אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

יש סיכוי?

בס"ד

כשראיתי אותה בפעם הראשונה הייתה לי מן הרגשה שראיתי אותה כבר קודם. ידעתי שזה לא הגיוני, הרי אני חדש בעיר וכמעט לא מכיר אף אחד, אבל ההרגשה הזאת הייתה חזקה למרות היותה מאוד לא הגיונית.

זה היה יום חורפי וקר, היא נכנסה לחדר מספר 19 בפעם העשירית לפחות מאז הפעם הראשונה שראיתי אותה, ידעתי שאני חייב לדבר איתה, היה לי מן דחף כזה, משהו לא מוגדר. עם החלטה זו בליבי קמתי ממקומי עוד לפני שהשיעור הסתיים וניגשתי לדלת. המורה הביטה בי במבט משתאה אך לא אמרה כלום. פתחתי את הדלת וראיתי אותה, ידעתי שהיא תעמוד שם ותחכה, אז אמרתי לה: סיימנו, את יכולה להיכנס.

הייתי אז בן 16. היא הייתה קטנה ממני בשנה. היא הייתה כל כך עדינה, תמיד הרגשתי מן צורך להגן עליה מפני משהו שאורב לה בסתר. היא נראתה שברירית בגלל תנועותיה העדינות, והחיוך הביישן שלה גרם לה להראות מסתורית, אבל היום אני יודע שהיא חזקה, חזקה בנפשה ופלפלית, כלל לא ביישנית ושברירית.
חדר 19 היה החדר ללמידת גיטרה למתקדמים (באופן פרטי). היה לי שיעור כל יום רביעי בחמש והיא הייתה באה אחרי, בשש. הייתי רואה אותה כל יום רביעי ולא מפספס אף שיעור רק כדי לא לפספס מבט אחד קטן ממנה. בהתחלה התעלמנו זה מזה עד אותו יום שפתחתי לה את הדלת ואמרתי: סיימנו, את יכולה להיכנס.
היא חייכה ואמרה, כמעט לחשה: תודה.
היא נכנסה, לא יכולתי להפסיק לבהות בה, היא הרגישה במבטיי וזזה באי נוחות. היא דפדפה בחוברת התווים שלה והעמידה פנים שהיא לא שמה לב. תוך כדי שאני מביט בה המורה הסבירה מה יהיה בשיעור הבא ומה עלי לעשות, לא נראה לי שאי פעם אני אדע מה היא אמרה, אני רק זוכר שבשיעור שהיה בשבוע אחר כך לא הייתי מוכן בכלל.
סלחו לי אך אינני זוכר מה קרה בשבועות שאחר כך, אני רק זוכר שלאט לאט היא נפתחה. היא חייכה יותר, דיברה יותר. יום אחד אני זוכר שפשוט ביקשתי את מספר הטלפון שלה והיא פשוט נתנה. היום אני לא יודע איך היה לי את האומץ, אבל עשיתי את זה ואני לא מתחרט!
התקשרתי לפני חנוכה לאחל חג שמח. בחנוכה התקשרתי לשאול אם היא רוצה לצאת לאנשהו. היא סירבה, אבל ה'לא' שלה היה נשמע יותר 'כן' מ'לא'. אז ידעתי שאני צריך לחזר יותר, שהיא לא כל כך קלה להשגה. באותו רגע מסע החיזור הארוך שלי (חמישה חודשים) התחיל.
בהתחלה היא התחמקה בתירוצים כמו: "אני לא מוכנה", "אולי אנחנו לא מתאימים", "הלימודים וכל זה...זה קשה"... אבל אותי זה לא עניין. הייתי נחוש בדעתי להשיג אותה.
חמישה חודשים מייגעים ומלאי אכזבות עברו עד שהיום אחד היא אמרה כן. היו מנהלים שיחות נפש עמוקות. היא חיזקה אותי בכל תחום. היא לימדה אותי להאמין בעצמי יותר. בזכותה השקעתי יותר בלימודים, והרבה מציוניי הבגרות הגבוהים שלי הם בזכותה. היא הייתה יושבת איתי ולומדת איתי (ליתר דיוק: מלמדת אותי). היא הייתה אומרת שאני מספר אחת, שאני אלוף, שאני יכול לעשות הכל ולהיות כל מה שבא לי להיות. היא תמיד הייתה שרה לי: "בשבילי אתה תמיד מלך העולם". היא נתנה לי המון, מתנות שאי אפשר לחוש בהן במגע יד או להעריכן בממון, אלו מתנות שנוצרים בלב, מתנות שהולכות איתי כל יום לכל מקום. היינו מדברים כל יום ומתראים לפחות שלוש פעמים בשבוע. כשהייתי איתה לא הייתי צריך כלום.
אני יודע שהיא אהבה אותי, אבל תמיד ידעתי שאני אוהב אותה יותר. זה הציק לי, זה הכאיב לי. תמיד פחדתי שאולי יבוא מישהו ויכבוש את ליבה במאה אחוז. שאולי יהיה מישהו שהיא תאהב יותר ממני ואז אני אאבד אותה.
יום אחד היא אמרה שהיא רוצה הפסקה. נתתי לה את המרחב שלה אבל דאגתי נורא שאולי היא לא תחזור אלי. אחרי שבוע של הפסקה אמרתי לה שאני לא יכול בלעדיה, אני רוצה נורא לחזור, קשה לי.
חזרנו.
אחרי חודש היא שוב אמרה שהיא רוצה הפסקה. אני זוכר שנפגעתי נורא, בהתחלה כעסתי אבל שוב אחרי שבוע הגעגוע היה גדול מדי ושוב התחננתי שתחזור אלי. היא בכתה לי בטלפון, היא אמרה שהיא לא יודעת מה קורה לה אבל היא חייבת קצת זמן לבד, לחשוב, להתנתק קצת.
הבכי שלה המיס אותי, רציתי לחבק אותה אבל היא הייתה בצד השני של הטלפון, כל כך מרוחקת. היה משהו בבכי שלה, הוא לא נתן לי מנוחה. משומה היה נראה לי שהבכי שלה הוא לא רק בגלל המצב של שנינו, היה נראה לי שהיא שבורת לב ולא ידעתי למה, הרי היא אני אוהב אותה והיא אותי, לא?
לא! היא כבר לא אהבה אותי, אבל אני לא ידעתי את זה.
זה הסתיים בנינו, היא החליטה להיות כנה איתי. היא פגשה מישהו אחר והתאהבה. היא כל כך רצתה לשכוח ממנו כי היא אהבה אותי, אבל כנראה שאותו יותר. היא לא בגדה בי מעולם. היא ניסתה נורא להתגבר ולשכוח מאותו אחד. היא אמרה לו שיש לה חבר והיא לא יכולה. אבל הוא ידע שהיא אוהבת אותו ולא ויתר והיא נכנעה לרגשות שלה.
אני נפגעתי. היה לי קשה כל כך לקבל את זה. היינו שנה ביחד. שנה! היא נתנה לי כל כך הרבה, היא תמיד עודדה אותי כשהיה לי קשה והצחיקה אותי כשהיה לי עצוב. היא תמיד העלתה חיוך על שפתי. היא תמיד הייתה שם בשבילי, להקשיב, לתמוך, לעודד.
לא דיברתי איתה שבועיים. לא הלכתי לבית ספר. הייתי יושב בבית ובוכה. לפעמים הייתי מקלל ושובר חפצים ובסוף נכנע לדמעות ובוכה כמו תינוק. חברים שלי ניסו לעודד אותי אך זה לא עזר.
יום אחד באתי אליה הביתה. דפקתי בדלת ודרשתי מאבא שלה שיקרא לה. היא הגיעה, היא הייתה המומה לראות אותי. נכנסנו לחדר שלה ואני התחלתי לבכות. כל הכעס שלי אליה הלך כמו לא היה וכל מה שתכננתי לומר לה נשכח מראשי.
היא עמדה מרחוק ובכתה בכי חרישי.
לבסוף שאלתי: אתם חברים?
היא אמרה שלא.
שאלתי אם היא אוהבת אותו
המבט שלה בישר את התשובה הכואבת
התקרבתי אליה, קרוב כל כך, הבטתי בעיניים הטובות שלה, בכיתי, בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי ושאלתי: למה? למה? תגידי לי רק למה? איפה טעיתי?
תשובה לשאלתי לא קיבלתי. היא רק בקשה בעדינות שאלך. הלכתי.

