אהוב שלי..

אני ואתה הכרנו לפני כשנה ותחלנו לצאת נהיינו חברים
ואז החלטנו להפוך את הקשר שלנו לרציני
החיים היו יפים וורודים במשך שנה
ישבנו ביחד, צחקנו ביחד עברנו הרבה דברים
היום הולדת שלך
אני מתקשרת אלייך אחרי העבודה לאחל לך מזל טוב
אבל אתה החלטת להיפרד..
ולמה??
כי אתה חושב שאנחנו לא מתאימים..
אחרי כמעט שנה אתה נזכר להגיד לי את זה??
אתה טוען שאתה יותר גדול ממני בכמה שנים וזה יותר מידי
אבל אמרתי לך כמו שאמרת לי כשהכרנו שלאהבה אין גיל
וש9 שנים זה לא כזה משמעותי
ואמרת שאתה לא יכול להתחתן כי אתה אחראי לאחיותך
ואמרתי לך שאני יחכה לך כמה שצריך
אמרת שמגיע לי מישהו יותר טוב ממך
אבל אמרתי לך שמישהו יותר טוב ממך אני לא ימצא
אמרת שאתה לא יכול לעשות לי חתונה כמו שחלמתי
אבל אמרתי לך שלא משנה לי כי אני אוהבת אותך מאוד
אולי אני ימצא מישהו יותר טוב ממך..
אולי הוא ינשק אותי כמו שנישקת
ואולי הוא יחבק אותי כמו שאתה חיבקת
ואולי גם ילטף אותי כמו שליטפת
אבל הוא לעולם, לעולם לא יאהב אותי כמו שאתה אהבת
ואני לעולם לא אוכל לאהוב אותו כמו שאני אהבתי אותך
אתה היחיד שהיתה לי איתו אהבה אמיתית
מישהו שהייתי רוצה לעמוד איתו מתחת לחופה
מישהו להקים איתו משפחה
תבין את זה שאני לא יכולה בלעדייך
אתה היחיד שנהנתי איתו בכל רגע
עוד פחות מחודש אני טסה מפה חזרה לקווקז
בתקווה לשכוח ממך אם אני יוכל, אבל אני לעולם לא אשכח אותך
את המתנה שקניתי לך ליומולדת זרקתי לפח אחרי הכסף שהשקעתי עליה
ויש עוד דבר אחד שלא סיפרתי לך..
השארת לי מזכרת טובה
שכל פעם שאני יביט במזכרת הזאת
אני יזכר בך וברגעים המאושרים שהיו לי איתך
אני מקווה שהיא תהיה בדיוק יפה כמוך
אם אתה תקרא מתישהו את המכתב הזה
אז אתה יודע איפה למצוא אותי
אני אוהבת אותך המון המון
ואם תרצה לחזור אליי??
אז אני יקבל אותך חזרה בברכה
כי אתה האהבה היחידה שלי