אתה שלא יודע...

שוב פעם זה קורה...עד שסוף סוף אני חושבת שאני מצליחה להתגבר אתה מופיע לי פתאום והורס את הכל,אני עושה כל כך הרבה מאמצים כדי להוציא אותך מהראש,משכנעת את עצמי שזהו אני עולה על דרך חדשה ומנסה להעסיק את עצמי בכל דבר אחר שהוא לא אתה ואז אתה מחזיר אותי חזרה אחורה,אין לך מושג מה עובר עליי אני מנסה להיות קרה אליך מנסה לשדר לך שהכל בסדר שאתה בכלל לא מעסיק אותי אבל הכל לשוא,בשיחת טלפון אחת שלך אני כולי נמסה וחוזרת מיד לנקודת ההתחלה...אהובי אתה לא יוצא לי מהראש אני מנסה בכל כוחי לשכוח ממך להתחיל לחיות כבר אבל ללא הצלחה..אני רוצה לחזור לחיים שהיו לי לפניך, אני רוצה לילה אחד ללכת לישון עם עיניים יבשות,זה כל מה שאני מבקשת לילה אחד בלי מחשבות בלי הכאב ותחושת הבדידות,בבקשה ממך אלוהים אתה המפלט האחרון רק לך יש את היכולת לעזור לי.

הלוואי שהיית יודע כמה אני רוצה אותך כמה קשה לי להיות לידך ולהתנהג כאילו הכל כרגיל הדרך הכי קשה להתגעגע לבנאדם היא להיות לידו בידיעה שהוא אף פעם לא יהיה שלי רק אלוהים יודע כמה שאתה חשוב לי ומה הייתי מוכנה להקריב למענך.

 

 

לרגע היה נדמה לי שקראתי מכתב שלי... מלפני 4 שנים

רק דבר אחד יש לי להגיד לך... הזמן אולי לא מרפא הכל כי יש דברים ורגשות שלעולם לא ישכחו וצלקות שלעולם לא יימחקו, אבל בסופו של דבר טבע האנוש הוא לשרוד ולהמשיך הלאה...

מאחלת לך בהצלחה ושיהיה לך רק טוב