מאז עברה שנה. היא והוא ביחד. לפעמים אני רואה אותם ביחד ברחוב. זה כואב. עדיין כואב. אני כבר לא רואה אותה כל יום רביעי. היא הפסיקה ללמוד גיטרה, גם אני הפסקתי. אני עומד להתגייס ואני מפחד שאני אמשיך כל חיי במחשבות עליה.

תגידו לי אתם, יש סיכויי שהיא תחזור אלי? כי אני לא מצליח לשכוח אותה, לא מפסיק לחלום עליה. אני לפעמים בוכה...לפעמים כועס.
יש לי סיכוי כלשהו?
כי אם כן אז יש לי טעם בחיים. ואם לא, אז טוב מותי מחיים בודדים כל כך.

בבקשה אמרו לי מה לעשות. אל תגידו לי לשכוח ממנה כי במשך שנה אני מנסה לעשות את זה והיום אני מבין שזה בלתי אפשרי. בבקשה מכם תנו לי עצות.

תודה
אורי

 


נוסף: February 1st 2007
מספר: אורי
דירוג:
כניסות: 990
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


יש סיכוי?
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-04-27 19:18:31
הדירוג שלי:


יו..מאמי..סיפור יפה..וכ"כ עצוב..

אל תדאג..הכל יהיה בסדר..כל אחד בסופו של דבר מוצא את החצי השני שלו..אם זאת לא היא..אז זאת מישהי אחרת..היא תגיע יוםם אחד..החצי השני שלך...ואתה תדע מי היא האחת שלך..כי אם היא לא תחזור אלייך..אז כנראה שהיא לא האחת שלך..כנראה עוד תהיה לך אהבה יותר גדולה..אז פשוט תחכה..כי במוקדם או במאוחר...הכל יתבהר..אם היא האחת שלך היא תחזור...ואם לא..אל תדאג..האחת שלך עוד תגיע..יש לך עוד את כל החיים לפנייך...

אוהבת אותך..

מורן


יש סיכוי?
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-02-04 19:17:33
הדירוג שלי:


חח הסיפור נישמע מוכר יכול להיות שפירסמת אותו כבר??




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים