גם אם זה לוקח כמה דקות קראו בבקשה ובסוף גם תגיבו אני חייבת עצה!!!!
אתם מכירים את השיר של שרית חדד "ניצוץ החיים" ככה אני בדיוק מתחילה את השיר, אני מזדהה עם הרבה משפטים משם... כדי שתכלו להבין את ההרגשה שלי, את המצב שבו אני נמצאת עכשיו....
" עמוק בתוך ליבי אני נקרעת
זולגות לי הדמעות לא רק בלילות
הכל כמעט אבוד כן אני יודעת
קשיים הם החיים למה אלוהים????"
כמה פעמים יצא לכם לשאול את עצמכם שאלות? למה זה מגיע לי? למה ככה הוא מתייחס אלי? הסיפור שלי לא שונה ממה שקורה להרבה זוגות שניפרדים בגלל ריבים, ובגלל תקופה אחת לא טובה שכל השאר סיפקה אותכם באושר ואהבה? בגלל תקופה אחת הכל נהרס הכל נגמר!!! כמה פעמים יצא לכם לשמוע זוגות שנפרדו והסיבה שלהם היא אנחנו לא מתאימים??? איך אפשר לענות תשובה כזאת, הרי כשמכירים בהתחלה כל אחד מתאים את עצמו לבן זוג שלו וככה הקשר נמשך, אז איך אפשר להבין את המשפט לא מתאימים!
היינו יחד 4 חודשיים {פלוס} והיינו אמורים לרדת לאילת בעוד מספר ימים בדיוק כאנחנו 5 חודשים לחגוג את היום הולדת שלי ה 18 ועכשיו שנינו פרודים בגלל ריבים, אנחנו עדין מתכוונים לרדת לאילת בתור ידידים, אך אני שואלת את עצמי אם אני ירד איתו לאילת יותר יכאב לי, גם ככה עכשיו אני בוכה וסובלת וכואבת בגלל שהוא הרים ידיים ואני לא! היום הוא שבר אותי גרם לי לבכות הרס אותי בטוח קרה לכם {אתם הבנות} לבכות בגלל גבר, להתקשר אליו אחרי הפרידה ולא לקבל יחס כמו שהייתם יחד, זה בטוח כאב לכם כמו שלי כואב, יותר כואב לי להבין שהוא אותי אוהב והוא לא איתי, ויותר כואב לדעת שיש לי עוד תקווה לקשר הזה והוא הרס אותה!
אני שומעת את המשך השיר ובוכה, לא מצליחה להתאפק פשוט נשברת מול המחשב וכותבת בדמעות את השיר הזה...
"רוצה אותך קרוב בתוך ליבי
חבק אותי חזק נשמה שלי
אולי קרו דברים זה לא בגללי
תן ניצוץ חיים תן בי אלוהים"
מתקשרת אליו הוא מנתק, בוכה לו הוא כבר לא מתייחס, צועקת לו הוא לא מקשיב, בוכה לו הוא מכחיש!!!
כמה פעמים הבטחתם לעצמכם שאליו אתם לא מתקשרים? שאחריו אתם כבר לא רודפים? אבל המשכתם והלכתם לפי הלב, לפי הרגשות, ולא לפי הראש, כבר אין לי למי לבכות לחברות שלא מעודדות " הוא לא שווה אותך" הוא זבל" אבל להרגיש שהייתם איתו 5 חודש והוא זבל? רק אני יודעת את האמת, אני לא יכולה להגיד שהוא זבל בגלל תקופה אחת? בגלל חודש אחד של ריבים! לבכות לו אני גם לא יכולה " למה את בוכה" שבתוך הלב הוא יודע שבגללו, שבגלל זאת אהבה!
אבל כמה פעמיים אמרתם לעצמכם את המשפט "הוא לא שווה את הדמעות שלכם???" אמרתם לעצמכם את המשפט שאתם הכי לא מאמינים לו! הרי הוא כן שווה את הדמעות, הוא אהבה שלי, הוא מי שאני הכי אוהבת, מי שהכי העניק לי את המילה אהבה, אבל עכשיו המילה הזאת הפכה לאכזבה! אני רק בוכה לא מפסיקה בלילות לא ישנה, רק חושבת עליו, אז תגידו לי אתם איך אני ימשיך מפה שכבר בכלום אני לא מאמינה אפילו לא בעצמי!
כבר לא נלחמת עליו, איך אפשר להילחם שהוא מוריד את הבטחון, איך אפשר לבכות לו שהוא כבר לא מתייחס, איך???? אני כבר מיואשת אני זאת שאף פעם לא הייתי נשברת עכשיו אני פה יושבת ולכם כותבת... אם יש לי עוד תקווה זה לרדת איתו לאילת, ולתקן את המצב... השאלה שלי זה שאני לא יודעת כבר מה אני רוצה??? הוא מכאיב ואני בגללו בוכה
אז אתם תענו הפעם אני לא הולכת לפי הראש ולא לפי הלב, הפעם אני רוצה ממכם עצה!!!
לרדת איתו ???? לקחת סיכון שאולי תיהיה עוד אכזבה בדרך?
או לא לרדת ולא לחגוג את היום הולדת שלי שאיתו אני כל כך רוצה לחגוג?
תשובות לשאלות האלה רק אתם יכולים להביא לי!!!
כי אני כבר לא מאמינה בעצמי! אז עכשיו אני מבקשת ממכם... תנו לי ניצוץ חיים!! תגיבו!!
נון!
