, בך. ואני, אז עוד לא בת שש עשרה, בקושי יודעת עוד מה אני, פתאום מתאהבת בך, בגבר מבוגר, יפהפייה, חכם. מאוהבת, מי בכלל ידע מה זה. מאוהבת לפי מה שהיה מוכר לי היה צלצולים של פעמונים שמלווים נשיקות וציפורים של סינדרלה שאוחזות במקורן בהינומה צחורה. שום דבר לא תאם את המציאות החותכת של האהבה כפי שהתחוורה אליי, אותה מציאות שאילצה כל נים בגופי להתוודע אליה עד כלות, להרגיש ולכאוב אותה עד כלות. בהתחלה חשבתי שזו האינטליגנציה שלך שמשכה אותי כל כך, החן והקסם שלך כשאתה מסביר דברים. אחר כך התווספו להם המבטים המיוחדים רק לשנינו, והשיחות הקטנות האלה אחרי השיעורים. מתי בדיוק ההערכה העצומה שלי אליך הפכה לאהבה אני לא יודעת לומר. דרמה היה מקצוע שכל כך לא עיניין אותי ואפילו שנאתי אותו, וזה די נדיר שאהבה למקצוע תתאחד בצורה כזו מושלמת עם המורה שמעביר אותו ועם מהלך השיעורים. בדרך כלל אחד הגורמים האלה משתבש. אבל כבר מהשיעור הראשון איתך, ערן, ידעתי שעשיתי את ההחלטה הנכונה כשבחרתי ב"חוג" הזה. אם הייתי יכולה לקחת את כל זה אחורה עכשיו... על מי אני עובדת. בחיים לא הייתי משנה את הבחירה הזו. שיעורי דרמה נתנו לי הרבה יותר משתלמידה בכלל יכולה, טכנית, לספוג ממוסד חינוכי. אולי אפילו יותר מדי. בהיותי אדם רגיש, מאד רגיש, הרי שכל סוגיה שבה דנו בשיעורים הללו חדרה לתוך חיי ועיצבה אותם מבפנים. והפעולה הייתה הפוכה – כל פרט בחיי, בהתנהגותי וברגשותיי התאים והשתלב אל תוך השיעורים, הכל במסווה של לימודים, והתעניינות שהפגם היחיד בה היה היותה זרועה באמוציות יתר על המידה. ואז התחלתי להכיר אותך. בהתחלה בתור מורה, מורה מדהים שאין אדם בכיתה שלא סגד לו ולאינטליגנציה המעלפת שלו. ואיך לא, גם יפה בצורה לא רגילה. כמה פעמים פוגשת תלמידה בחיים שלה מורה צעיר בן 29, שנהנה מהעברת השיעורים כמעט כמו שאנחנו נהנינו לספוג את האדרנלין והחן שלו, שנראה טוב כל כך שחצי מהכיתה הורכבה מבנות-מתבגרות-מזילות-ריר. אחרי שההיכרות שלנו כמורה-תלמידה מוצתה (מה זה מוצתה, היא לעולם לא תוכל להתמצות, עד היום היא לא מוצתה, איך היכרות יכולה בכלל להתמצות), התחלנו לדבר. בהתחלה על דרמה ואחר כך - טוב, עדיין על דרמה, רק שזה כבר לא היה תיאורטי כל ; דיברנו עליי. על מה שאני עוברת, על ההתמודדויות שלי, ואתה, ערני, אתה קיבלת את הכל באהבה, בחום, ייעצת ותמכת. אני לא יכולה להאשים אותך. זו אני שפיתחתי ציפיות, אני שההערכה שלי אליך יצאה מפרופורציות ומכל גבול אפשרי, אני שנתתי לעצמי להתחיל להימשך אליך, להתאהב בך. רציתי לדעת עליך יותר, כל דבר שאתה עושה, כל אדם שאתה קשור אליו. מה שכן הצלחתי לדעת היה שאתה בן 29, רווק. את החלק הראשון כנראה לא הפנמתי עד הסוף, והגעתי למצב שבו התחלתי לחשוב עליך בתור בן זוג. חשבתי על איך שאתה מסתכל עליי כמו שתמיד הסתכלת... רק שהפעם אין חוקים ומותר לנו הכל. רק במבט אחד יכולנו שנינו להבין מה עובר לנו בראש. אם רק היה לי קצת אומץ להתקרב אלייך, לגעת... קיבינימאט.

