אהבה=שנאה.

מנסה לשכוח אותך , להמשיך הלאה.
חיה לי את הרגע מנסה לא לחשוב על אף פגע
טוב לי כרגע בין כולם..
חיוך על הפנים..
עד שאני נזכרת בפנים שלך..בעיניים שלך..
החודרות עמוק במבט מאיים..
פתאום כל האושר מפניי ירד
פתאום כל השמחה נספגת
פתאום החיוך נעלם....והכל חוזר..
המחשבות, הזכרונות..הרגעים הטובים, הרעים שעברנו
ובעיקר העצובים
פרידות שנחרטו בלב
סכין שנכנס בעקבות הפרשה
צער רחמים שנגלו אלייך
עזרה שלא נשכחת
האושר שנתת לי אחרי ו...
המילים שבחיים לא יצאו לי מהראש ומהלב..
הנשיקות , המגע..האהבה הגדולה שחוויתי בחיי
אבל יותר מכל לא אשכח בחיי
את הדבר שהרס את הרגע..
העיניים שלך החודרות..הכועסות, העצובות, האלימות, האוהבות ההרוסות
שמתעדות-את הבלבול שלך
שמוכיחות-את מה שהפכת להיות..
אדם מבולבל שלא יודע מה..
אדם קשה לב..
חיה אומללה
ובעיקר אחד שלא יודע אם הוא ירצה אהבה..
לאדם שבחיים לא יחזור להיות האדם שאהב אותי יותר מכל....