זה טיפשי כל כך, אני יודעת, אבל כנראה שבתקופה הזו כל כך תרתי אחר אכפתיות והערכה שהכל התבלבל לי במוח ולא יכולתי עוד להפריד בין אדם שאכפת לו ממני ודואג לי לבין אדם שאוהב אותי, וכל כך רציתי שתאהב אותי.

אבל כן יכולתי להבחין.. שהמשיכה לא הייתה חד צדדית. הייתי עיוורת לחלוטין לכל אדם שהתעניין בי, החברות שלי לא הצליחו להבין למה אני שבה ודוחה הצעות. גם אני לא הצלחתי.

כמובן שידעתי, ואני עדיין יודעת, שאתה לא מאוהב בי ולעולם לא תוכל להיות. אבל הרציונאל כנראה לא משרת כל כך ילדה מבולבלת בת 16.



ואז הגיע המפץ, כי הרי לכל פסגה יש גם את השפל שלה, שרק המתין לי שאגלה אותו ואצלול לתוכו, כואבת ומבוהלת מכל הרגשות שהציפו אותי פתאום. זרמים של חום וגלי קור המתחלפים באחד עם כל מבט שלך, עיניך החודרות שהחסירו בי בעל-כורחי פעימה אחר פעימה, והידיעה, הידיעה המוחלטת והאיומה הזו – אני מאוהבת. בך, במורה שלי. לא רוצה. ממש עזר לי שלא רציתי. האהבה הזו הפכה אותי למסומאת, לעיוורת, שיתקה כל רציונאל שאי פעם פיעם בי והפכה את חיי על כנם. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אפילו הדברים שהיו פעם כל כך טריוויאליים ואינסטינקטיביים – לחייך כשאת רואה בחור יפה ברחוב. איפה זה ואיפה אני. לא ידעתי על מי להסתכל ובעיקר התקשיתי להסתכל על עצמי. על הבפנים, אני מתכוונת. לא מצאתי בתוכי שום תשובה והמשכתי להיפרש וליפול אל תוכי ושוב להתנער, כשלא מצאתי שום פתרון או הסבר לכל הסערה הקוצפת הזו. במקום להיאבק במה שקרה המשכתי לבוא לשיעורים שלך, מהופנטת מהמבטים שלך ומהידע שלך שעטף אותי והצליל אותי אל תוך מה שהפך לדיכאון נוראי כשהתחלנו להתרחק. אולי בגלל שכבר קלטת, אולי כי נבהלת, ואולי פשוט כי זה טבעם של יחסים א-סימטריים. והמרחק הזה, עד כמה שהיה קשה מנשוא, הדיר שינה מעיניי והכיר לי את חדוות הלילות הלבנים, גם היה הדבר הטוב ביותר שיכולת לעשות עבורי. בדיעבד, אני מתכוונת. מובן שברגעים בהם התעלמת ממני שנאתי אותך בעצמה שאפשר לשנוא רק אדם שאת מאוהבת בו. כשעברו החודשים והכאב קהה מעט, יכולתי לראות אותך שוב כמו שאתה, לאהוב אותך עדיין אבל בצורה מתונה הרבה יותר. ומאותה פרספקטיבה פרופורציונאלית יכולתי, לראשונה, להתבונן גם בעצמי, על השינויים והתמורות שחלו בי. והנה אני כבר באמצע כיתה י"ב בת 18 וקצת, והכל עובר וחולף על פניי כמו גלגל שקופיות ענק כשכל מה שאפשר לעשות הוא להתכופף ולקוות שלא תקבלי מכה מההדף שלו, ולנסות באותה העת לראות בתוכך, לפלוש, בעדינות, אל אותם צינורות סבוכים של הנפש הבלתי נלאית, העייפה אך המתחדשת כל העת, לנסות להבין ולראות לעצמך, לתוכך, כפי שכתב נתן זך על האדם, ש"מבחין בין זה לזה ומבין לעצמו".



והשנה הגיעה לקיצה, אותה שנה שבלבלה את גופי ושיתקה את רצונותיי..

רק אחרי שכבר הבנתי את הכל, עוד לפני שהספקתי לקלוט שזה נגמר, הוחלט להמשיך עוד שנה, עוד שנה איתך.



אני לא אמשיך לספר עוד בפרטי פרטים, כי מה שקרה אז דומה ברובו לרוב הסיפור. ובעצם מה גם.. שזה הסוף.

אחרי השנה השנייה, נאלצנו להיפרד.

ולהפתעתי אחרי שכבר הבנתי שאין לנו סיכוי, התחלת ללמד בתיכון שלי, כאילו בכוח נדחפת לחיי, גם שכבר הצלחתי לשחחר אותך לחופשי.



כיום אנחנו לא מדברים, בחרת לסיים את זה כל כך מכוער..

את האמת? לא האמנתי שסיימת את זה ככה.. וגם עד שכבר היה בי את האומץ לספר לך, לא הצלחתי לזהות את ערן שהכרתי. אולי התנהגתי כילדה, כטיפשה, מה שבטוח שום דבר לא היה במתכוון להרע לך.

כל כך קל להתסכל עכשיו מלמעלה ולראות באמת את הכל בפרספקטיבה אחרת.

אתה לא מבין, ולא תוכן אי פעם להבין, מה זה היה בשבילי לכתוב לך את זה.

הייתי פשוט חייבת, לעצמי.



וכיום.. כשאני נתקלת בך בשולי המסדרון, אני מחייכת חיוך קטן, לעצמי..

וכבר לא מסתובבת אחורה :]



כמו שנאמר:

"על כל היפה שהיה וחלף"...



לימדת אותי יותר מאשר תוכל אי פעם לשער.

ממני.
 


נוסף: January 12th 2008
מספר: אלינור
דירוג:
כניסות: 1952
שפה:
  

[ חזור לאינדקס המגזין אהבה | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


ערן , המורה שאהבתי .
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2008-10-15 00:30:33
הדירוג שלי:


כתוב ממש יפה.
מאוד נהנתי לקרוא את זה. נשמע לי סיפור דיי מתסכל, (אני צודק?) איך שנתת ככה לרגשות שלך להיסחף. בכל מקרה טוב שנגמר, חבל שככה.


אבל רגע, לא הבנתי משהו. את סיפרת לו על מה שהרגשת? (אם כן, את ממש אמיצה) מה קרה אחר כך?


ערן , המורה שאהבתי .
אושר לפרסום על ידי Elinor_1989 ביום 2008-07-26 03:58:54
הדירוג שלי:


תודה לכולםםםםםםםם


ואת צודקת.. משיכה מטורררררררררפתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת


ערן , המורה שאהבתי .
אושר לפרסום על ידי מירווושית ביום 2008-07-19 13:13:59
הדירוג שלי:


ואי באמת ריגשת אותי ..


זה סיפור שמורכב כבר 3 שנים..


לדעתי, טוב שזה נגמממממר - אל תיראי את זה לצד השלילי שעכשיו את גדולה ויש לך את האומץ לדבר לספר לו.. אם זה נגמר אז זה נגמר וטוב שכך..


את עוד מעט בת 19 כל החיים לפנייך, קצת קשה לשכוח אני יודעעעעת .. אבל תיצאי תבלי תהני תצחקי ותנסי לשכוח ולא לחשוב עליו .. אני בטוחה שלאט לאט תשכחי ואם הזמן את עוד תיצחקי על זה שהתאהבת במורה שלך ... ושאת באמת תתאהבי בגבר שגם הוא יאהב אותך את ותיהיו ביחד ומאושרים את תביני שזה לא הייתה בכלל אהבה אלא רק אובססיה, רק נמשכת עליו בצורה מטורפתת ולא יותר מיזה ..


בכל אופן מאמי, המון בהצלחהההה :)


ערן , המורה שאהבתי .
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2008-05-28 21:56:42
הדירוג שלי:


וואי וואי מאמי...=//


מקווה שתגברי על זה ובאמת להבין שמה שהוא עשה אחרי הכל , כל ההתרחקות הזאת הייתה בשבילך זאת כבר התחלה..


אנחנו כולנו איתך (:


ערן , המורה שאהבתי .
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2008-02-26 14:39:06
הדירוג שלי:


אני יכולה להבין למה זה מפורסם פעמיים?!




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים